ת"פ 28716-02-13 משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' אביטן(עציר) ואח'

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעובדות כתב האישום מתוקן, המייחס לו נהיגה נמהרת ורשלנית, עבירה על סעיף 338(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); איסור נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה על סעיף 10(א) בפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961; חובת פוליסה, עבירה על סעיף 2(א) בפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970; חובת מסירת פרטים, עבירה על תקנה 145(ג)(1) לתקנות [סמל סעיף 3012]; מסירה ידיעת כוזבת על עבירה מסוג פשע, עבירה על סעיף 243 סיפא בחוק; שיבוש מהלכי משפט, עבירה על סעיף 244 בחוק; איומים, עבירה על סעיף 192 בחוק.

2.מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 16.1.13, עבירה לשעה 01:30, שב הנאשם מאירוע חברתי, באמצעות רכב מסוג סוזוקי סוויפט, אשר בבעלות בת זוגתו. הנאשם נהג ברכב כשאין בידיו רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח בת תוקף. באותן הנסיבות, נהג הנאשם ברכב בדרך רשלנית, כך שבסמוך לשעה 01:30, פגע הנאשם בשלט "רחוב הרצל", במכולה למחזור בקבוקי פלסטיק וברכבם של המתלוננים. בעקבות הפגיעה ברכב המתלוננים, גרם הנאשם לאובדן כללי של רכב המתלוננים, אשר ערכו המשוער הינו 11,706 ₪. בנסיבות אלו, יצאה המתלוננת אל מרפסת ביתה והבחינה בנאשם ואחר מסדרים את בגדיהם. בהמשך, נמלטו השניים מהמקום בעוד שהמתלונן רץ אחריהם, עד אשר הצליחו להימלט מפניו. בהמשך, התקשר הנאשם לאשתו (אז חברתו) מספר פעמים. מיד ובסמוך, בשעה 1:52, התקשרה אשת הנאשם למוקד 100. לבקשת הנאשם, דיווחה על גניבת הרכב, ובכך מסר הנאשם ידיעה כוזבת על עבירה. בהמשך, עת היה הנאשם בתחנת משטרת לוד, בעוד שוטר חקר את אשת הנאשם, איים הנאשם על השוטר, בכך שאמר לו: "אני ידאג לאתר את הכתובת וכמו שהוא מתעלל בחברה שלי ונותן לה לבכות אני יעשה כך לאשתו וילדיו ואני אצלם זאת ואשלח, אני ידאג להוריד אותו בכך שאני יקח סודני ואדאג לחתוך בחתיכות ולזרוק מול התחנה, אני יש לי רשיון להרוג אני פסיכי אל תתעסקו איתי", וכן אמר "אני אזיין את אשתך והילדים שלך בן זונה". בהמשך, משיצא השוטר מחוץ לחדר החקירות, התקרב אליו הנאשם ואמר לו כי הוא עבריין ומשום שאשתו בכתה, הוא יפגע בו, באשתו וילדיו. כמו כן, אמר כי מעוניין לראותו בבוקר ויראה לו מי הוא, וכי לפי שמו, יוציא את כתובתו, בעזרת שיחת טלפון אחת. עוד הוסיף הנאשם ואמר לשוטר כי ימצאו אותו בכל מקום ויצטרך הוא לרדת מהארץ על מנת להימלט ממנו. בנוסף אמר לשוטר כי האחרון ישאל אנשים מימ"ר מרכז על כך שהנאשם נחקר על רצח וניסיונות לרצח, ומוכן הוא לשבת עליו מאסר. כמו כן אמר כי הינו ממשפחת אברג'יל ומנהל את עסקיהם וכי אינו יודע מה נפל עליו, וכן נתן דוגמאות לפגיעה מצדו בשוטרים.

3.הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שרות המבחן. לא הוצג הסדר לעונש.

4.לתיק בית המשפט הוגשו 2 תסקירי שירות המבחן.

