תפ 37496-09-12 מדינת ישראל נ' בורדילה

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

   • ניסיון לגרימת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התלש"ז – 1977.

   • איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

   • ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 25 לחוק.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, ביום 15.11.10, במהלך יום עבודה, פנה המתלונן אשר שימש כמנהל העבודה של הנאשם, לנאשם והביע בפניו את חוסר שביעות רצונו מעבודתו של הנאשם. בהמשך לכך, התקרב הנאשם ואחז בחולצתו של המתלונן. בתגובה דחף אותו המתלונן באמצעות ידיו אשר פגעו בסנטרו ואמר לו לעזוב את המקום. או אז נטל הנאשם לידיו מוט ברזל וניסה להכות באמצעותו את המתלונן. המתלונן זז לאחור ומשכך לא פגע בו המוט. בשלב מסוים הבחין בנעשה אדם נוסף אשר היה במקום ונטל מהנאשם את המוט. בהמשך למתואר פנה הנאשם למתלונן ואיים עליו שידקור אותו תוך שהוציא מכיסו סכין יפני והניף אותה אל עבר פניו של המתלונן. תחילה ביקש המתלונן מהנאשם כי יניח את הסכין, אך משנוכח כי הנאשם אינו מתכוון להיענות לבקשתו, אחז בחפץ עשוי מתכת והכה באמצעותו בידו של הנאשם, כתוצאה מכך נגרם לנאשם פצע מדמם בידו.

3. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי בכוונתה לעתור לעונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ואילו ההגנה חופשיה בטיעוניה.

   תסקיר שירות המבחן

4. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 29.10.14, הנאשם כבן 54, גרוש ואב לבת, עלה לארץ בשנת 1997. מאז עלייתו לארץ עבד כסניטר בבית חולים. הנאשם סובל ממחלה זיהומית ולאחרונה עבר ניתוח. בהתייחסו לעבירה מסר כי במועד הרלוונטי עבד במקום כשנה. מסר כי טרם האירוע לא עמד בסכסוך עם המתלונן. תיאר כי המתלונן הגיע למקום בו עבד, החל לקלל ולהתנהל כלפיו בתוקפנות. הנאשם מסר כי חש בהלה מהתנהלותו התוקפנית של המתלונן ולקח את המוט כאמצעי מרתיע לשם הגננה עצמית. תיאר כי כאשר ראה המתלונן את המוט הוא ברח אך בהמשך חזר והשתמש נגדו באיומים. מתאר כי נוכח הפחד שחווה הוציא את הסכין מכיסו אשר שימשה לו ככלי עבודה. בהתייחסו להתנהגותו תיאר חרדה בה היה נתון נוכח התנהלות המתלונן וטען כי ביקש להתגונן מפניו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התייחס בעיקר לאלימות שהפגין כלפיו המתלונן והיה נתון בעמדה קורבנית. עוד התרשם שירות המבחן מקשיו לגלות אמפתיה לפגיעתו במתלונן. עם זאת הדגיש כי כיום מבין כי התנהגותו היתה בעייתית ושגויה והביע חרטה על כך. בשיחה טלפונית עם בתו של הנאשם מסרה כי האירוע הינו חריג להתנהגותו ושללה כל בעיתיות בתחום אלכוהול. שירות המבחן התרשם מנאשם אשר הגיע ממשפחה נורמטיבית ותפקד לאורך השנים באופן תקין. לאחר עלייתו לארץ חווה קשיים ומשברים רבים ביניהם גירושין מאשתו ופיגוע בו נפגעה בתו. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל דימוי עצמי נמוך הנותן חשיבות ודגש לכבוד והערכה מצד סביבתו. מצבים בהם חש תחושת השפלה ופגיעה בכבודו עלולים להוות עבורו טריגר לתוקפנות וכעס, וכך גם ארע ברקע לביצוע העבירות דנן. שירות המבחן התרשם כי קיימת רמת סיכון בינונית להישנות עבירות ומסוכנות נמוכה לחומרתן. הנאשם שלל צורך בקשר טיפולי ועל כן לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו. שירות המבחן המליץ על ענישה קונקרטית בדרך של עבודות שירות וכן מאסר על תנאי.

   טיעוני הצדדים

5. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד אורית מנצ'יקובסקי ורוני מרקוביץ, הנאשם יליד 1960, לחובתו הרשעה אחת בגין תקיפה ואיומים מיום 11.5.04. שירות המבחן לא התייחס לעברו הפלילי של הנאשם. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם מתקשה להביע אמפתיה כלפי המתלונן, משליך את האחריות על המתלונן ומתאר בעיקר את האלימות שנקט המתלונן כלפיו. הנאשם שלל נזקקות טיפולית. שירות המבחן המליץ שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהשית עליו עבודות שירות, אולם הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות, לא שיתף פעולה עם הממונה ולא העביר המסמכים הנדרשים ועל כן אף לא נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות. העבירות שביצע הנאשם הינן חמורות. הנאשם ניסה לפגוע במתלונן באמצעות מוט ורק במזל המתלונן זז ולא נפגע, בהמשך ניסה לפגוע בו באמצעות סכין תוך שהוא מאיים עליו. התנהגותו האלימה של הנאשם אינה פרופורציונאלית לדברים שאמר לו המתלונן. הערך המוגן הינו שלמות הגוף וכבוד האדם. מתחם העונש בעבירות אלימות הינו בין מאסר בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר. נוכח הנסיבות בתיק התכוונה המאשימה לעתור לעבודות שירות, אולם נוכח העדר שיתוף פעולה וחוסר התאמה עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.