אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 54271-09-14 אגף המכס והמע"מ - ירושלים נ' נוף אמיל בע"מ ואח'

ת"פ 54271-09-14 אגף המכס והמע"מ - ירושלים נ' נוף אמיל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 21/12/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
54271-09-14
18/12/2016
בפני השופט:
ירון מינטקביץ

- נגד -
מאשימה:
אגף המכס והמע"מ - ירושלים
עו"ד דפנה אורגיל
נאשמים:
נוף אמיל בע"מ
עו"ד עבד ג'יג'יני
גזר דין
 

רקע

נאשמת מס' 1 היא חברה ונאשם מס' 2 היה בזמנים הרלוונטיים מנהלה (להלן בהתאמה: הנאשמת והנאשם). הנאשמים הורשעו, על פי הודעתו של הנאשם, כי בתקופה שבין מרץ 2009 ועד יולי 2011 ניכו מס תשומות בסכום כולל של 1,487,170 ש"ח בו היתה חייבת הנאשמת, תוך שימוש ב-85 חשבוניות פיקטיביות, של חברות אשר לא ביצעו עמן כל עסקה.

כמו כן הורשעו הנאשמים בכך שהנאשמת ניהלה ספרים בתקופה האמורה בסטיה מהותית מהוראות החוק.

הודאת הנאשמים באה במסגרת הסדר טיעון, בו הגבילה המאשימה עצמה לטעון לעונש מאסר שלא יעלה על שנתיים. עוד הוסכם, כי שני הצדדים יעתרו במשותף לקנס מוסכם של 30,000 ש"ח.

במסגרת ההסדר, הוסכם בין הצדדים כי הנאשם פעל יחד עם אדם אחר והוסכם, כי הודעות הנאשם יוגשו לענין זה ובית המשפט יתן להן משקל, לצורך קביעת הבסיס העובדתי לגזר הדין.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, הנזק שהן גורמות לקופת הציבור והצורך להאבק בהן. כן התיחסה לכך שגם מי שחלקו בארוע הוא "לעמוד בקצה", הוא חלק מהתכנית העבריינית, שכן הוא מאפשר לאחרים לפעול. לאור זאת בקשה להשית על הנאשם עונש של שנתיים מאסר.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות המקלות, ובהן חלוף הזמן מאז המעשים, העובדה שלדבריו הנאשם היה "איש קש" של אחרים, ונסיבותיו האישיות של הנאשם, שהוא אב ל- 13 ילדים. לאור אלה ביקש להקל עם הנאשם ולהשית עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו.

מתחם העונש ההולם

הנאשמים ניכו שלא כדין תשומות בסכום כולל של כמעט מליון וחצי ש"ח. הם פעלו בצורה שיטתית ומאורגנת, תוך שימוש בעשרות חשבוניות פיקטיביות, לאורך תקופה של למעלה משנתיים. מכל בחינה אפשרית, מעשיהם שקולים לשליחת יד לקופת הציבור.

מהודעותיו של הנאשם עולה, כי תחילה טען שהוא מנהלה בפועל של הנאשמת ואחראי לכל אשר נעשה בה, לרבות הפן החשבונאי. לאחר מכן טען, כי היה אדם בשם מוסא, שניהל את החברה, והוא שאחראי לכל אשר נעשה בה, ואילו הוא, הנאשם, היה רק עושה דברו של מוסא. הנאשם לא ידע לומר פרטים ברורים ביחס לאותו מוסא, מלבד שמו הפרטי.

שני ערכים מוגנים נפגעו בשל מעשי הנאשמים, ערך השוויון בנטל המס וערך הפגיעה בקופה הצבורית. המעשים גרעו מן הקופה הצבורית סכום ניכר, של כמעט מליון וחצי ש"ח. עד היום הנאשמים לא שלמו את חובם לקופה הצבורית, ומכל בחינה מדובר בחוב אבוד.

מלבד חומרת העבירות ופגיעתן בערכים מוגנים חשובים, מדובר בעבירות אשר הפתוי לבצען גדול, בצדן רווחים גבוהים וסיכויי התפיסה נמוכים. לפיכך מדיניות ענישה ראויה אמורה להרתיע נאשמים מבצוע עבירות דומות.

פסיקה עקבית קובעת, כי בעבירות דומות יש להחמיר עם העבריינים לשם הרתעה, בשל הקלות שבביצוע העבירות והקושי לאתר מבצעיהן. בפסיקה ניתן דגש על הערך החברתי העומד בבסיס החובה לשלם מסים ולשאת בנטל הכללי ועל הפגיעה החברתית והכלכלית הנגרמות כתוצאה מהן. כן נפסק לא אחת, כי לנסיבותיו האישיות של העבריין יש משקל נמוך. ר' למשל רע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל:

"כבר נפסק לא אחת כי יש להתייחס לעבריינות המס בחומרת יתרה, הן לנוכח פגיעתה הישירה בכיס הציבורי, והן לנוכח פגיעתה העקיפה בכיסו של כל אזרח ואזרח ... על יסוד גישה זו, הותוותה בפסיקה מדיניות ענישה, אשר לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין".

וכן ר' רע"פ 5060/04, הגואל, רע"פ 4791/08, כהן, רע"פ 7450/09, רע"פ 2843/11, אבו עיד, עפ"ג 2444-03-11, ג'בר, רע"פ 7790/13, חיים, רע"פ 1866/14, אופיר זקן ועוד, רע"פ 5064/14, רבחי נתשה נ' מדינת ישראל, רע"פ 3995/15, יאסר זלבאני ורע"פ 7779/15, דני כץ.

על פי המוסכם בין הצדדים, וכפי שעלה מהודעות הנאשם, למרות שהנאשם לא שימש מנהלה של הנאשמת או בעליה, הוא נרשם על ידי אחרים כמנהל החברה, על מנת לשמש חיץ בין הרשויות ובין בעליה ומנהלה של החברה בפועל, כלומר שימש "איש קש".

אכן, חומרת מעשיו של מי שמבודד בין בעל החברה ובין הרשויות, פחותה מחומרת מעשיו של בעל החברה, שהוא העבריין העיקרי והנהנה משלל העבירות. ועם זאת, אין להקל ראש במעשיו של מי שעומד בחזית, ומגן בגופו (או נכון יותר – בשמו) על העבריין העיקרי. אלמלא מעשיו של הנאשם, העבריין העיקרי היה משלם את מחיר מעשיו (או שהיה נמנע מלבצע עבירות מראש, בגלל חששו להתפס). עד היום לא ידוע מיהו אותו "מוסא", שלדברי הנאשם ניהל את החברה, ומכאן שבשל מעשי הנאשם הוא אכן חמק מהדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