ת"פ 25493-08-12 מדינת ישראל נ' חזן ואח'

1.בישיבה מיום 29.9.14, ביקשה ב"כ המאשימה להגיש לבית המשפט הקלטה שערך העד מר מאיר לוי, אביו של המתלונן (להלן: "העד"), של שיחה שביצע לדבריו עם עד תביעה אחר - מוריס אבוטבול.

2.אותה הקלטה, בוצעה, לדבריו, במכשיר הטלפון הנייד שלו מסוג אייפון 4 והיא הועברה לדיסק בחנות העוסקת בכך בבית שמש. כבר באותו מועד, התעוררה מחלוקת בין הצדדים לגבי קבילותה של ההקלטה.

3.בהחלטה מאותו יום (עמ' 47-48 לפרוטוקול), ציינתי את חמשת תנאי הקבילות שנקבעו בע"פ 869/91 שניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 169, 194. על פי אותם תנאים, יש להוכיח כי: (1) המכשיר ששימש להקלטה פועל כהלכה ועשוי לקלוט או להקליט דברים שנאמרו; (2) האדם אשר טיפל בהקלטה ידע את מלאכתו; (3) ההסרטה או ההקלטה נאמנים ונכונים; (4) לא נעשו בסרט שינויים בצורת תוספות או השמטות; (5) זיהויים של המדברים שקולותיהם נקלטו.

4.בנוסף, ציינתי, כי כאשר מבקשים להגיש לבית המשפט העתק דיגיטלי של הקלטה שאף היא דיגיטלית, יש להצביע על הזהות של הקובץ הדיגיטלי שנמצא על גבי מכשיר ההקלטה לבין הקובץ שהועתק על גבי הדיסק.

5.ב"כ הנאשמים טענו באותו מועד, כי האופן שבו מבקשת המאשימה להגיש את ההקלטה, אינו עומד בתנאי הקבילות האמורים. ב"כ המאשימה ביקשה באותו מועד, לטעון באופן מסודר בכתב ואפשרתי לה את הדבר.

6.יצויין, כי בדיון המשכי שיתקיים ביום 23.12.14, התנהל, תוך כדי המשך חקירתו הנגדית של העד, דין ודברים בין הצדדים לגבי קבילותה של ההקלטה וכן לגבי דרישתה של ההגנה למסור לידיה את מכשיר האייפון של העד לצורך בדיקתו (ראו: עמ' 261-270). באותו דיון, מסר העד, כי הוא אינו מוכן למסור את המכשיר לבדיקה, לא מטעם התביעה/המאשימה ולא מטעם ההגנה לדברי העד, כאשר יעיד מר אבוטבול, במשפט וככל שיעומת עם ההקלטה ויכחיש את הדברים, הוא יהיה מוכן למסור את המכשיר לבדיקה (ראו דבריו, בעמ' 269 ש' 5-20, בעמ' 270 ש' 1-9).

7.השאלה העומדת לפניי להכרעה הינה האם ההקלטה שביצע העד באופן שבו מבקשת המאשימה להגישה, על סמך עדותו של העד בלבד, מבלי שהמכשיר המקליט או ההקלטה הועמדו לבדיקה של מומחה לדבר היא קבילה. כשאלה נלווית, עליי להכריע האם יש מקום לחייב את העד למסור בשלב זה את מכשיר האייפון שלו לבדיקת ההגנה, לצורך ההכרעה בקבילות.

8.ב"כ המאשימה בטיעונה הכתוב, טוענת כי ההקלטה עומדת בתנאי הקבילות הטכניים והמהותיים אשר נקבעו בפסיקה. לדבריה, מעדותו של מר לוי לפיה ההקלטה בוצעה באמצעות מכשיר האייפון שלו, ניתן ללמוד שמדובר במכשיר שמסוגל לקלוט את הדברים שנאמרים בשיחה. ראיה לכך, ניתן ללמוד, לטענתה, מן העובדה שהעד השמיע בבית המשפט חלקים מהשיחה, דבר המהווה ראיה לכך שהמכשיר אכן מסוגל להקליט דברים שנאמרו.

9.עוד לטענתה, העובדה שההקלטה בוצעה באמצעות מכשיר הפלאפון האישי של עד התביעה, היא ראיה לעובדה שהעד ידע את מלאכתו כאשר ביצע את ההקלטה. לדבריה, בעידן הנוכחי, כאשר השימוש במכשירים ניידיים הוא נפוץ, כל אדם יכול להקליט שיחה באמצעות המכשיר הנייד שלו ואין המדובר במיומנות שיש לרכוש. בנוסף, לטענתה, התנאי לפיו ההקלטה היא מהימנה ונכונה הוא תנאי טכני שניתן לענות עליו באמצעות האזנה להקלטה על ידי בית המשפט עצמו. מאותה האזנה ניתן גם ללמוד, כי ההקלטה היא רצופה ושלמה. המאשימה מוסיפה, כי קיימים שלושה כללים טכניים נוספים שיש לעמוד בהם: אמינותם של אלה שביצעו את ההקלטה; זיהוי הקולות של הדוברים בהקלטה; העדר כפייה. באשר לאמינות המבצעים, תנאי זה נועד למנוע טענות של "בישול" ההקלטה. לטענתה, די בכך שלא הוצגה ראיה לטיפול זדוני בהקלטה על ידי העד, כדי לעמוד בתנאי. לדבריה, טענת ההגנה שמהימנות העד מוטלת בספק, אינה רלבנטית או בעלת משקל בעניינו של תנאי זה, שבחינתו נעשית על ידי האזנה להקלטה.