ת"פ 53642-05-15

1.תיק זה נקבע בפני, ביחד עם תיקים אחרים דומים, לאחר ביצוע הקראה פורמאלית ע"י שופט תורן. עבירות המין כאן ובכתבי האישום האחרים, בוצעו באמצעות מחשב ו/או פלאפון סלולרי.

לאחר שנוכחתי כי הנאשם איננו מתגורר במחוז חוף ובהעדר אינדיקציה בכתב האישום למיקום הפעלת המערכת המקוונת – העליתי מיוזמתי הטענה המקדמית שעניינה – העדר סמכות מקומית.

המאשימה, לבקשתה, הגיבה לטענה זו בכתב וכן הגיבו מספר סנגורים, כל אחד מהם בעניינו של הנאשם המיוצג על ידו.

2.העבירות בוצעו, כאמור, באמצעות התקשרות מקוונת במחשב ו/או בפלאפון והסתיימו – מבחינת הנאשם/עושה העבירה – בעת שלחץ על מקש השיגור (- send).

השלכת הפיתיונות לרשת ולכידת המסרים המיניים בוצעו על ידי שוטרים מתחזים, ולכן העבירות הינן ברמת ניסיונות בלבד (מבלי להקל ראש). בנסיבות אלה, באופן מעשי, לא קיים קורבן עבירה אמיתי שקלט את המסרים במיקום גיאוגרפי כלשהו.

מכאן עולה, לכאורה, כי היסודות הפיסיים של עבירות הניסיון בצירוף המודעות הרלבנטית – בוצעו במקום שבו השתמש הנאשם במערכת הדיגיטאלית. מיקום זה כנראה לא נחקר ואיננו מצוי בכתב האישום.

בהעדר אינדיקציה גיאוגרפית – ניתן וסביר להניח כי העבירות בוצעו על ידי הנאשם במחוז מגוריו. מכל מקום – כתובת המגורים מקנה גם הוא סמכות מקומית.

במשפט הפלילי , במקרים בלתי ברורים – יש לנקוט בפרשנות המקלה עם הנאשם. ניתן להניח כי נוח יותר לנאשם להתנהל במחוז מגוריו (אם כי – לא בהכרח). נוחותם של השוטרים החוקרים, שהינם עדי תביעה, ושל הרשות התובעת – אינם שיקולים רלבנטיים בשלב דיוני זה.

מכל האמור עולה כי, למיטב הבנתי, נכון היה לקבוע כי אין סמכות מקומית ולהורות על העברת התיק לבימ"ש במחוז מגוריו של הנאשם, על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט.

3.עם זאת, כפי שצויין – נושא הסמכות המקומית כטענה מקדמית הועלה מיוזמתי ולא מצאתי פסיקה בנושא זה בתחום הפלילי.

לנוכח נסיבות אלה – חזרתי ושקלתי נושא ההעברה.