ת"פ 27643-04-14 מדינת ישראל נ' מנאע

תמצית כתב האישום

1.הנאשם הורשע על פי הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון. העבירות שיוחסו לנאשם בגדר כתב האישום המתוקן הן חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין, ונהיגה בקלות ראש לפי סעיפים 62(2) + 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961. ההסדר לא כלל הסכמה לגבי העונש.

2.בעובדות כתב האישום נאמר כי בין הנאשם ועלי חמדאן (להלן: "המתלונן") קיימת היכרות מוקדמת. ביום 10.4.14 בשעות הערב שהו המתלונן ואחותו דוניא חמדאן בחנות מחשבים השייכת למתלונן ואשר נמצאת במג'דל כרום (להלן: "החנות"). סמוך לשעה 20:00 הגיע הנאשם ברכבו אל מחוץ לחנות ונכנס פנימה. בין הנאשם לבין המתלונן התפתח עימות מילולי על רקע סירובו של הנאשם כי המתלונן יתארס עם אחותו, ולאחריו יצא הנאשם אל רכבו, הצטייד במוט ברזל שהיה ברכב (להלן: "המוט") וחזר אל החנות. הנאשם שבר באמצעות המוט את חלון הזכוכית שבחזית החנות, ואז תקף את המתלונן באמצעות המוט. המתלונן ניסה לגונן על עצמו מפני הנאשם, באמצעות ידיו, אך הנאשם המשיך והכה אותו באמצעות המוט, על ידיו. לאחר מכן גרם הנאשם נזק למספר מחשבים שהיו בחנות, ניפץ חלון נוסף, ואז יצא מן החנות, נכנס לרכבו ונמלט מן המקום, תוך שהוא נוהג ברכב בדרך רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם. תוך כדי נסיעתו מהמקום, פגע הנאשם עם רכבו בעלי קדאח (להלן: "עלי"), שהלך על המדרכה, נהדף לצד הדרך ונפגע בגבו וברגלו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלונן שבר סגמנטרי באולנה שליש תחתון עם תזוזה מלאה, ושבר באולנה שליש עליון באמת יד שמאל, וכן חבלה בכתף, שפשופים ושריטות בצד הגבי של מרפק שמאל, והוא נותח בבית החולים לגליל המערבי בנהריה והיה מאושפז מיום האירוע ועד ליום 13.1.13. כמו כן, נגרמה לעיל, כתוצאה ממעשיו של הנאשם, רגישות מקומית באספקט חיצוני בשליש התחתון של הירך ברגל שמאל, וכן כאבים ורגישות בגבו. נטען כי במעשיו המתוארים לעיל, גרם הנאשם למתלונן חבלה חמורה באמצעות נשק קר, נהג רכב בדרך ציבורית בדרך רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם וכן גרם להיזק לרכוש בזדון.

תסקיר שירות המבחן

3.בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ראשוני ביום 21.9.14. בתסקיר זה צוין כי שירות המבחן פעל לזמנו לצורך עריכת תסקיר בעניינו, אולם הנאשם הגיע לפגישה ללא מסמכים מזהים וטען בנוסף כי הוא זקוק למתורגמן לשפה הערבית. על כן לא התאפשרה עריכת תסקיר ממצה בעניינו. עם זאת, צוין כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מתסקיר המעצר שנערך בעניינו בשלב המעצר בגין תיק זה, וכי שירות המבחן התרשם מצעיר בעל יכולת ורבלית וקוגניטיבית טובה, המאופיין במיקוד שליטה חיצוני, נוטה לעמדה קורבנית ובעל קשיים להתבוננות על התנהלותו, בחירותיו ומעשיו. שירות המבחן לא התרשם מקיומם של דפוסים עבריינים מושרשים באישיותו. לצורך השלמת התסקיר התבקשה דחיית מועד הטיעונים לעונש בחודשיים נוספים.

4.בתסקיר שהוגש ביום 29.10.14 צוין כי הנאשם בן 21, רווק, מתגורר במג'דל כרום. בעקבות ביצוע העבירות שוהה הנאשם בתנאי מעצר בית בנהריה, בהרחקה מכפרו, ורשאי לצאת לעבודה בחברה שבבעלות אביו. משפחת מוצאו מונה חמישה ילדים בגילאים 11-23, כאשר הנאשם הינו השלישי בסדר הילודה. אביו בעל חברה לעבודות עפר ואיסוף ברזל ואימו עקרת בית. הנאשם סיים 11 שנות לימוד, לדבריו היה תלמיד בינוני ועזב את הלימודים על מנת להשתלב בעסק המשפחתי.

בפני שירות המבחן קיבל הנאשם אחריות על העבירות נשוא כתב האישום המתוקן וביטא חרטה וצער רב על מעשיו. הנאשם מסר כי האירוע התרחש בעקבות ויכוח בינו לבין המתלונן על רקע התעקשותו של האחרון לשאת לאשה את אחות הנאשם. הויכוח בין השניים הסלים והתדרדר לקללות במהלכן אמר המתלונן כי יתחתן עמה בחירת לבו בכוח, והנאשם התקשה לשלוט ברגשותיו. לדבריו, הוא אינו אדם תוקפני או אלים וכיום מבין את חומרת מעשיו ולמד את הלקח. בהתייחס לעבירה של נהיגה בקלות ראש המיוחסת לו, טען הנאשם כי הוא לא נמלט מהמקום ברכבו, אלא נכנס לרכב ונסע לביתו בנהיגה רגילה. כאשר נודע לו כי פגע באדם, לקח מיד אחריות על מעשיו אם כי המשיך לטעון כי לא ראה או שמע את הפגיעה.

שירות המבחן התרשם מאדם אחראי, המנהל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל. כן התרשם כי הנאשם מבין את חומרת ביצוע מעשיו וכיום בעקבות ההליך המשפטי המתנהל נגדו, ער להשלכות מעשיו על עצמו ועל עתידו. לאור זאת העריך שירות המבחן כי קיים סיכון נמוך וברמת חומרה נמוכה להישנות עבירות דומות בעתיד.

צוין כי קיים פער בין חומרת העבירות מחד לבין הערכת שירות המבחן כי מדובר באדם חיובי ביסודו, ללא עבר פלילי, אשר נראה כי כישלונו ההתנהגותי חריג לדפוסי התנהגותו בדרך כלל. כן צוין כי הנאשם מסר כי הינו מעוניין להשתלב בהליך טיפולי, סביב השלכות מעורבותו הפלילית והמניעים שהובילו אותו לביצוע העבירות. להתרשמות שירות המבחן, הנאשם מבין את המחויבות בהליך הטיפולי ולוקח אחריות לגבי שינוי דפוסי התנהגות מכשילים בחייו. כמו כן, סבור שירות המבחן כי הנאשם עושה כיום מאמצים על מנת לבנות את עצמו מבחינה אישית, משפחתית ומקצועית. לאור זאת, ומתוך ראיה של נזקקות לטיפול, בו יוכל לשתף ולבדוק את התפתחותו האישית, המשפחתית והחברתית ואת תפקודיו ואחריותו במסגרות שונות בחייו, המליץ שירות המבחן על העמדתו של הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים. בנוסף, המליץ על הטלת ענישה מציבת גבולות בדמות מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, פיצוי למתלוננים ופסילת רישיון הנהיגה.