אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מדינת ישראל נ' אנגל ואח'

מדינת ישראל נ' אנגל ואח'

תאריך פרסום : 05/03/2018 | גרסת הדפסה

ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
28192-08-12
25/02/2018
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד אסף מוזס
עו"ד עופר מעוז
עו"ד אייל פרזון
נאשמים:
1. ירון יוסף אנגל
2. מרדכי חסין
3. ערן שפיגל
4. משה (בן יהושע) מרקוביץ
5. אורי (בן יצחק) בן יהודה
6. אורנים מאפיה איזורית בע"מ
7. שלמה א אנגל בע"מ
8. יהודה שניידמן
9. רחמים יצחק חיים
10. י את א ברמן בעמ
11. ישעיהו דודוביץ
12. מרק קינן
13. אלומות חולון בע"מ
14. מאפית אחדות חיפה (93) בע"מ
15. מאפית דוידוביץ ובניו בע"מ
16. יוחנן אהרונסון
17. מנחם מנדל אוברקוביץ
18. דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה שותפות מוגבלת
19. מאפיה מרחבית קרית שמונה (1986) בע"מ

עו"ד ניב זקלר ועו"ד עופר ארגוב ועו"ד ערן זך[בשם נאשמים 1-7]
עו"ד ז'ק חן ועו"ד מזור מצקביץ' ועו"ד נועה פירר[בשם נאשמים 16-18]
גזר דין

 

 

  1. בהמשך להסדרי טיעון אליהם הגיעה המאשימה עם הנאשמים 1 – 4, 7, 16 – 18, ניתנה ביום 7.11.17 הכרעת דין, בה הורשעו על פי הודאותיהם בעבירות שונות על חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – חוק ההגבלים העסקיים). לגבי חלק מנאשמים אלה (2 ו - 3) ניתן גזר דין (9.1.18). ביחס לשאר הנאשמים, הוגשו ראיות ונשמעו טענות הצדדים לעונש. עתה, הגיעה העת לגזור את דינם. אעמוד תחילה על השיקולים הכלליים הנוגעים לענישה בעבירות הנדונות. אחרי כן, אדון בעניינם של הנאשמים השונים, על פי סדרם.

 

  1. הערך המוגן בעבירות הנדונות בתיק זה הוא הערך של תחרות חופשית (ע"פ 7829/03 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת רמזורים (14.7.2005), בפסקה 13). לגבי ערך זה פסק בית המשפט העליון, כי "תחרות כזו מבטיחה לצרכן כי מבין היצע המוצרים בשוק, הוא יוכל לבחור ולרכוש את המוצר האיכותי ביותר, במחיר הזול ביותר ... תחרות חופשית מהווה גם תנאי הכרחי לקיומו של משק יעיל ובריא, ואף לצמיחה כלכלית" (שם). באותה פרשה קבע בית המשפט העליון גם, כי ערך התחרות החופשית הינו "ערך מרכזי בשיטתנו הכלכלית, החברתית והמשפטית", וכי "דיני ההגבלים העסקיים מבטאים הכרה זו".

 

  1. על פי פסיקת בית המשפט העליון, נקודת המוצא העונשית בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים הינה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, וכן קנס כספי משמעותי (ראו ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2006), בפסקה 191 לפסק הדין; ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' לימור (4.9.2007), בפסקה 73 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה). מדיניות עונשית זו הוסברה, בעניין לימור, הן בשיקולי הרתעה, הן בצורך לספק "גמול הולם לחומרה המיוחסת לעבירות בתחום ההגבלים העסקיים" (בפסקה 73 שם).

 

  1. עמדה זו משקפת את הגישה הכללית בדבר החמרה בעבירות כלכליות (ראו ע"פ 6020/12 מדינת ישראל נ' עדן (29.4.2013), בפסקה 22). לעניין זה פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (ע"פ 9788/03 מדינת ישראל נ' גולן, פ"ד נח(3) 245 (2004), בפסקה 7), כי על מדיניות הענישה בעבירות כלכליות לשקף "את הסכנה הגדולה הרובצת לפתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את היקף הקרבנות העלולים להיפגע ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול עמדות הכוח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה". בה בעת, מנגד, עמד בית המשפט העליון על כך שהעלאת רף הענישה בעבירות הגבלים עסקיים, צריך שתיעשה באופן מדורג (פסק דינו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כב' השופט א' רובינשטיין, בע"פ 5823/14 שופרסל בע"מ נ' מדינת ישראל (22.10.2015), בפסקה קט'); ראו גם עניין עדן, בפסקאות 17, 21).

