ת"פ 43923-07-14

הנאשם, כבן 20, הורשע בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, בניגוד לסעיף 332(3) לחוק העונשין.

יצוין, כי בכתב האישום המקורי יוחסו לנאשם עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה וייצור נשק.

ממש לפני שמיעת הראיות, תיקנה התביעה את כתב האישום, והוראת החיקוק היחידה שנותרה נגד הנאשם, הייתה סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה.

בהתאם לאמור בכתב האישום המתוקן, ביום 4.7.14, ברח' משה בר-עם בירושלים, בעקבות רצח הנער מוחמד אבו חדיר, הצטרף הנאשם לאחרים, ביודעו שבכוונתם לפגוע ביהודים על ידי יידוי אבנים לעבר נוסעים בכביש ובכדי לחסום את הכביש. האחרים הבעירו צמיג על הכביש. בהמשך, נטען, כי אחרים יידו אבנים לעבר כלי הרכב שנסעו במקום אותה עת, וכי הנאשם יידה אבן אחת וזאת בכוונה לפגוע בנוסעים בכביש ולסכן את בטיחותם של כלל המשתמשים בדרך.

ראיות התביעה הוגשו בהסכמה, ולאחר שנשמעה עדותו של הנאשם, סיכמו הצדדים את טענותיהם, וכאמור, הורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן.

בשים לב לגילו של הנאשם, הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

בהתאם לתיקון 113, על בית המשפט לקבוע תחילת את מתחם העונש ההולם.

אין מחלוקת, כי הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה הינו ביטחון הציבור, שלמות הגוף וחיי אדם.

מידת הפגיעה בערך החברתי שנפגע לא הייתה גדולה, אך יש בה משום פגיעה מסוימת בביטחון הציבור.