ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
3608-09-13
01/04/2015
|
בפני השופט:
אמנון כהן
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
רמזי דמירי
|
הכרעת דין |
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הצתה והפרת הוראה חוקית.
בכתב האישום נטען, כי בתאריך 15.8.12, שוחרר הנאשם למעצר בית מלא על פי החלטה של בית משפט השלום, בפיקוח אחיו ואמו. לאחר מכן הוקלו תנאי השחרור, במובן זה שהותר לנאשם לצאת ממעצר הבית לעבודה, בפיקוחו של מר איל אייכנטל.
בהמשך כתב האישום נטען, כי ביום 23.7.13, בסמוך לשעה 14:00, בשעה שהיה על הנאשם להימצא במקום עבודתו, הוא שהה ברחוב מקור חיים בירושלים, שלא לצורכי עבודתו וללא פיקוח. בנוסף, נטען, כי הנאשם ניגש אל מכלי אשפה ציבוריים המצויים במקום, הכניס אליהם שתי שקיות שתכולתם אינה ידועה למאשימה, ולאחר מכן הצית הנאשם אש במכלי האשפה ועזב את המקום.
בסיפא לכתב האישום נטען, כי כתוצאה ממעשיו של הנאשם, בערו שני מכלי האשפה ונגרם נזק של כ-2,500 ₪.
בתשובתו לכתב האישום, הודה הנאשם כי הפר את תנאי השחרור בערובה. מאידך, טען, כי אכן היה באותו מקום ובאותה שעה באזור מכלי האשפה, וזאת מהסיבה שהגיע למד"א כדי להסדיר חוב כספי. הנאשם טען, כי הגיע גם למכלי האשפה וזרק אשפה למיכל. הנאשם הכחיש כי הצית אש.
ראיות התביעה הוגשו בהסכמה, פרט לעד התביעה העיקרי, מר משה נועם ברפי, שהעיד בפני ולאחר מכן נשמעה עדותו של הנאשם.
העד משה ברפי הינו נהג מונית, אשר לדבריו, מגיע לפחות פעם בשבוע למקום האירוע כדי לקחת לקוחה. לדבריו, ביום 23.7.13 הגיע למקום בסביבות השעה 13:40 והמתין ללקוחה, וכך המשיך והעיד: "ראיתי אדם עובר... הולך ובא הולך ובא על הכביש. היו לו שקיות. הוא נכנס לפח שמגודר עם בטון, רואים ראש עולה ויורד, עולה ויורד. פח תחום בקיר אבן. אם אני באוטו, אני רואה רק את החלק העליון של הפח. יוצא מהפח, פונה שמאלה לכיוון תחנת דלק אורנים, אחרי דקה חוזר לצד ימין, לכיוון תלפיות... ושריפה פורצת" (עמ' 19 שורות 19-23). העד התקשר למשטרה ושוטר הגיע למקום תוך זמן קצר. העד תיאר את לבושו של הנאשם, ובסופו של דבר זוהה הנאשם, ולאחר שהוצגה בפני העד תמונתו של הנאשם, הוא אישר "זה האיש שהצית את פח הזבל".
בחקירתו הנגדית, העיד, כי הנאשם "היה אדם ראשון ויחיד שעבר שם" (עמ' 21 שורה 24).לדבריו, העובדה שראה אדם עולה ויורד בתוך פח, כשיש לו שקיות ביד, עוררה את חשדו. כמו כן, העיד נהג המונית, כי מוניתו הייתה במרחק של כ-5 מטר מפחי הזבל. לדבריו, התעסקותו של הנאשם בפחי הזבל הייתה 2-3 דקות. העד חזר והעיד, כי הוא יכול להגיד בוודאות, שהנאשם הוא היחיד שהתעסק עם פחי הזבל, וכך המשיך והשיב בחקירתו הנגדית: "התעסק, יצא מהפח, הלך כמה מטרים לצד שמאל, חזר לצד ימין. עבר את הפח. המשיך הלאה. ברגע שהוא עבר את הפח, תוך כמה שניות התחילה השריפה" (עמ' 24 שורות 2-3).
כאמור, הנאשם לא הכחיש כי התעסק עם פחי הזבל באותה שעה, אך טען כי הלך לשפוך שקיות זבל שהיו במכוניתו. לדבריו, הוא הגיע לאזור ברכב ולפני שיצא מביתו "שמתי את הזבל באוטו כי מיהרתי" (עמ' 27 שורה 2). בהמשך, כך טען, היה לו פנצ'ר באוטו אותו תיקן בעצמו. לאחר מכן, כך העיד, הוציא את שקיות הזבל מתא המטען "כי שכחתי לזרוק אותם", וזרק אותם בפחי האשפה. בעדותו טען הנאשם כי הוא לפעמים אוסף בקבוקים וחשב כי יוכל למצוא בפחי הזבל גם מציאות "כמו טלוויזיה".