ת"פ 53207-07-13 מדינת ישראל נ' פישר תעשיות פרמצבטיות בעמ ואח'

בטרם דיון, אציין כי, החלטה זו מתייחסת לשאלה אחר בלבד ולא לכל הבקשה כפי שהוגשה. אם כן, השאלה שתיבחן, האם נהלי העבודה של המעבדה מהווה חומר חקירה? הצדדים בדיון בעלפה טענו לגבי עניין זה בלבד. לגבי יתר בקשות המבקשים הצדדים הגיעו להסכמה כי המשיבה תבדוק אותן ותשיב תשובה לגביהן למבקשים.

נוכח האמור, המבקשים הגישו בקשה לעיון בחומר חקירה המתייחס בין השאר לבקשה, לקבל לידם את נהלי העבודה של המעבדה, לפיהם פועלת המעבדה העורכת את הבדיקות. לגבי עבירות הקשורות בזיהום מים הנעשות שלא כדין (הבקשה מתייחסת באופן מפורט ונוקבת בנהלים המבוקשים ראה סעיף 8. א, ב, ג. לבקשה).

טענתם העיקרית של המבקשים המתייחסת לנהלים המבוקשים, היא כי נהלי העבודה של המעבדה שערכה את הבדיקות מהווים חומר חקירה, הטעונים עיון. ב"כ המבקשים הסביר בבית המשפט כי העובדה, שהמעבדה עובדת על פי נהלים קבועים היא חזקה הטעונה בדיקה. על מנת שהגנה תוכל לבחון את תקינות הבדיקה, הרי שעל ההגנה לקבל את נהלי העבודה של המעבדה, ולבדוק האם אכן המעבדה עבדה על פי אותם נהלים. ב"כ המבקשים אף טען, כי לא ניתן לשלול מצב, בו המעבדה חרגה מביצוע מדוקדק של הנוהל ובכך תיתכן שגיאה בקבלת התוצאות.

עוד הוסיף וטען ב"כ המבקשים, כי יש לדחות את טענת ההכבדה לה טוענת המשיבה. לדבריו, הוא אף שוחח עם המעבדה ונענה "שזה לא הכבדה מבחינתם להציג את נהלי המעבדה ושיטות המעבדה פשוט לא פנו אליהם."

ב"כ המשיבה טען מנגד כי הנהלים אינם מהווים חומר חקירה והגיש לבית המשפט החלטות מבתי משפט שונים המצדדים בגישה זו.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר שהוגש לבית המשפט הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לעיון בנהלי העבודה של המעבדה על ידי ההגנה.

לא ארחיב את הדיון בטענות הכלליות לגבי העיון חומרי חקירה. נכתב רבות בנושא זה והפסיקה כפי שטענו בפני הצדדים ידועה לצדדים בעניין התכלית, הכללים ורוחב היריעה לעיון בחומרי חקירה. על בית המשפט לאזן בין הזכות למשפט הוגן של הנאשמים לבין האינטרס הציבורי של מיקוד הטענות והצורך לכלול רק חומר שהוא רלוונטי לאישום בו הואשמו הנאשמים.

עוד הערה, המתייחסת לטענת ב"כ המבקשים, בה הוא הרחיב רבות, טענת ה"הכבדה" כפי שנטען. אציין כי לגישתי, לו טענה זו עמדה בפני עצמה, היא הייתה הטענה היחידה הועמדת לרועץ לנאשם מלקבל את חומר החקירה, הרי שלעניות דעתי היה מקום להעביר את נהלי המעבדה. ברם, טענה זו שולית היא בעיני ואף שגויה. על המאשימה להוכיח את האישום. במידה וחומר הראיות המבוקש מכביד על המאשימה לספקו להגנה, הוא חומר רלוונטי שיש בו לפגוע בהליך ההוגן. הרי, שטענה המשיבה הייתה נידחת מפני טהור ההליך וזכות הנאשמים למשפט הוגן. במקרה הנוכחי סבור אני שנהלי המעבדה כלל אינם חומר חקירה. בנסיבות האמורות, אין כלל רלוונטיות לטענת ההכבדה, זאת כאשר, הנהלים כלל אינם צרכים להיות מעוברים להגנה.

