ת"פ 30469-02-16 פרקליטות מחוז מרכז - פלילי נ' אדנה

רקע

1. האם יש לקבל טענת הגנה מן הצדק ולהורות על ביטול כתב אישום, אשר הוגש בעבירת תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור, ללא שהתקבל אישור שפיטה ממח"ש באשר לנאשמת בתיק זה מחמת טעות? זו השאלה המרכזית הדרושה להכרעה בהחלטה זו.

2. לפניי בקשת הנאשמת להורות על ביטול כתב האישום, מחמת הגנה מן הצדק, לפי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

3. כתב האישום הוגש ביום 15.2.16 ומייחס לנאשמת עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") והעלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק.

4. על פי עובדות כתב האישום, ביום 7.3.15 הגיע שוטר לרחוב ברמלה בעקבות תלונה על רעש. השוטר ניגש אל קבוצת נערות שהקימו רעש במקום ושתו אלכוהול, ופנה לאחת הנערות במקום. הנאשמת, שהייתה שרויה בגילופין, אמרה לשוטר "אתה מדבר רק איתי", ובהמשך גידפה אותו. בזמן שהשוטר החל לרשום לנאשמת דוח, הגיעה א.ד, קטינה אשר היתה חלק מקבוצת הנערות, אשר היתה שרויה בגילופין, והחלה להתפרע. השוטר הודיע לקטינה כי היא עצורה וניסה להכניסה לניידת. בתגובה החלו הנאשמת והקטינה להיאבק בשוטר, הדפו את ראשו לכיוון הניידת וגידפו אותו. השוטר השתלט על הקטינה והכניסה לניידת. אז נכנסה גם הנאשמת לניידת והשוטר הודיע להן כי הן עצורות והחל להסיען לתחנת המשטרה. במהלך הנסיעה הורה השוטר לנאשמת ולקטינה לתת לו את מכשירי הטלפון הניידים שלהן ומשסירבו ניסה לקחת אותם. בתגובה הנאשמת והקטינה חבטו בראשו, שרטו את ידו וגידפו אותו. בתחנת המשטרה משסירבה הנאשמת לשבת, הושיבה השוטר ובתגובה בעטה הנאשמת ברגלו השמאלית וגידפה אותו. בהמשך בעטה הנאשמת בדלת חדר העצורים וגידפה את השוטר, ובהמשך שפכה כוס מים על הרצפה.

   טענות הצדדים

5. לטענת ב"כ הנאשמת, עו"ד נטע חפץ, יש לבטל את כתב האישום מחמת פגם או פסול בכתב האישום או מכוח הגנה מן הצדק. במהלך חקירתה במשטרה העלתה הנאשמת טענות על אלימות שהופעלה נגדה על ידי השוטר. אין מחלוקת כי היה צריך להעביר את התיק למחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש") לצורך בדיקת טענות הנאשמת וכך גם נעשה. אולם התברר כי לא קיים תיק מח"ש בעניינה של הנאשמת אלא רק בעניינה של הקטינה, אשר מוזכרת בכתב האישום עימה. רק בשלב זה, כשנה לאחר התרחשות האירועים הועבר התיק למח"ש בשנית לבחינת עניינה של הנאשמת. הלכה למעשה הוגש כתב האישום נגד הנאשמת טרם ניתן "אישור שפיטה" לאחר בחינת תלונתה כנגד השוטר וזאת בניגוד להנחית פרקליט המדינה. התנהלות זו מהווה פגם או פסול בכתב האישום ואין במתן אישור בדיעבד כדי לרפאו. מעבר לכך, התנהלותה של המאשימה מנוגדת לכללי הצדק וההגינות המשפטיים. משלא הועבר החומר לידי מח"ש במועד הנדרש וטרם הגשת כתב האישום נפל פגם מהותי בהליך. הפגם שנפל לא ניתן לתיקון באמצעים מידתיים ומתונים שכן מח"ש מלכתחילה לא פתחה תיק בעניינה של הנאשמת ובחנה רק את תלונתה של המעורבת האחרת בפרשה. חקירת המקרה בדיעבד, לאחר שכבר התגבשה החלטה באשר לאשמתה של המבקשת באירועים שבכתב האישום אינה אובייקטיבית ולא תוביל לתוצאה שונה מזו שקיימת היום. כמו כן, בדיקת תלונתה של המעורבת הנוספת בפרשה שעה שעוד לא היה תלוי ועומד נגדה כתב אישום, אל מול אי בדיקת טענותיה של הנאשמת מהווה אכיפה פסולה ואכיפה בררנית, גם אם בטעות יסודה. גם סירובה של המאשימה לחזור בה מכתב האישום לאחר שהתברר המצב לאשורו בניגוד לעמדתה במקרים דומים מהווה אכיפה בררנית. יש לאפשר לנאשמת למצות את ההליכים בפני מח"ש כאשר אין כתב אישום תלוי ועומד נגדה, כפי שניתן למעורבת האחרת בפרשה ולפיכך יש להורות על ביטול כתב האישום.

6. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד טובי הראל, יש לדחות את בקשת הנאשמת לביטול כתב האישום הן בטענה של "פגם או פסול בכתב האישום" והן בטענה של "הגנה מן הצדק". הגם שב"כ המאשימה לא חלק על כך שהמאשימה נדרשת על פי הנחיית פרקליט המדינה לקבל אישור שפיטה ממח"ש טרם הגשת כתב האישום, לשיטת המאשימה העדר אישור שפיטה אינו יכול להתפרש "כפגם" או "פסול" בכתב האישום שכן אין המדובר בהשמטה של פרט ענייני בכתב האישום (פגם) או אי עמידה בדרישות החוק באשר לכשרות ולתקפות כתב האישום (פסול). בכל הנוגע לטענת הגנה מן הצדק הרי שעל פי הלכת ברוביץ יש לבחון את הטענה בשלושה שלבים. המאשימה אינה חולקת על שנפל פגם בהליך הפלילי ואולם גם אם תתקבל טענת ההגנה לפיה המשך ניהול ההליך כרוך בפגיעה בתחושת ההגינות, הרי שהאמצעי של ביטול כתב האישום הינו צעד בלתי מידתי וניתן לבחור אמצעי מתון ומידתי יותר ממנו בנסיבות העניין, וזאת על ידי בירור תלונתה של הנאשמת על ידי מח"ש, ללא התקדמות בהליך הפלילי עד לקבלת החלטת מח"ש. בע"פ 333/10 סרנקו נ' מדינת ישראל (28.10.10) דחה בית המשפט את הטענה כי עיתוי בדיקת תלונת נאשמת מהווה פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות. כמו כן קבע בית המשפט כי הנחיית פרקליט המדינה אינה נוגעת לזכות יסודית של הנאשם הכתובה עלי ספר החוקים. ב"כ המאשימה הפנה לאסופת פסיקה במקרים בהם נדחו טענות דומות. לטענת ב"כ המאשימה העובדה שהפגם נעשה בתום לב בצירוף העובדה שטענת המעורבת הנוספת נבדקה על ידי מח"ש ונגנזה בסופו של יום, מחלישה מעוצמת הפגם. זאת, יחד עם הראיות בתיק אשר מצביעות על חוסר קוהרנטיות בגרסאות של הנאשמת והמעורבת הנוספת וכן העדר סימני חבלה מלמדים כי אין המדובר בפגם כה עוצמתי וכי ניתן לנהל את ההליך הפלילי במקביל לבדיקת מח"ש, או לחלופין להשהות את ההליך הפלילי לצורך בחינת התלונה על ידי מח"ש עד תום, ובכך לתקן את הפגם.

7. ב"כ הנאשמת הוסיפה בתגובה לטענת המאשימה כי אין מחלוקת כי גם כיום טרם התקבל אישור שפיטה בכתב ממח"ש כפי שנדרש על פי הנחיית פרקליט המדינה. כמו כן, שליחת החומר לבדיקת מח"ש בשלב שתלוי ועומד נגד הנאשמת כתב אישום ומבלי שהתקבלה החלטת בית המשפט בנושא מהווה אף היא התנהלות בלתי סבירה של הרשות אשר מצדיקה את ביטול כתב האישום. בנוסף, אין נפקא מינה אם הפגם שנפל בהליך מקורו בטעות, אם לאו, מאחר שיש לבחון האם קיומו של ההליך יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות ולא מהו מקור הפגם. ב"כ הנאשמת איבחנה את הפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה וטענה כי במקרה דנן מדובר בפגם חמור אשר נובע מהתרשלות כל הנוגעים בדבר החל מהמשטרה, דרך הפרקליטות ועד למח"ש. בפועל עניינה של הנאשמת כלל לא הובא בפני מח"ש ולא ניתן לרפא את הפגם באופן אחר מלבד ביטול כתב האישום. הגשת כתב האישום ללא אישור שפיטה אינה עומדת במבחני הביקורת השיפוטית, פוגעת באמון בציבור ומכשירה פגיעה בזכויות אזרחים. כמו כן דווקא העובדה כי במקרים דומים בעבר בחרה המאשימה לחזור בה מכתב האישום, מחזקת את טענת האכיפה הבררנית. לפיכך, עתרה ב"כ הנאשמת להורות על ביטול כתב האישום.

   דיון והכרעה