• התסקיר הראשון סקר את נסיבות חייו של הנאשם, לא ארחיב בנושא מחמת צנעת הפרט, אך אציין כי הנאשם בן 28, נשוי ואב לפעוט כבן שנה. סיים 9 שנות לימוד, ולאחריהן שהה במוסד סגור ובהוסטלים בצווי בית משפט. פוטר משרות צבאי בשל עברו הפלילי. הנאשם תיאר בפני קצינת המבחן כי ניהל אורח חיים שולי ומאז שחרורו ממאסרו האחרון, עבד בעסק בתחום התריסים, בבעלות אביו. הנאשם החל לצרוך בסמים מאז היותו בן 13. ניסיונות לעודדו לפנות לטיפול גמילה לאורך השנים לא הועילו, כך גם במפגש עם שרות המבחן בשנת 2011, במסגרת הליך המעצר בתיק זה. הנאשם מסר כי נמנע משימוש בסמים למעלה משלוש שנים ומבדיקות שתן שמסר לאורך כל תקופת הקשר עמו בשרות המבחן, העידו על ניקיון משימוש בסמים. אשר לצריכת אלכוהול, תאר הנאשם בפני קצינת המבחן כי הוא צורך אלכוהול בנסיבות חברתיות בלבד ושלל שימוש לרעה באלכוהול, לרבות ביצוע עבירות תחת השפעתו. אשר לעברו הפלילי, לנאשם 7 הרשעות, בגין עבירות רכוש, קשירת קשר לפשע, החזקת סכין, תקיפה, הפרעה לשוטר ושימוש בסמים. הנאשם ריצה מאסרים ממושכים בפועל, מהאחרון שוחרר בחודש מאי 2012. אשר לעבירה נשוא התיק, תיאר הנאשם בפני קצינת המבחן כי בעת בילוי עם חברים השאיל מחברתו את רכבה. בעת החזרה מהבילוי, בחר לנהוג בשל העובדה כי חברו שנהג קודם לכן היה תחת השפעת אלכוהול ועל אף שהוא אינו מורשה לכך. לדבריו איים על השוטר בחקירה ונהג באופן נמהר בשל היותו בסערת רגשות ורצונו להגן על חברתו אשר הייתה בהיריון. הנאשם מבין את התנהלותו האימפולסיבית ודפוסיי העבריינות אשר הביאו אותו לביצוע העבירות הנדונות. הנאשם נטל אחריות על מעשיו הכולל גם ניתוק קשרים חברתיים בעיתיים, הביע חשש מפגיעה בניסיונותיו לשקם חייו ומבין כי עליו לשאת בתוצאות מעשיו. במסגרת תקופת המעצר, השתלב בקבוצה טיפולית לעצורים בשרות המבחן, מסר בדיקות שתן והביע רצון לקשר טיפולי אשר יסייע לו להימנע מהסתבכויות וביצוע עבירות. הנאשם הגיע באופן קבוע לטיפול, כיבד את כללי הקבוצה והשתתף באופן פעיל בשיח הקבוצתי והביע נכונות לשינוי אורח חייו ומודעות למצבי סיכון עבורו. אשר לסיכויי הישנות העבירה, קצינת המבחן תיארה קשייו של הנאשם להסתגל לאורך השנים למסגרות שונות, אימפולסיביות, ביצוע עברות המאופיינות בפגיעה ברכושם של אחרים, קושי בהיענות לגבולות חיצוניים, שימוש בסמים. עוד ציינה כי למרות שריצה מאסרים, אלה לא היוו גורם התרעתי משמעותי עבורו. יחד עם זאת, תיארה קצינת המבחן, כי הנאשם מגלה אחריות כלפי משפחתו וכלפי משפחת מוצאו. כמו כן, בתהליך שעבר ניכר כי רכש אמון בגורמי טיפול ומשתף פעולה מתוך רצון לשנות דפוסיו ולהתחזק בשינויים שערך בחייו מאז ביצוע העבירות, וורבאלי, בעל תקשורת תקינה, נטל אחריות, עובד באופן רצוף וקבוע מאז שחרורו ממעצר, דואג לפרנסת משפחתו וגידול בנו, מגלה רצינות, מכיר בחשיבות תהליך הטיפולי בו השתלב, אינו צורך סמים למעלה משנתיים ולא נפתחו נגדו תיקים נוספים מאז ביצוע העבירה נשוא התיק. אשר לעונש, קצינת המבחן תיארה כי כיום הנאשם הופנה לקבוצה טיפולית בשרות המבחן שמטרתה שינוי דפוסי חשיבתה העבריינית ועיבוד העבירה והשלכותיה על הנפגעים ועליו, ויחל השתתפותו ביום 19.10.14. על כן, המליצה קצינת המבחן להשית על הנאשם צו מבחן למשך שנה, במהלכו ישתלב בקבוצה הטיפולית, צו של"צ בהיקף 220 שעות ופיצוי למתלונן.

