ההרשעה
1.באישום הראשון, שיוחס לנאשם 1 בלבד, הורשע הנאשם בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע – לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין או החוק). על-פי ממצאי הכרעת-הדין, במהלך מספר מפגשים בין החודשים נובמבר ודצמבר 2012 קשר הנאשם קשר עם סוכן משטרתי סמוי, לבצע עבירות מסוג פשע של יבוא סמים מסוכנים וסחר בסמים. באישום השני הורשעו שני הנאשמים בעבירה של החזקת כלים לייצור ולשימוש בסמים מסוכנים – לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים המסוכנים או הפקודה), בכך שבחודש אפריל 2013 החזיקו מכונה מתוך מטרה להשתמש בה להכנת טבליות המכילות סמים מסוכנים; אך זוכו מעבירה של ניסיון לייצור סמים מסוכנים באמצעותה – לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים בשילוב סעיף 25 לחוק העונשין. באישום השלישי, שיוחס אף הוא לשני הנאשמים, הורשעו השניים בעבירת יבוא סמים מסוכנים – לפי סעיף 13 לפקודה, בכך שייבאו סמים מפרגוואי לאיביזה שבספרד, במהלך חודש מארס 2013. באישום הרביעי, שבו הואשם רק נאשם 2, הורשע הלה בשלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית – לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, בכך שבניגוד להחלטה שיפוטית מיום 12.5.11, לפיה היה עליו להימצא בחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלא, יצא מגבולות הארץ בשלוש הזדמנויות בין החודשים דצמבר 2012 למארס 2013, ובין-השאר במסגרת עסקת ייבוא הסמים הנדונה באישום השלישי.
האישום הראשון
2.להלן העובדות הרלבנטיות שביסוד הרשעתו של נאשם 1 באישום הראשון, כפי שנקבעו בהכרעת-הדין, המתייחסות לקשירת הקשר לביצוע עבירות של ייבוא סמים וסחר בסמים. בין נאשם 1 לבין עד התביעה, הסוכן הסמוי, היכרות מוקדמת רבת שנים. ביום 17.11.12 הגיע נאשם 1 לביתו של הסוכן הסמוי בירושלים, עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה. במעמד הפגישה פנה נאשם 1 לסוכן, ושאלו האם יש לו הצעה בדבר אפשרות לייבא סמים מסוכנים מברזיל לאירופה. נאשם 1 הציע, כי הוא יסליק את הסמים במחשבים, כי הסוכן ידאג להשיג בלדר וכי שניהם ישקיעו את כספם בתכנית זו. עוד ציין נאשם 1 במהלך השיחה האמורה, כי מחירו של כל קילוגרם סמים יהיה כ-6,000 דולר. נאשם 1 הוסיף ואמר לסוכן, כי יוכל "לארגן" עבורו סם מסוכן מסוג קוקאין מבחור בשם רוני ממושב אבן מנחם, בעלות של 300 ₪ לגרם. הסוכן אמר שהוא זקוק ל-, ונאשם 1 השיבו שכדאי שיחשוב יום יומיים אם הוא אכן רוצה לעשות זאת. בעקבות השיחה האמורה קיבל הסוכן הנחייה ממפעיליו לבצע עסקאות סמים עם נאשם 1. ביום 20.11.12 הגיע הסוכן למקום עבודתו של נאשם 1 במסעדה בירושלים, שם הועסק נאשם 1 במסגרת הטיפול השיקומי בהוסטל. בהיותם בתוך מטבח המסעדה החלו השניים לשוחח על עסקת יבוא של סם מסוכן מברזיל ללונדון. נאשם 1 חזר על בקשתו, לפיה הסוכן ידאג להשיג בלדר ושניהם יהיו שותפים בעסקה. עוד ציין נאשם 1, כי עלותו של קילוגרם קוקאין בברזיל עומדת על 6,000 דולר, ויחד עם "סידור המזוודה" – 7,000 דולר. במענה לשאלת נאשם 1, השיב הסוכן כי הוא מעוניין לייבא שניים-שלושה קילוגרם של סמים. באותה שיחה הסביר נאשם 1 לסוכן, כי קיימת שיטה חדשה להעברת סמים, שאינה מתגלית בשיקוף שנעשה בשדות תעופה, וכי יש לשלם לבלדר סכום שבין 15,000 ל-20,000 דולר. בתשובה לשאלת הסוכן, ציין נאשם 1 כי סכום מכירת הסמים יעמוד על 300,000 דולר, והזהיר את הסוכן לבל ישוחח בנושא זה בטלפון, הואיל והוא חושש מהאזנות. בהמשך הפגישה שאל הסוכן את נאשם 1, אם הוא יכול לספק לו קוקאין. נאשם 1 הציע, כי השניים ייסעו לתכלית זו, למחרת היום, למושב אבן מנחם, או לחלופין – כי ינסה "לסדר לו" את החומר בירושלים. עוד אמר נאשם 1 לסוכן במהלך המפגש, כי מדובר "בעניין חד-פעמי", שכן הוא "לא מתעסק בסמים בארץ". לקראת פרידתם העביר הסוכן לנאשם 1 כרטיס טלפון שהיה טעון בשיחות בעלות של 100 ₪, ונאשם 1 מסר לסוכן כי יצור עִמו קשר עוד באותו יום, או למחרת, לגבי העסקה לקניית קוקאין.
