מדינת ישראל נ' פלוני

העובדות הצריכות לעניין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) בחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); איומים, לפי סעיף 192 בחוק העונשין; וחבלה במזיד ברכב לפי סעיף 413ה בחוק העונשין, שביצע כלפי רעייתו, המתלוננת, בתקופה בה היו נתונים בהליכי גירושין. השניים הורים לפעוט שהיה בן שנתיים וחצי במועדים המדוברים (להלן: הקטין).

    

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, החל מחודש יולי 2023 הייתה המתלוננת נתונה להטרדות מצד הנאשם. בעקבות כך, ביום 31.08.2023 חתם הנאשם על ערובה לפיו נאסר עליו ליצור קשר בכל דרך שהיא או להיפגש עם המתלוננת עד ליום 10.09.2023 (להלן: ההוראה החוקית). בתאריך 04.09.2023 בשעת ערב, הגיע הנאשם בסמוך לדירת המתלוננת בכדי לראות את הקטין וכאשר הבחין במתלוננת נכנסת עם הקטין לרכבה, החל לנסוע בעקבותיה. המתלוננת הגיעה לאזור מגוריו של מכרה (להלן: המתלונן), שם חבר אליה המתלונן והם נסעו יחדיו לאולם אירועים.

    

   בעודם נמצאים באירוע, התקשר הנאשם למתלוננת כחמש עשרה פעמים ובמהלך אחת השיחות אמר לה "בת זונה", " בגללך לא פגעתי בו". בשיחה נוספת אמר "תעבירי לו מסר בעוד שעה וחצי ב 10:30, 11:00 אני אהיה שמה.. אם לא יהיה שמה אני אחכה... את מבינה עכשיו מה אני אומר לך". המתלוננת השיבה "איפה זה שמה?" והנאשם ענה תוך שהוא בוכה "איפה שהייתי איפה שבאתי, שיהיה שמה יא בוגדת מה שרצית זה מה שרצית זה מה שיעשה לך טוב להרוס את המשפחה בגללו? שכולם יהיו שמה אפגע בכם תהיו שמה רק.. ידעתי שזה יקרה היום אני הכנתי את עצמי מראש".

    

   בהמשך לאמור, עזבו המתלוננים את האירוע, אספו את הקטין מבית הוריה של המתלוננת והמשיכו בנסיעה לביתה. כשהגיעו לשכונת מגוריה של המתלוננת, בעודם מוציאים את הקטין מן הרכב, הגיח הנאשם כשבידו האחת כוס משקה ובידו השנייה חפץ חד הנחזה להיות סכין מטבח, צעק הנאשם לעבר המתלוננת "את אישה נשואה את בוגדת" ורץ לכיוון המתלונן כשהוא מנופף בחפץ החד. המתלונן החל להימלט, תוך שהנאשם רודף אחריו סביב המכוניות החונות ברחוב. באותן נסיבות, נטל הנאשם אבן מהקרקע והשליכה לעבר המתלונן. המתלוננת, אשר נשאה בזרועותיה את הקטין, הזעיקה משטרה, ומששמע זאת הנאשם פסק מהריצה, קרב לרכבה של המתלוננת וניקב שני צמיגים באמצעות החפץ החד שבידו, בעודו מאיים "אתם עוד תשמעו ממני" ואז עזב את המקום. כתוצאה ממעשי הנאשם נאלצה המתלוננת להחליף שני צמיגים ברכבה בעלות של 500 ₪.

    

3. במסגרת הסדר הטיעון, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, אשר יתייחס, בין היתר, לעתירת הנאשם לביטול הרשעתו. בין הצדדים אין הסכמה לעניין העונש.

    

   תסקירי שירות המבחן

4. הנאשם בן 27, נעדר עבר פלילי. הוא סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות ושירת שירות מלא בצה"ל. לאחר שחרורו החל לעבוד בחברה העוסקת בניהול פרויקטים והתקדם לתפקיד מנהל עבודה. לדבריו, מסרו לו מנהליו, כי עבודתו שמורה לו. ביחס לעבירות, תאר הנאשם משבר בינו לבין המתלוננת עם לידת בנם אשר הביאם לקבלת החלטה משותפת להיפרד בחודש אוגוסט 2023. מסר כי מעשיו חריגים להתנהלותו בשגרה ולדבריו פעל מתוך סערת רגשות משהבחין במתלוננת יחד עם המתלונן.

    

   בשיחה שערך עמה שירות המבחן, תארה המתלוננת מערכת יחסים מורכבת בינה לבין הנאשם. כיום הם אינם בקשר ומקיימים הסדרי ראייה בנוגע לבנם המשותף. על רקע ביצוע העבירות, היא מטופלת במרכז למניעת אלימות במשפחה וככל הנראה גם הקטין עתיד להשתלב בטיפול רגשי לנוכח התמודדותו עם מורכבות רגשית בהינתן המצב המתואר.