לגופו של עניין, חשב לזכור כי המעבדה שערכה את הבדיקות היא מעבדה מוסמכת על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבודות (להלן: הרשות). משמועות הדבר כי היא מפוקחת בבדיקות של הרשות, לפיקוח זה יש משמעות רבתי בביצוע הבדיקות של המעבדה. טוען ב"כ המבקשים כי יתכן ובבדיקה מסוימת נפלה שגגה והמעבדה לא פעלה על פי הנוהל. בנסיבות אלו במידה והמעבדה תספק את נהלי המעבדה הרי שניתן יהיה לבקר את פעולתה. דבר זה הוא שגוי מיסודו. מדובר בדגימות שנעשו בין השנים 2009 לשנת 2013. מדובר ב- 11 מועדים שונים בהם נערכו המדגמים. האם יתכן היום כי ב"כ הנאשמים יעמוד ויחקור את מבצע הבדיקה האם הוא ביצע פעולה זו או אחרת? זאת בהתבסס על הנהלים. מלבד התיעוד הקיים היום לגבי הבדיקות הספציפיות שנערכו באותם דיגומים. חקירה של דברים שלא תועדו אפילו רשומים הם בנהלי העבודה כפעולות ביצוע הם בחזקת תעלומה. בית המשפט השומע את העדים יכול להתרשם מהעד ולעיין בתיעוד שנערך. מעבר לכך עצמם קיומם של הנהלים אינו יכול להועיל לחקירה הנגדית. לא ניתן יהיה לבסס איזשהו ממצא עובדתי לגבי פעולה, כל שהיא, על פי זיכרון של עובד מעבדה העושה מידי יום את אותן בדיקות. מעבר לחומר הראיות שניתן לעיין ובו תועדו הדברים לגבי הבדיקות הספציפיות, חלוף הזמן, העובדה כי מדובר בפעולות שבשגרה נעשות ע"י עובדי המעבדה. חקירה לגבי חריגות שלא תועדו אינן בהן דבר. בית המשפט שוקל על פי דיות הראיות האם יש בראיות שהובאו בפניו די לצורך הרשעה. נראה על פניו כי המטרה של קבלת נהלי המעבדה הוא יותר כמסע דייג, מאשר חומר ראייתי שיש בכוחו לסייע להגנה (לעניין זה ראה בש"פ 6717/12 מד"י נ' ברוך אהרון).

מעבר לכך יש לציין כי הרשות מפקחת על המעבדה. לטענת ב"כ הנאשמים העובדה כי הרשות מפקחת על המעבדה אינה מסירה את אפשרות הטעות. איני יכול לקבל טענה זו. המציאות מלמדת אותנו כי תמיד תיתכן טעות. ברם, במקרה הנוכחי אין מודבר בבדיקה בודדת אלה במועדים שונים בהן בוצעו בדיקות ונמצאו חריגות מן המותר. עוד אומר כי טענה זו של ב"כ המבקשים נוטלת את המהות של הרשות מן ההסמכה. עם לא ניתן לסמוך על הבדיקות של מעבדה מוסמכת, הרי שמראש אין צורך בהסמכה. ואולם ידוע כי הרשות מסמיכה את המעבדות, שעומדות בסף הנדרש שהוא רף בינלאומי. הרשות מפקחת על התהליך ועל הבדיקות. מעבדה מוסמכת אינה פועלת ככל העולה על רוחה על פי נהלי עובדה עצמאיים, אלא לפי נהלים שאושרו ע"י הרשות. משכך אמינות הבדיקות נמצאת ברמה גבוה. לו סבורה ההגנה כי מעבדה מוסמכת עלולה לתת תוצאות בדיקה בעלי רף שגיאה גבוהה, הרי שטענה זו צריכה להתברר ע"י הצגת חוו"ד מומחה מטעם ההגנה ולא להיטען בעלמא.