מדינת ישראל נ' איטאות

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום, בכך שסיפק סמים מסוכנים ל-י' (להלן – הקטין), שבאותה עת היה קטין, והנאשם ידע שהוא קטין וכי הלה מחלק סמים לאחרים.

על-פי האישום הראשון, ביום 13.12.2016 הציע הנאשם לקטין לעשן יחד עמו סיגריית קנביס ("פייצל"). לכן הואשם בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים, לפי סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים (להלן – הפקודה).

על-פי האישום השני, ביום 2.1.2017 פנה הנאשם לקטין והציע למכור לו קנביס תמורת 120 ₪. לקטין לא היה הסכום האמור, אך טען כי יוכל לקנות 20 גרם למחרת עבורו ועבור חבריו לספסל הלימודים, אלא שהעסקה לא יצאה אל הפועל לאחר שהנאשם אמר שאין ביכולתו להחזיק כמות כזו של סם. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות של תיווך, לפי סעיף 14 לפקודה, וניסיון הדחת קטין לסמים, לפי סעיפים 21(א) לפקודה ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק).

על-פי האישום השלישי, ביום 4.1.2017 פנה הקטין לנאשם וביקש לרכוש ממנו 13 גרם קנביס. העסקה לא יצאה אל הפועל בשל נתק בין הקטין לנאשם, כאשר התברר שבעסקה אמור היה להיות מעורב אחר. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות של ניסיון תיווך לפי סעיף 14 לפקודה ו-25 לחוק וניסיון הדחת קטין, לפי סעיף 21(א)(1)+(3) לפקודה וסעיף 25 לחוק.

על-פי האישום הרביעי, ביום 5.1.2017, פנה הנאשם לקטין והציע לו לרכוש סם מסוג קנביס. הקטין חיפש אחרים שיצטרפו אליו לרכישה, ללא הצלחה, ולכן העסקה לא יצאה אל הפועל. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות של ניסיון תיווך לפי סעיף 14 לפקודה ו-25 לחוק, ובניסיון הדחת קטין לסמים, לפי סעיפים 21(א)(1)+(3) לפקודה וסעיף 25 לחוק.

על-פי האישום החמישי, ביום 10.1.2017 פנה הנאשם לקטין והציע לו לרכוש ממנו סמים עבור הקטין וחבריו. הקטין נענה להצעה, גייס אחרים ואסף מהם כספים. בהמשך רכש הקטין 10 גרם קנביס תמורת 100 ₪ לגרם והעסקה התבצעה בין השניים. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות סחר בסמים לפי סעיף 13 לפקדה והדחת קטין לסמים, לפי סעיף 21(א)(1)+(3) לפקודה.

על-פי האישום השישי, לפני יום 28.1.2018 פנה הקטין לנאשם וביקש לרכוש ממנו קנביס. הנאשם פנה לאחר שהסכים למקור לקטין סמים בתנאי שהכמות תהיה לפחות עשרות גרמים. הנאשם הודיע לקטין על התנאי ובתגובה, יחד עם קטין אחר, פנה הקטין לחבריו והציע להם לרכוש יחד סמים. בהמשך הודיע הקטין לנאשם כי בכוונתו לרכוש 16 גרם. לאחר דין ודברים עם האחר, קישר הנאשם בינו לבין הקטין לצורך הרכישה וסוכם כי ייפגשו בחצות הלילה באחד מרחובות ירושלים. ביום 29.1.2018 נעצרו הקטין והקטין האחר והעסקה לא יצאה אל הפועל. בגין כך הואשם הנאשם בעבירות ניסיון תיווך לפי סעיפים 14 לפקודה ו-25 לחוק ובעבירה של ניסיון הדחת קטין, לפי סעיפים 21(א)(1)+(3) לפקודה וסעיף 25 לחוק.

תסקיר

מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי מדובר באדם כבן 24, רווק המתגורר עם משפחתו. הנאשם מגיע מרקע חרדי, כאשר בגיל העשרה החל להתרחק מאורח חיים זה וסיים ללמוד במוסדות חרדיים מוקדם מהצפוי. לאחר מכן עבד באופן יציב בעבודות שונות. למרות הפערים באורחות החיים, הנאשם המשיך וממשיך לשמור על קשר קרוב עם משפחתו. לדבריו החל להשתמש בחומרים ממכרים בגיל 21, ומדובר בסם מסוג חשיש. בדיקות שתן שמסר הנאשם לאורך תקופה של כחצי שנה נמצאו נקיות. למשיב רישום פלילי ללא הרשעה בעבירה שאינה ממין העניין. אשר לנטילת אחריות סבר שירות המבחן, כי הנאשם לא ירד לעומק משמעות האישומים בהם הודה בבית המשפט, והמשיך לטעון כי אין מדובר בהדחה אלא בשימוש על-רקע חברתי. שירות המבחן ציין, כי הנאשם נעדר דפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים וכי חווה את ההליך הפלילי באופן מרתיע ומלמד. שירות המבחן סבר מחד, כי מאפייניו החיוביים של הנאשם הם גורמים מפחיתי סיכון להישנות עבירות, ואילו מאידך סבר, כי טשטוש נטילת האחריות והיעדר פניוּת לטיפול מהווים גורמי סיכון להישנות עבירות. בשורה התחתונה סבר שירות המבחן, כי יש להטיל על הנאשם עונש מוחשי בדמות מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה קצרה, מאסר על תנאי והתחייבות כספית – עונשים מרתיעים צופי פני עתיד.