 

  1. לכל אלה יש להוסיף, כי המדובר בעבירה אשר ככלל הסיכון לחשיפתה קטן. מעצם טיבו של העניין, הצדדים להסדר כובל הם שותפי סוד. חשיפת מעורבותם בהסדר עלולה לפגוע, בראש ובראשונה, בהם. יש להם תמריץ חזק שלא לגלות את קיומו של ההסדר הכובל. מסיבה זו, קיים קושי טבוע בגילוי עבירות אלה. נתונים אלה מעצימים את החשיבות של קביעת תג מחיר הולם, בשלב העונש, על מנת שמבצעים פוטנציאליים יראו לנגד עיניהם לא רק את התועלת הצפויה ממעשה העבירה. בהקשר זה יש משקל ניכר גם לכך, שמדובר בעבירה אינסטרומנטלית, אשר בוצעה כפועל יוצא של תכנון, שקלא וטריא ומחשבה, להבדיל מדחף רגעי (ראו, לשיקולי הרתעה ביחס לסוג זה של עבירות, גם בע"פ 677/14 דנקנר נ' מדינת ישראל (17.7.2014), בפסקאות לח – לט). על רקע כל אלה, עמד בית המשפט העליון על כך, "שהתפשטותה של תופעת העבריינות הכלכלית, כמו גם סכנותיה, מחייבות להסיט את נקודת האיזון אל עבר הדגשת האינטרס הציבורי בענישה ראויה" (ראו עניין עדן, בפסקה 22).

 

  1. בע"פ 1656/16 דוידוביץ נ' מדינת ישראל (20.3.2017), עמד בית המשפט על מעמדם של שיקולי ההרתעה בעבירות כלכליות וקבע כי בעבירות אלה "יש מקום לשקול שיקולי הרתעת הרבים והיחיד לצד 'העיקרון המנחה' של ההלימה". הודגש הצורך בהטלת עונשי מאסר בפועל. לצד זאת צוין כי על ההחמרה בענישה על עבירות כלכליות להיעשות בהדרגתיות, כנגזרת מעקרון אחידות הענישה. יחד עם זאת, הזהיר בית המשפט מפני היקלעות ל"מעגל שוטה" של השוואה מלאה של הענישה לענישה במקרים קודמים.

 

  1. על רקע עקרונות כלליים אלה, אדרש לענייניהם הפרטניים של הנאשמים השונים.

 

  1. 8. נאשם מס' 1, מר ירון אנג'ל (להלן – מר אנג'ל). מר אנג'ל הורשע על פי הודאתו בעבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 47(א)(1), 4, 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 2(ב)(4), 47א, 47א(1) ו-47א(3) לחוק ההגבלים העסקיים. במועדים הרלוונטיים היה מר אנג'ל מנכ"ל ודירקטור של נאשמת מס' 7, שלמה א. אנג'ל בע"מ (להלן – מאפיית אנג'ל). כמו כן, החזיק ב – 20% ממניותיה.

 

  1. בתשובה מתוקנת לכתב האישום מיום 24.3.15, הודה מר אנג'ל כי מתאריך 23.2.10 ועד למועד במהלך המחצית השנייה של חודש מאי 2010, היה, ביחד עם אחרים, ובהם מאפיית אנג'ל ומאפיות נוספות, צד להסדר במסגרתו הגיעו להסכמה לפיה המאפיות יפעלו להעלאת מחירי לחמים מסוג לחם אחיד פרוס וחלה, במקומות בהם נמכרות לצרכן 3 כיכרות ב – 10 ₪ או במחיר זול יותר. כתוצאה מכך, הוסכם בנוסף כי המאפיות יימנעו מתחרות על אספקת מוצריהן ללקוחות ברחבי הארץ שבאותו מועד אחת המאפיות האחרות סיפקה להם מוצרים. מאפיות כאמור הוגדרו כ"לקוחות קיימים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