ת"פ
בית משפט השלום קריית שמונה
|
28954-03-14
20/10/2014
|
בפני השופט:
מורן מרגלית
|
- נגד - |
מאשימה:
תביעות צפת
|
נאשמים:
יבגני ויינשטיין (עציר)
|
החלטה |
בעניין: בקשת המאשימה להגיש הודעות ע"ת מס' 2 מכח סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות.
מונחת בפני בקשת המאשימה לקבל מכח סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971 (להלן: החוק), את הודעותיה של עדת תביעה מס' 2 בכתב האישום – הקטינה ל.ס ילידת 2044 (להלן: הקטינה).
בבקשתה, טוענת המאשימה כי במקרה דנן הצליחה היא להוכיח שאמצעי פסול הניא או מנע מהקטינה למסור עדותה בבית המשפט, זאת בהסתמך על עדותה של אם הקטינה בבית המשפט ומשיחות שניהלה המאשימה עם האם והאב שהביעו התנגדות נחרצת לעדותה של הקטינה.
לגישת המאשימה, אותו אמצעי פסול נעוץ בפחד אשר משרה הנאשם כלפי סביבתו, כפי שנלמד מהנסיבות, בחשש מפני התייצבות מולו על דוכן העדים וכן בשל הלחץ אותו מפעילים הוריה של הקטינה על האחרונה שלא להעיד מתוך מטרה לשמור על שלומה וביטחונה.
מנגד, טוענת הסנגורית המלומדת בתגובתה שהתקבלה ביום 28.9.14, כי המאשימה לא הצליחה להוכיח את אותו "אמצעי פסול" אשר הניא או מנע מהקטינה למסור עדותה בבית המשפט וכלל לא הובאה עמדתה של הקטינה, אלא רק עמדת הוריה ומשכך לא ברור האם היא זו שמסרבת להעיד או אינה מסוגלת להעיד.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את העניין, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להכשיר את הודעותיה של הקטינה באמצעות הגשתן לבית המשפט מכוחו של סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות ואסביר.
בספרו "על הראיות" (חלק ראשון, מהדורת תש"ע 2009 עמ' 383) מסביר כב' השופט בדימוס י. קדמי כי תכלית הוספתו של ס"ק (ב) לחוק היתה – קידום פני הסיכון של "העלמת" או "האלמת" עדים, באמצעים פסולים, על מנת למנוע קבלת אמרת חוץ שלהם כראיה לפי ס"ק (א).
כעולה מהוראת החוק ומהפרשנות שניתנה לה על-ידי בית המשפט העליון (ראה דנ"פ 4390/91 מדינת ישראל נגד חוסאם חאג' יחיא (פורסם במאגרים המשפטיים)) הרי, שרק אם העד אינו נוכח באולם – ולא ניתן לכפות את הופעתו – ניתן להכשיר הודעתו באמצעות ס"ק (ב) לחוק ובלבד שיש להוכיח כי הסירוב להעיד נעוץ ב"אמצעי פסול" שננקט בהקשר זה.
אם כן, מהו אותו אמצעי פסול שננקט במקרה דנן?
תחילה אדגיש, כי יש ממש בטיעוני הסנגורית לפיהם לא הובאה בפני בית המשפט כל ראיה ממקור ראשון בדבר עמדתה של הקטינה ביחס לאמור בס"ק (ב), היינו, בדבר "סירובה" או "אי מסוגלותה" להעיד בבית המשפט ולו באמצעות ההסדרים המיוחדים הקבועים בחוק, בין היתר, במסגרת סעיף 2ג(ד) לחוק לתיקון סדרי דין (חקירת עדים) התשי"ח-1957 – ראה בעניין זה אף את החלטתי מיום 23.6.14.