כעבור שבוע, ביום 28.11.12, הגיע הסוכן פעם נוספת למקום עבודתו של נאשם 1. באותו מפגש שאל נאשם 1 את הסוכן, האם הוא יכול להצטרף אליו לנסיעה למושב אבן מנחם כדי לקנות קוקאין בעלות של 300 ₪ לגרם; אך הסוכן השיב שיש לו "סידורים" באותו בוקר. נאשם 1 הסביר לסוכן, כי הוא מבצע עסקאות סמים בארץ ובחו"ל, ושאל אותו – על-רקע שיחתם הקודמת – האם כבר פעל לאיתורו של בלדר. הסוכן השיב, כי הבלדר מעוניין בתשלום של 30,000 דולר במזומן על כל קילוגרם וחצי של סמים; ונאשם 1 הגיב – "זה לא עובד ככה". למחרת, ביום 29.11.12, שוחח נאשם 1 עם הסוכן, ומסר לו כי הבחור שאמור היה "לארגן" של סם מסוג קוקאין אינו עונה לטלפון, וכי למחרת בבוקר ידאג לכך שהסם יובא לירושלים, מקום מגוריו של הסוכן.
לאחר שהסוכן השאיר לנאשם 1 במקום עבודתו סכום של 4,000 ₪, כהלוואה, התקשר נאשם 1 לסוכן וביקש לפגוש אותו ביום 9.12.12. במועד האמור, הגיע הסוכן למקום עבודתו של נאשם 1, והשניים שוחחו על עסקאות סמים. במהלך הפגישה, לאחר ששוחחו על קניית קוקאין, זאת בהמשך לשיחות הקודמות בעניין זה, הציע נאשם 1 לסוכן להיות שותף לעסקי יבוא סמים מברזיל לאירופה, ושאל אותו מה הסכום שהסוכן יכול "להשקיע בתכנית". משהשיב הסוכן כי יוכל להשקיע סכום של 50,000 ₪, פירט נאשם 1 באוזניו את עיקרי תכנית יבוא הסמים, ובכללה: תשלום לבלדר – 10,000 דולר; עלות רכישת קילוגרם קוקאין לרבות "סידור" הסלקה בתוך מחשבים – 7,000 ₪; ומכירת הסמים בסכום של 280,000 ₪. בהמשך ציין נאשם 1, כי ככל שהסוכן ישקיע סכום של 50,000 ₪ הוא צפוי לקבל 200,000 ₪; ואם יביא הסוכן את הסכום האמור עד ליום חמישי הקרוב – "יכניס אותו לעניין". לאחר שיצאו ממקום עבודתו של נאשם 1, אמר נאשם 1 לסוכן כי יצור קשר עם רוני ממושב אבן מנחם בעניין רכישת קוקאין, ויחזיר לו תשובה במהלך הלילה. הוא שאל את הסוכן האם הוא צריך, בנוסף, "חומר לערבוב".
הסוכן הגיע למפגש נוסף עם נאשם 1 במקום עבודתו, ביום 16.12.12, לאחר תיאום מוקדם; כשהוא מלווה בשוטר סמוי, אשר הוצג לנאשם 1 כ"יוסי". נאשם 1 מסר לסוכן כי יש לו 1,000 דולר תמורת ההלוואה שדובר עליה בעבר. הוא הציע להשתתף בתוכנית לייבוא כשלושה קילוגרם הרואין מרומניה לישראל, כאשר השוטר הסמוי – "יוסי" ישמש כבלדר. נאשם 1 אמר לסוכן, כי התשלום לשוטר הסמוי יעמוד על 30,000 דולר; כי עלות הסם תהיה 7,000 דולר לקילוגרם; וכי הוא יוסלק בתוך מחשבים. השניים סיכמו ביניהם, כי כל אחד ישקיע סכום של 30,000 ₪, וכי ייבאו את הסמים מברזיל לרומניה – שם ימכרו את הסמים. במהלך הפגישה הציע נאשם 1 לסוכן אף לייבא שני קילוגרם של סם מסוכן מסוג MDMA ו-6,000 כדורי אקסטזי מצרפת לישראל; והוסיף וציין, כי "הגורם מצרפת" מעוניין לשלם תמורת הברחת הסם לישראל בכדורי אקסטזי ובכדורי MDMA. בתום הפגישה ביקש נאשם 1 מהסוכן ש"יחזיר לו תשובה" לגבי שתי ההצעות האמורות, והוסיף כי נראה לו ש"יוסי" עובר "חופשי" בשדות תעופה.
