ת"פ
בית המשפט המחוזי
|
52986-02-14
15/02/2015
|
בפני השופטת:
דנה מרשק מרום
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד לב-ארי
|
נאשם:
אבי איפרגן
עו"ד אוחיון
|
| הכרעת דין |
כתב-האישום
1. כנגד הנאשם הוגש כתב האישום המייחס לו ביצוע עבירות של הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [להלן: "חוק העונשין"], הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
מעובדות כתב האישום עולה, כי בין הנאשם לשכנו המתלונן, אביתר אקוע, קיים סכסוך.
ביום 25.9.13 בשעה 22:30 לערך, במהלך מריבה בין השניים, איים הנאשם על המתלונן באומרו: "אני אגמור אותך", "אני אראה לך מה זה", "יש לי את הזמן שלי".
המתלונן מתגורר בבית ברחובות, שבסמוך אליו מצויים בצפיפות בתים פרטיים ומשותפים [להלן: הבית]. ביום האירוע, 12.2.14, חנה רכבו של המתלונן (מסוג סובארו) בסמוך לגדר ולשני בלוני גז של הבית. בשעה 03:49 לערך, הגיע הנאשם אל המקום במטרה להצית את הרכב, כשהוא מצויד בבקבוק המכיל דלק, בכפפות ובמצית. הנאשם התקרב אל רכבו של המתלונן, שפך את הדלק במספר מוקדים על הרכב, הציתו, והרכב בער בחלקים שונים.
באותה עת, השוטר יוסי רובין [להלן: "השוטר רובין"] היה במקום במהלך סיור לילה שיגרתי, כאשר הבחין ברכב הבוער. משהבחין הנאשם בשוטר רובין, החל לרוץ מהמקום כדי להימלט. השוטר דלק אחריו בריצה, תוך שהוא צועק לעברו: "עצור משטרה". הנאשם לא נענה לקריאות והמשיך בריצה. השוטר רובין שוב צעק לעברו שיעצור ואף הזהירו שאם לא יעשה כן, ישתמש בשוקר חשמלי (טייזר). בשלב זה, השליך הנאשם את הכפפות והמצית לעבר שיחים בצידי הדרך, ורק אז נעצר.
בהמשך, הגיעו למקום כוחות כבאות והצלה שהוזעקו על ידי השוטר רובין, אשר כיבו את הרכב הבוער, ובכך מנעו את התפשטות האש באזור.
גרסת הנאשם וזירת המחלוקת
2.באשר לאירוע המוקדם, טוען הנאשם כי המתלונן הוא זה שאיים עליו וניסה להכותו גם כאשר הגיעו שוטרים למקום.
באשר לאירוע ההצתה, הנאשם מודה כי שהה בזמן המתואר בכתב-האישום בסמיכות לביתו של המתלונן, שכן אימו היא זו שמתגוררת בשכנות למתלונן. הנאשם כפר בכך שהבחין בשוטר והחל לרוץ על-מנת להימלט מן המקום, שכן בתחילה לא ידע כלל שמדובר בשוטר.
הנאשם הודה שהכפפות והמצית שנמצאו לאחר המרדף שייכים לו.
3.במהלך שמיעת הראיות ובסיכומים הוברר, כי אין מחלוקת כי רכבו של המתלונן אכן הוצת (עמ' 89 שורה 31). לב המחלוקת הוא באשר לזהותו של המצית. לטענת ההגנה, נוכחותו של הנאשם בסמיכות לרכב שהוצת והימלטותו מהמקום, אין בהם כדי לקשור אותו להצתת רכבו של המתלונן, באשר עסקינן במארג ראיות נסיבתיות.
סקירת עדויות התביעה