ת"פ 4004-02-15 מדינת ישראל נ' אלקיים (עציר)

בדיון שהתקיים בפניי ביום 16.7.15 , לאחר שמיעת חלק מפרשת התביעה, הורשע הנאשם בתיק זה, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים (ראה במ/1), בביצוע עבירה של דרישת נכס באיומים, עבירה לפי סעיף 404 (א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, בעבירה של גניבה, עבירה לפי סעיף 383(א) וסעיף 384 לחוק העונשין, בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו – 1986 (4 עבירות) ובעבירה של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין. יובהר, כי לא גובש בין הצדדים הסדר טיעון לעניין העונש.

כעת, לאחר שהוגשו ראיות לעונש והועלו טיעוני ב"כ הצדדים לעונש בפניי, כל שנותר הוא לגזור את דינו של הנאשם.

כתב האישום המתוקן

בעובדות כתב האישום המתוקן נטען, כדלקמן:

ביום 25.9.14, סמוך לשעה 23:50, ברחוב הכלניות 28, קריית טבעון, התפרץ הנאשם לביתה של ר' ב', ילידת 1930 (להלן: "המתלוננת"), בכך שהזיז רשת בחלון הממוקם בסלון הבית וניכנס לתוך הבית דרך החלון בכוונה לבצע גניבה או פשע. המתלוננת, אשר באותה העת, שהתה במטבח, שמעה רעש בוקע מהסלון, ניגשה למקום באמצעות ההליכון והבחינה בנאשם. המתלוננת צעקה לעבר הנאשם "תסתלק מכאן", אך הוא בתגובה רץ לעברה ותקף אותה בכך שכיסה את ראשה במגבת מטבח אשר הייתה מונחת על ההליכון של המתלוננת ודרש ממנה: "תני את הכסף שיש לך", וזאת בכוונה לגונבו. עקב חששה של המתלוננת מפני הנאשם, מסרה לידיו סך של 500 ₪ במזומן אשר הוציאה מארנקה. הנאשם אשר הבחין כי בארנק נמצא כרטיס חיוב, דרש מהמתלוננת כי תמסור לו את הכרטיס וכן צעק לעברה: "מה הקוד הסודי", זאת בכוונה לגונבו. עקב חששה של המתלוננת מפני הנאשם, מסרה לנאשם את הכרטיס ואת הקוד הסודי של הכרטיס.

בהמשך לאמור לעיל, בתאריך 26.9.14, השתמש הנאשם בכרטיס בכוונה להונות וכן קיבל במרמה סך של 4000 ₪ מחשבונה של המתלוננת כמפורט להלן:

בשעה 00:03 הנאשם ניסה למשוך כספים בבנקט בסניף 735 בבנק הפועלים בטבעון, בשעה 00:04, הנאשם משך סך של 4000 ₪ בסניף הנ"ל וכן בשעה 00:06 ניסה למשוך כספים בסניף הנ"ל. בשעה 01:07, הנאשם ניסה למשוך כספים, בבנקט בסניף 895 בבנק לאומי בטבעון.

ראיות וטיעוני המאשימה לעונש

4.בפתח הדיון בפניי ביום 6.10.15 הגישה ב"כ המאשימה את גיליון המרשם הפלילי של הנאשם ממנו עולה, כי לחובת הנאשם 17 הרשעות קודמות (סומן תע/1) ואת כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין בתיק בו הוטל על הנאשם מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה בענייננו(תע/2). כמו כן , הגישה ב"כ המאשימה את טיעוני המאשימה לעונש בכתב (תע/3) וכן אסופת פסיקה (תע/4) להמחשת עמדתה העונשית של המאשימה. בטיעוניה לעונש בעל-פה בפניי ציינה ב"כ המאשימה, כי לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, המאשימה רואה בעבירות בהן הורשע הנאשם משום אירוע אחד.

5.ב"כ המאשימה הוסיפה וציינה, כי הנאשם עצור בגין תיק זה מיום 21.1.15, אם כי במקביל היה הנאשם עצור בגין תיק אחר בגינו נעצר עובר למעצרו בתיק זה. ביום 23.7.15 נגזר דינו של הנאשם בתיק האחר (ראה תע/1) ובמסגרת גזר הדין הנ"ל, ניכה בית המשפט את ימי המעצר מתקופת המאסר בפועל שהושתה על הנאשם. לפיכך, ביקשה המאשימה שלא לנכות מהעונש שיושת על הנאשם את ימי מעצרו, זאת בכדי שלא לאפשר לנאשם ניכויי כפול של אותה תקופת מעצר. יוער בנקודה זו, כי הנאשם סיים ביום 18.10.15 לרצות את המאסר בפועל שהושת עליו בתיק האחר.