ביום 20.12.12 התקשר נאשם 1 לסוכן וביקש ממנו להגיע אליו. הסוכן והשוטר הסמוי "יוסי" הגיעו למקום עבודתו של נאשם 1, שם פגשו את נאשם 1 ואדם המכונה משה "הגרוזיני". נאשם 1 שאל את הסוכן, בנוכחות משה, אם "יוסי" מוכן לבצע את הבלדרות מברזיל ולונדון לרומניה, והסוכן השיב כי הם "חושבים על זה". נאשם 1 אף שאל את הסוכן, אם הוא יכול "לארגן" לו חמישה גרם קוקאין. בפגישה מיום 31.12.12 בבית קפה בתחנה המרכזית בירושלים, שאל נאשם 1 את הסוכן אם הוא מעוניין "להיכנס איתו" לייבוא סמים לארץ. הסוכן השיב, כי הדבר אפשרי, וכי "יש לו אדם בדואר שאפשר לשלוח את הסמים דרכו". נאשם 1 הציע, כי הסמים יישלחו מברזיל באמצעות אותו אדם העובד בדואר; והוסיף, כי ברגע שהסוכן יאמר לו שאותו גורם בדואר "סגור" – יסביר לו כיצד לשלוח את הסמים. כאשר שאל הסוכן את נאשם 1, מה התפתח בעניין רכישת קוקאין בישראל, השיב לו האחרון כי מדובר "בחומר לא טוב", ושהוא "יסדר לו" קוקאין תמורת 400 ₪ לגרם, מגורם בירושלים.
3.בהכרעת-הדין נדחתה טענתו של נאשם 1 בדבר הדחה פסולה על-ידי סוכן מדיח, בתקופה שבה היה בהליך שיקומי במסגרת הוסטל בעקבות שחרור מוקדם על-תנאי ממאסר. הסוכן הסמוי היה אמנם זה שיצר את הקשר הראשוני עם נאשם 1, אשר לא הופיע כ"יעד" ברשימת היעדים שאותם התבקש הסוכן להפליל על-ידי מפעיליו ביאחב"ל, עת נפגש עִמו על-רקע חברי בביתו. ואולם, היה זה נאשם 1 אשר יזם את השיחה לגבי עבירות סמים; ומשהוברר למפעיליו של הסוכן כי נאשם 1 מעורב בעולם הפלילי בעודו בהוסטל – הוחלט להפעיל את הסוכן גם אל מול נאשם 1. עוד נקבע בהכרעת-הדין בהקשר זה, כי למן הרגע שנודע למשטרה מהסוכן, שנאשם 1 העלה הצעות בדבר ביצוע עבירות בתחום הסמים בתקופה שבה שהה בהוסטל, לא נפל פגם או פסול בהחלטתה להפעיל מולו את הסוכן לצורך הפללתו; וכי אין בסיס לטענת נאשם 1, לפיה ניסה לשמור על אורח חיים תקין בתקופת שהייתו בהוסטל, עד להגעתו של הסוכן אשר הדיח אותו לביצוע עבירות סמים – שכן נאשם 1 היה פעיל בקשירת הקשר הפלילי, והוא היה זה שהציע לסוכן לבצע עבירות של יבוא סמים מחו"ל, הנחה אותו באשר להתנהלות העבריינית והציג תוכניות בדבר אופן ביצוע העבירות. על-רקע זה נקבע, כי לא נפל פגם בהפעלת הסוכן הסמוי אל מול הנאשם, וממילא לא נפל פגם שיש בו כדי לבסס "הגנה מן הצדק".
4.בהכרעת-הדין נקבע, כי במעשים המתוארים לעיל, הנדונים באישום הראשון, ביצע הנאשם שתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 לחוק, בזיקה לעבירות פשע לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים: האחת – קשירת קשר לייבא סם מחוץ לתחומי הארץ; והשנייה – קשירת קשר לביצוע עבירה של סחר בסמים בתחומי מדינת ישראל, שעניינה רכישת 50 או קוקאין; והוא הורשע בדין בעבירות אלו.
האישום השני