ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
44807-01-13
05/07/2015
|
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשם:
עמאר אבו סביח (אחר/נוסף)
|
| החלטה |
רקע
1. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בשני אישומים, בעבירות הבאות:
תקיפת בת זוג הגורמת חבלה, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), איומים, לפי סעיף 192 לחוק, וכן תקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב) לחוק.
בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת נישאו זה לזו והמתלוננת היתה בחודש הרביעי להריונה, בעת האירוע שנסיבותיו יפורטו להלן:
ביום 10.1.13, במהלך ביקור של בני משפחת המתלוננת בביתם של הנאשם והמתלוננת, צעק הנאשם על המתלוננת. לאחר שבני המשפחה עזבו את המקום, אמרה המתלוננת לנאשם "לא יפה מולם". בנסיבות אלה, תקף הנאשם את המתלוננת, בכך שבעט ברגלה הימנית ובבטנה, היכה באגרופיו בכתפה ובראשה, נשך אותה בלחיה השמאלית ומשך את לחיה באצבעותיו. כתוצאה ממעשים אלה סבלה המתלוננת מסימני חבלות בראשה, חבלה בכתפה הימנית, סימן חבלה בבית החזה, חבלה ביד ימין, חבלה במפשעה וברגל ימין. בהמשך, איים הנאשם על המתלוננת, בכך שאמר לה: "אני לא אביא לך שום דבר ואני אמשיך להרביץ לך ולהשפיל אותך".
בהתאם לאישום הנוסף, כשלושה חודשים עובר לאישום שלעיל, דרש הנאשם מהמתלוננת שתנקה את בית אמו. המתלוננת סירבה, ובתגובה תקף אותה הנאשם, באגרופים לראשה. כתוצאה מכך התעלפה המתלוננת והתעוררה לאחר שהנאשם שפך מים על ראשה.
2. טרם נשמעו הטיעונים לעונש, התקבל תסקיר בעניינו של הנאשם. הנאשם בן 26, גרוש ואב לילד בן שנתיים, בן למשפחה ברוכת ילדים, נשר מלימודים בגיל 17, והחל לעבוד בעבודות מזדמנות. הנאשם נישא למתלוננת בהיותו בן 22, באמצעות שידוך. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, אך שרות המבחן התרשם כי הנאשם קיבל על עצמו אחריות חלקית וכללית, תוך שטשטש וצמצם את חומרת המעשים. במצבים מלחיצים ומרגיזים, הנאשם נוטה להגיב בצורה אימפולסיבית, תוקפנית ולעיתים אף אלימה. לצד זאת, לא התרשם שרות המבחן מדפוסי התנהגות אלימים, למעט אותם מצבים כאמור לעיל. בבסיסו, לנאשם מערכת ערכים נורמטיבית. בני הזוג התגרשו בחודש מרץ 2014. מעצרו של הנאשם, וההליכים המשפטיים, המחישו עבורו את חומרת המעשים וחידדו את גבולות התנהגות אסורה. נוכח כל האמור, המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.
בית המשפט דחה את מתן גזר הדין תוך הפניית הנאשם לקבלת חוות דעת ממונה. בהחלטה זו צוין במפורש, כי אין בבקשה מהממונה על עבודות השירות כדי להעיד על העונש שיוטל על הנאשם. בטרם מתן גזר הדין, לא ניתנה עדיין חוות דעת ממונה, אולם נוכח אופי גזר הדין שיוטל על הנאשם, אין מקום להמתין לקבלת חוות דעת זו.
טיעוני הצדדים
3. המאשימה הדגישה את נסיבות ביצוע העבירה בכל אישום, וכן את העובדה שהתקיפה בוצעה בזמן שהמתלוננת בהריון. בנוסף, ציינה המאשימה את הערכים המוגנים של שלמות גופה ובטחונה של המתלוננת. האמור בתסקיר הצביע על בעייתיות באישיותו של הנאשם, זאת לצד הודאתו במיוחס לו. בנסיבות אלה, טענה המאשימה כי מתחם הענישה נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר, ובמקרה זה עתרה להשית 14 חודשי מאסר בפועל.
4. הסנגור הסכים כי מדובר במעשים חמורים, אולם חלק על מתחם הענישה שהציגה המאשימה. לטענתו, הנאשם אדם צעיר, חיובי, לא אלים, אהוב על הבריות. הנאשם והמתלוננת נכנסו למערכת זוגית ללא ניסיון קודם, ויחסיהם עלו על שרטון תוך תקופה קצרה. כיום, בני הזוג גרושים, כאשר הנאשם מתראה עם בנו אחת לשבוע. הנאשם היה עצור למשך חודשיים, ולאחר מכן השתחרר בתנאים מגבילים תחת איזוק אלקטרוני, למשך שבעה חודשים. הסנגור הפנה לתסקיר, לכך ששירות המבחן לא התרשם כי הנאשם אינו בעל דפוסים אלימים, ולכן הסיכון הנשקף ממנו נמוך. לפיכך, עתר להסתפק בעונש של מאסר שירוצה בעבודות שרות.
הנאשם טען בפני כי טעה, הביע חרטה על מעשיו, וביקש לאפשר לו להתפרנס, לראות את בנו ולכלכלו בתשלום מזונות.