   

  ב.לאחר קבלת התסקיר הראשון, הגיש שרות המבחן תסקיר משלים בעניינו. בתסקיר השני, התייחסה קצינת המבחן לתיק הנוסף שנפתח כנגדו בגין איומים, עלתה התרשמות דומה לזו מהתסקיר הראשון, היינו הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית ייעודית לעוברי חוק בשרות המבחן, הגיע בעקביות והתמדה למפגשים השבועיים ושוחח בפתיחות אודות קשייו. הנאשם שיתף כי בשל תחושות מתח וחשש לקראת הדיון הנוכחי ותוצאותיו, מעד והשתמש בסמים מסוג קוקאין. על פי תוצאות בדיקות שתן שנערכו נמצאו שרידי קוקאין. הנאשם לקח אחריות על מעשיו והיה נכון לבחון בביקורתיות ובכנות בחירותיו ומצבו הרגשי שעמדו ברקע להתנהגותו. קצינת המבחן ציינה כי מאז המעידה, התבצעו בדיקות שתן נוספות מידי שבוע, ולא נמצאו שרידי סמים מכל סוג שהוא. קצינת המבחן תיארה כי הנאשם מגלה מוטיבציה גבוהה להמשך ההליך השיקומי בחייו בעיתוי הנוכחי וניכר כי הפיכתו לאב היוותה עבורו נקודת מפנה משמעותית בחייו וכיום משקיע כוחותיו בחיזוק התא המשפחתי. עוד תיארה קצינת המבחן כי הנאשם מגלה יציבות בתחום התעסוקתי ועובד באופן קבוע בהתקנת תריסי אלומיניום. קצינת המבחן סבורה כי תפקודו במישור התעסוקתי והמשפחתי מהווה גורם מפחית סיכון משמעותי במצבו. לפיכך, חזרה על המלצת התסקיר הקודם, להשית על הנאשם צו מבחן למשך שנה וצו של"צ בהיקף של 220 שעות.

   

  5.ב"כ המאשימה, בטיעוניה לעונש, הפנתה לעובדות כתב האישום המתוקן, לתסקירי שרות המבחן שהתקבלו בעניינו של הנאשם, לפגיעה בערך המוגן ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. עוד הפנתה ב"כ המאשימה לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ולעברו הפלילי. בעניין זה, טענה כי לנאשם 7 הרשעות קודמות בעבירות סמים, קשירת קשר, תקיפת שוטר, החזקת סכין ורכוש. אשר להליך השיקום, טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם לא ביצע את המיוחס לו בנסיבות של השפעה או התמכרות כלשהיא, על כן פרמטר השיקום, כפי שנקבע בתיקון 113 בחוק, אינו רלוונטי במקרה זה ולכן אין לסטות ממתחם העונש ההולם. כמו כן, טענה כי נמצאו שרידי קוקאין בבדיקות השתן שנערכו לנאשם בחודש נובמבר 2014. אשר לעונש, טענה ב"כ המאשימה למתחם עונש נפרד לכל עבירה. אשר לעבירות האיומים ושיבוש מהלכי משפט, עתרה למאסר בפועל החל מ-7 חודשים ועד ל-18 חודשים. אשר לעבירות של נהיגה פוחזת, נהיגה ללא רישיון נהיגה או ביטוח, עתרה למאסר בפועל החל מ-7 חודשים ועד ל-20 חודשים. ב"כ המאשימה עיגנה עתירתה לעונש באסופת פסיקה שהוגשה לעיוני. על כן, עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל על פי המתחם שהציגה, כמו גם פיצוי למתלוננת.

   

  6.ב"כ הנאשם, בטיעוניו לעונש, הפנה לנסיבות חייו של הנאשם, לנסיבות ביצוע העבירה ולתסקירי שרות המבחן שהתקבלו בעניינו. הפנה ללקיחת האחריות של הנאשם באשר למעידתו בחודש נובמבר האחרון. לטענתו, הנאשם בא מיוזמתו לקצינת המבחן והודה בצריכת הסמים. על כן, לגישתו, הנאשם מודע לבעייתו ומבקש עזרה. עוד הפנה הסנגור לשיקום הנאשם, לעובדה כי הנאשם מגיע ומשתף פעולה בקבוצה טיפוליות, עובד באופן רצוף וסדיר ומפרנס את בנו ואשתו, כמו כן התנתק מהסביבה העבריינית. על כן, לגישתו, יש בפנינו הליך שיקומי אמיתי. הסנגור הפנה לפסיקה לפיה בית המשפט העדיף ונתן משקל גדול יותר לאינטרס השיקום על פני האינטרס הציבורי. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, טען הסנגור כי הנאשם הינו המפרנס היחיד במשפחתו ושליחתו למאסר תפגע באופן משמעותי בכלכלת בני משפחתו, הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו. אשר לעונש ההולם, טען כי המתחם הוא מאסר על תנאי, ועתר לקבל את המלצת שירות המבחן ולסטות לקולא מכל מתחם עונש שיקבע ע"י בית המשפט.

   

  7.הנאשם, בדבריו האחרונים, הביע חרטה על מעשיו ולקח אחריות עליהם, כמו גם עתר ליתן לו הזדמנות לשקם את חייו.