מדינת ישראל נ' עמר

א. כללי

כתב האישום שהוגש נגד הנאשמת מייחס לה עבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. לפי הנטען בכתב האישום, בין המתלונן ובין הנאשמת התקיימה מערכת יחסים. באחת הפגישות ביניהם פנתה הנאשמת אל המתלונן, בתואנת שווא כי אישה מסוימת שעמה הייתה לו בעבר מערכת יחסים, שני שמה, מתכוונת להתלונן נגדו על תקיפה מינית, וכי אם לא יעביר לאותה אישה באמצעותה סכום של 10,000 ₪, יפגע בו עבריין מסוים ממכריה של אותה אישה. המתלונן חשש מדבריה של הנאשמת ומסר לה את הסכום שביקשה.

עוד נטען בכתב האישום כי המתלונן מסר לידי הנאשמת סכומי כסף נוספים בכמה פעימות, לאחר שהנאשמת פנתה אליו פעם אחר פעם באמתלות שונות, תוך שהיא מאיימת כי אם לא יועברו לידיה הסכומים הנדרשים, יהיה חשוף לפגיעה מצדו עבריינים, ובכללם בן זוגה של שני. במסגרת זו העביר המתלונן לנאשמת את הסכומים הבאים: בתאריך 1.10.2015 סך של 15,000 ₪, כעבור מספר ימים סך של 15,000 ₪ במזומן ובתאריך 8.10.2015 סך של 20,000 ₪. בחלק מהמקרים הללו הציגה הנאשמת מצג שווא בפני המתלונן כאילו זה עתה שבה מפגישה עם אותו עבריין ואנשיו, והעמידה פנים כאילו היא בעצמה נסערת ומפוחדת, והכל בכדי לגרום למתלונן להאמין לה ולהעביר לידיה את סכומי הכסף שהוזכרו לעיל.

לפי האמור בכתב האישום, הנאשמת לא הסתפקה בסכומי הכסף שהועברו אליה על ידי המתלונן, ופעם אחת, ביום 25.10.2015, לאחר שתחקרה אותו אודות הכספים המצויים בחשבון הבנק שלו, מסרה לו כי העבריין שנזכר לעיל דרש כי המתלונן יעביר לו סכום של 150,000 ₪ במזומן, פן יבולע לו, והמתלונן שחשש מאיומיה של הנאשמת, משך מחשבון הבנק שלו את הסכום המבוקש, והעבירו לידי הנאשמת במזומן.

כעבור מספר ימים חזרה הנאשמת וביקשה מהמתלונן להעביר לידיה בתוך חודש ימים סכום נוסף של 100,000 ₪, שאם לא כן, יפגעו בה העבריין ואנשיו. בתגובה לבקשה זו, הודיע המתלונן לנאשמת כי אין ברשותו את הסכום שבקשה, ולאחר מכן ניגש אל תחנת המשטרה בנתיבות והגיש תלונה כנגד הנאשמת.

ב. הראיות – פרשת התביעה 

להלן, אסקור בקצרה את הראיות בתיק, תחילה את פרשת התביעה ולאחר מכן את פרשת ההגנה. במסגרת פרשת התביעה העידו 4 עדים, אולם בתחילת סקירת הראיות אפרט תחילה את עדות המתלונן, ולאחר מכן אסקור בקצרה את עדויותיהם של שלושת העדים הנוספים שהעידו במסגרת פרשת התביעה.

1. גרסתו של המתלונן

לאחר שהמתלונן הגיש תלונה במשטרה נגבו ממנו 3 הודעות. בהודעה הראשונה נ/2 שנגבתה בתאריך 5.11.2015, בשעה 13:20, מסר המתלונן כי העביר סכומי כסף "לאחר איומים" כלשונו, לנאשמת שאותה הכיר לפני 7 שנים. לדבריו, נוצרה ידידות ביניהם, שנפסקה לאחר מכן, וחודשה כחודשיים וחצי קודם להגשת התלונה, בעקבות שיחה טלפונית של הנאשמת שהתעניינה בשלומו. בעקבות אותה שיחה, הם קבעו להיפגש, והמתלונן הגיע לביתה של הנאשמת בנתיבות ברכב של אביו, והם נסעו למושב מבטחים, בו הוא מתגורר ביחד עם הוריו. היה ביניהם אקט מיני, "שכבנו מרצונה גם" (עמ' 1 שו' 9), ולאחר מכן הם היו ביחד עוד כ-4 שעות, והוא החזיר את לביתה בשעה 05:30, ומאז החלה מערכת יחסים בין השניים, שבאה לידי ביטוי בשיחות טלפוניות, ובמפגשים אחדים בביתה של הנאשמת, שלא כללו קשר מיני.

בהמשך ההודעה, ציין המתלונן כי באחת הפעמים שבהם נפגש עם הנאשמת, היא ביקשה ממנו הלוואה של 4,500 ₪, והוא נתן לה את הסכום שבקשה מחשבון הבנק שלו. המתלונן הוסיף כי שבוע קודם לכן, במהלך פגישה שלו עם הנאשמת ברכבו, היא שוחחה אתו על הקשר בינו ובין אחת בשם שני, ומסרה לו כי חברה של שני מסרה לה ששני רוצה להגיש נגדו תלונה במשטרה, אלא אם יעביר אליה סכום של 10,000 ₪. המתלונן אכן מסר לנאשמת את סכום המבוקש, שאותו לקח מסכום כסף שהיה שייך לאחיו ניסים, שהיה מונח בארון בבית הוריו (עמ' 2 שו' 32), ומאז החלה לטענתו מסכת של סחיטה באיומים מצד הנאשמת. המתלונן ציין עוד כי לא שוחח עם שני על הנושא (עמ' 2 שו' 24 – 26), אולם כשלושה חודשים לפני השיחה עם הנאשמת, התקשרה אליו שני, התעניינה בשלומו, ואמרה לו שהיא רוצה להחזיר לו סכום כסף שנתן לה בעבר.