לפניי בקשה שהגישו העיתונאי יואב יצחק ועיתונות זהב בע"מ (הבעלים והמפעילה של אתר החדשות והתחקירים News1), לביטול צו איסור פרסום מיום 30.4.15 שהוטל על שמה ופרטי זהותה של עדת המדינה בתיק דנא (להלן – עדת המדינה או ע'), לאחר שבית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג' סקפה-שפירא) מצא כי "חשיפת הפרטים יש בה כדי לפגוע באופן ממשי בחקירה".
המבקשים טוענים כי הטעמים שעמדו ביסוד צו איסור הפרסום (צרכי חקירה) אינם תקפים עוד ולפיכך יש להסירו; זהותה של עדת המדינה כבר פורסמה ברבים באמצעות האינטרנט כך שאין הצדקה למנוע פרסום שמה באופן רשמי; הסרת צו איסור הפרסום על שמה חיונית לאור זכות הציבור לדעת אודות עובדות הפרשה שגילויה הסעיר את המדינה כולה.
נאשמים 6-2 הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.
המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה, צו איסור הפרסום על שמה של עדת המדינה אינו מתוחם בזמן והסרתו כעת תוביל לפגיעה חמורה בפרטיותה, ל"הסתערות" חסרת מעצורים של אמצעי התקשורת עליה, ולשיבוש אורחות חייה, מה שעלול להשפיע על אופי עדותה ואף להרתיע אותה מלמסור עדות חופשית או מלהעיד בכלל. כמו כן נטען על ידי המאשימה, כי שמה ופרטי זהותה של עדת המדינה אינם נחוצים לציבור שכן מעשיה, תפקידה וחלקה בביצוע העבירות פורטו בהרחבה בכתב האישום, כך שמי שמבקש להסיר את איסור הפרסום מבקש בעצם "לפגוע בפרטיות העדה ולמוטט אותה בדרך זו" (סעיף 6 לתגובת המאשימה). לבסוף נטען, כי הפרסומים שחשפו את שמה של עדת המדינה הפרו בבוטות את צו איסור הפרסום שהוטל על ידי בית המשפט, ואין מקום להסרת הצו עקב הפרתו, שכן משמעות הדבר תהיה "הכשרת השרץ". אשר על כן עתרה המאשימה להותרת צו איסור הפרסום על כנו לפחות עד לאחר סיום עדותה של ע' בבית המשפט, שאז יהיה ניתן לבחון את העניין שוב.
ב"כ עדת המדינה, עו"ד בלכר, התנגד אף הוא להסרת צו איסור הפרסום, וטען כי הסכם "עד המדינה" שנחתם עם ע' ביום 29.4.15 נעשה בנוכחותה בלבד, כשעדיין לא הייתה מיוצגת. למחרת התחמקה ע' מלהגיע למשרדי מח"ש לצורך מסירת עדות הואיל והתלבטה רבות האם להמשיך לפעול בהתאם להסכם שנחתם עמה או לחזור למצב המקורי. או אז, פנתה לבא-כוחה הנוכחי, והשניים ביקשו ממח"ש להתחייב בפניהם לפעול להשגת איסור פרסום על שמה. לטענת עו"ד בלכר, סגן מנהל מח"ש התחייב בפניהם בעל-פה, כי מח"ש תפעל כמבוקש. בתוך כך, הפנה ב"כ עדת המדינה לפסיקה רלוונטית וטען כי חוק להגנה על עדים, תשס"ט-2008 (להלן – חוק להגנה על עדים) מתייחס לשתי קטגוריות של עדים, כאשר הקטגוריה הרלוונטית לענייננו היא של עד מאוים, שכן לטענתו קיים חשש לביטחונה של ע'. לפיכך עתר אף הוא להותרת צו איסור הפרסום על כנו לפחות עד לאחר סיום עדותה בבית המשפט.
המבקשים טענו כי פרסום שמה של ע' נחוץ מטעמים שונים: החל מביקורת על התנהלות מח"ש שנמנעה מלחקור עניינים שונים שהובאו לידיעתה והסתרת הסיבות האמיתיות לבקשה לאיסור פרסום; דרך מעשיה החמורים של ע', שאינם נופלים לדעת המבקשים ממעשיהם של הנאשמים העיקריים בפרשה; וכלה בקיום עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת כדי שיוכל לגבש עמדה ודעה. עוד נטען, כי הפרסום צריך לכלול את שמה ותמונתה של ע' כדי שהציבור יוכל להתרשם מהתמונה המלאה.
במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 19.7.16 ביקש עו"ד בלכר להגיש לעיון בית המשפט בלבד חוות דעת פסיכולוגית הנוגעת למצבה הנפשי של ע'. המבקשים התנגדו לכך והוסיפו כי זכותו של הציבור לדעת גם האם ישנה חוות דעת הנוגעת למצבה הנפשי של ע'. לאור התנגדות זו, חוות הדעת לא הוגשה.
דיון והכרעה
הטעמים הניצבים ביסוד בקשתה של עדת המדינה (וכפועל יוצא מכך גם של המאשימה) להסתיר ולחסות את זהותה הם שניים: הגנה על בטחונה והגנה על פרטיותה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.