אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 42889-10-11 מדינת ישראל נ' ד.

ת"פ 42889-10-11 מדינת ישראל נ' ד.

תאריך פרסום : 20/09/2016 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42889-10-11
14/09/2016
בפני השופטת:
הדסה נאור

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד יהונתן גנץ
הנאשם:
ב. ד.
עו"ד טלי חזום
עו"ד יחזקאל
הכרעת דין

  בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 על זיכוי הנאשם, מחמת הספק, מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.  להלן נימוקי: 

  • על פי עובדות כתב האישום, היה הנאשם, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הבעלים או המחזיק של כלב מסוג אמסטף מנומר (להלן: "הכלב").

    בתאריך 19.9.07 סמוך לשעה 19:00 טייל הקטין א.ג, יליד 1995 (להלן: "הקטין" או "המתלונן"), עם כלבו ברחוב אלמגור בתל אביב.

    בעת שהקטין התכופף וחיבק את כלבו, רץ לפתע הכלב לכיוונו התנפל עליו ועל כלבו ונשך את הקטין בידו.

    כתוצאה מהאמור לעיל נגרמו לקטין 7 סימני נשיכה עמוקים בשורש גב כף יד ימין ונפיחות והוא נזקק לטיפול רפואי.

    בגין אירוע זה מיוחסת לנאשם, בפרק הוראות החיקוק, עבירה של אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, על פי סעיף 338(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בטענה שביצע מעשה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, בכך שלא נקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו.

     

    כתב האישום ממשיך ומתאר אירוע נוסף שהינו תולדה של האירוע הראשון ולפיו למקום הגיעה אמו של הקטין, גב' ג.י. (להלן: "המתלוננת") וביקשה מהנאשם שהחזיק את הכלב, ומאחותו ר. (להלן: "ר.") אשר החזיקה כלב אמסטף אחר, שלא יעזבו את המקום עד שתגיע משטרה. רנית הסתובבה והחלה ללכת מהמקום, והמתלוננת תפסה אותה בכתפה ואמרה לה שהיא לא זזה מפה.

    בתגובה התנפל הנאשם על המתלוננת ותקף אותה בכך שהכה באגרופים בפניה ואיים עליה כי יהרוג אותה וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

    כתוצאה מהתקיפה האמורה לעיל נגרמו למתלוננת זעזוע מוח ושריטה באישון העין המהווים חבלה של ממש.

     

    על מעשיו אלה מיוחסות לנאשם, בפרק הוראות החיקוק עבירות של איומים – על פי סעיף 192 לחוק העונשין ותקיפה הגורמת חבלה ממשית – על פי סעיף 380 לחוק העונשין.

     

  • במענה לכתב האישום כפר הנאשם מחוסר ידיעה בנשיכה ובחבלה שנגרמו לקטין ובכל מקרה טען כי באותה התקופה כלל לא היה לו כלב.

    הנאשם הכחיש גם את המיוחס לו באירוע השני וכפר בעובדות לפיהן אמו של הקטין – המתלוננת - הגיעה למקום וביקשה ממנו ומאחותו רנית שלא יעזבו את המקום עד שתגיע משטרה, וכן בטענה כי תקף את המתלוננת או איים עליה. לטענתו המתלוננת היא זו שתקפה את רנית.

  • עם תום פרשת התביעה העלתה באת כוח הנאשם את הטענה, שאין להשיב לאשמה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