ת"פ 38100-11-13 מדינת ישראל ואח' נ' קנפו

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות והיזק לרכוש, תקיפה והפרת הוראה חוקית. הודאת הנאשם באה בעקבות הסדר דיוני, בו תוקן כתב האשום בתיק שלפני וצורף תיק נוסף, ת"פ 6728-03-13 בו הודה הנאשם בכתב האשום לאחר תיקונים, ללא הסכמה בין הצדדים לענין העונש.

עובדות כתב האשום המתוקן בת"פ 6728-03-13:

הנאשמים 1 ו- 2 באותו התיק, יוסף ביטון ועמוס בורנשטיין (להלן: ביטון ו- בורנשטיין) עבדו בחודש פברואר 2013 באטליז השייך לגיסם, משה זיסרמן (להלן: זיסרמן) בישוב מודיעין עילית.

ביום 27.2.13 בסמוך לשעה 11:30 הגיע גבריאל תירוש (להלן: המתלונן) העובד כחוקר פרטי, על מנת לבצע מסירה של צווי עיקול זמניים שהוצאו בעניינו של זיסרמן.

המתלונן פנה לאיטליז על מנת למסור הצווים אך ביטון ובורנשטיין סרבו לקבלם. המתלונן עזב את האטליז וביטון עקב אחריו.

בסמוך לשעה 20:00 באותו היום הגיע המתלונן לביתו של זיסרמן. אשתו של זיסרמן (שהיא אחותם של ביטון ובורנשטיין) סרבה לפתוח את הדלת והתקשרה לביטון. המתלונן הדביק הצווים על דלת ביתו של זיסרמן, נכנס לרכבו והתכוון לעזוב את המקום.

כאשר התחיל המתלונן בנסיעה הגיעו למקום הנאשם יחד עם ביטון ובורנשטיין (השלושה יחדיו יקראו להלן: הנאשמים) במכונית שהיתה נהוגה בידי ביטון, חצו את נתיבו של המתלונן והתנגשו חזיתית ברכבו. הנאשמים יצאו מן המכונית והתנפלו על המתלונן בבעיטות ואגרופים. המתלונן ניסה לברוח, אולם הנאשמים חסמו את דרכו וחבטו בו בכל גופו.

כאשר הגיע המתלונן לרכבו, הוא לקח את מכשיר הטלפון שלו על מנת להזעיק עזרה ולצלם את הנאשמים. הנאשם חטף את מכשיר הטלפון מידו של המתלונן ושבר אותו ואחד משלושת הנאשמים לקח את מפתחות רכבו של המתלונן מהרכב והשליך אותם לשיחים.

אחד הנאשמים הפיל את המתלונן ארצה במכת אגרוף והנאשמים המשיכו לבעוט בו בעודו מוטל ארצה. למקום הגיע סייר בטחון של הישוב ודרש מהשלושה לעזוב את המתלונן. הנאשמים סרבו ואמרו לסייר שלא יתערב בענין. כאשר הזמין הסייר משטרה, נמלטו הנאשמים מהמקום.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים נגרמו למתלונן חבלות ושריטות בידיו, רגליו ובטנו. כמו כן חולצתו נקרעה.

בשל כל אלה הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות והיזק לרכוש, עבירות על סעיפים 382(א) ו 452 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

עובדות כתב האשום המתוקן בת"פ 38100-11-13:

בעקבות המעשים מושא ת"פ 6728-03-13, נעצר הנאשם ולאחר מכן שוחרר בתנאים, ובהם מעצר בית מלא, אשר לאחר הרשעתו, ביום 4.7.13 הוקל, וניתנה לו רשות ליציאה לעבודה בין השעות 10:00-24:00. כן נקבע, כי ככל שהנאשם מבקש לצאת ממקום עבודתו, עליו לקבל לכך היתר מפורש.

ביום 14.11.13 בשעה 15:40 הגיע הנאשם לפיצריה בעיר מודיעין עלית, מרחק של כ- 10 ק"מ ממקום עבודתו, יחד עם אדם נוסף. במקום דרש הנאשם מעובד הפיצריה, משה קיי (להלן: המתלונן) קסדת אופנוע אשר הנאשם סבר כי שייכת לו. המתלונן סרב לכך ובתגובה נטל הנאשם את הקסדה וסטר למתלונן. המתלונן עמד בדרכו של הנאשם וניסה למנוע ממנו לעזוב את המקום עם הקסדה והנאשם הכה את המתלונן באגרוף בפניו ואז עזב את המקום עם הקסדה. מעובדות האשום עולה, כי האדם אשר הגיע עם הנאשם סייע לו לקחת את הקסדה בכך שחסם דרכו של המתלונן מלהגיע לנאשם.

בשל כל אלה הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה והפרת הוראה חוקית, עבירות על סעיפים 379 ו- 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה הפנה לטעוני המאשימה בענינם של ביטון ובורנשטיין בת"פ 6728-03-13, וביקש להשוות עניינו לענינם (ר' בהמשך). ביחס לת"פ 38100-11-13, שם ב"כ המאשימה דגש על חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם, הפגיעה שפגע במתלונן והפרת תנאי השחרור. כן הפנה לתסקיר שירות המבחן. לאור אלה ביקש להשית על הנאשם בגין כל אחד מן האשומים עונש מאסר בפועל לריצוי ממש, שיצטברו זה לזה.

ב"כ הנאשם שם דגש על גילו הצעיר של הנאשם, הודאתו במיוחס לו והעדר הרשעות קודמות. כן הפנה לכך שהנאשם שהה במעצר ממש תקופה משמעותית של כחודש וחצי ואחריה במעצר בית מלא או חלקי ולכך שעסק של פיצריה שהיה בבעלות הנאשם קרס בשל מעצרו.