    

   שירות המבחן התרשם כי ברקע המעשים תלות רגשית שפיתח הנאשם ביחסים עם המתלוננת וקושי לקבל את רצונה להביא את הקשר ביניהם לסיומו. בהתחשב בחומרת העבירות ובהתנהגותו האלימה והאובססיבית, לצד קושי מצדו בתיאור המצב הרגשי שעמד בבסיס ביצוע העבירות, ההערכה היא כי קיים סיכון בינוני עד גבוה להישנות עבירות. לפיכך, הומלץ על דחייה לטובת המשך שילובו של הנאשם בטיפול והגשת תסקיר משלים בעניינו.

    

5. בתסקיר שהוגש ביום 14.10.2024 עדכן שירות המבחן כי הנאשם משולב בטיפול פרטני ובקבוצות מזה כשלושה חודשים וניכר כי הטיפול מיטיב עמו. עם זאת, הוא מגלה קושי בהתמסרות רגשית ומעשית לטיפול ואינו שומר על רציפות בהגעתו. הנאשם תיאר הטבה ביחסים בינו לבין המתלוננת ובהקשר לשאלת אי ההרשעה, ציין כי הרשעתו בדין תקשה עליו להמשיך ולבצע את עבודתו הנוכחית.

    

6. תסקיר שלישי מיום 31.12.2024 לימד על שינוי גישה של הנאשם ביחס לטיפול בו משולב וניכר שהוא התמסר לטיפול וגילה יכולת להירתם ממנו. שיחה נוספת עם המתלוננת העלתה כי חלה רגיעה ביחסים בינה לבין הנאשם וכי אינה חשה עוד בסכנה מפניו. לאור האמור העריך שירות המבחן כי רמת הסיכון הנשקפת מהנאשם פחתה משמעותית ולפיכך לא המליץ על הטלת ענישה מוחשית אלא על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה. לא ניתנה המלצה על ביטול ההרשעה.

   טענות הצדדים לעונש

7. ב"כ המאשימה, המתמחה, גב' יובל ארנון, ביקשה לקבוע מתחם ענישה, הנע בין 12 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר. בתוך כך הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות ועמדה על הערכים המוגנים שנפגעו. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, לא נעלם מעיני המאשימה השינוי המסוים אשר חל בגישתו של הנאשם. עם זאת, לדידה, אין מדובר בשינוי תפיסתי עמוק ומשמעותי לו נדרש הנאשם בשים לב למעשיו החמורים והתנהלותו האובססיבית והתוקפנית. בהתחשב בהיותו של הנאשם נעדר עבר פלילי ובהודאתו בכתב האישום המתוקן שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי, עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

    

8. הסנגור, עו"ד מיכה גבאי, ביקש לקבוע מתחם הנע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי עבודות שירות. בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, טען כי הנאשם עבר תהליך שיקום משמעותי, המהווה הצדקה לחריגה ממתחם הענישה והטלת ענישה צופה פני עתיד.

    

   הסנגור לא הסתפק בכך, אלא ביקש להורות על ביטול הרשעת הנאשם מחשש לפגיעה בתעסוקתו, תוך שהפנה להחלטות במסגרתן בהם הורו מותבים שונים על ביטול הרשעתם של נאשמים בעבירות אלימות במשפחה (ראו: ת"פ (ראשל"צ) 36338-07-10 מדינת ישראל נ' ברדוגו (07.12.2011); ת"פ (חד') 30473-11-23 מדינת ישראל נ' מוסתראחי (01.12.2024); ת"פ (רח') 8242-01-21 מדינת ישראל נ' פלוני (12.11.2023); ת"פ (קריות) 6436-12-22 מדינת ישראל נ' רביד (19.05.2024); ת"פ (אש') 17729-10-22 מדינת ישראל נ' אוחיון (15.09.2024). מטעם ההגנה הוגש מכתב ממנכ"ל החברה בה מועסק הנאשם (טלנ/1) לפיו הנאשם עובד בחברה כעשור, הוא בעל ביצועים מקצועיים טובים ומהווה חלק חשוב בצוות העובדים. הודגש כי החברה נוהגת להעסיק עובדים בכפוף לסטנדרטים מחמירים של אתיקה אישית ומקצועית ומצופה מהעובדים "לעמוד בהתחייבויותיהם החוקיות". לפיכך, אם יורשע הנאשם בעבירה פלילית עלול הדבר להשפיע על המשך העסקתו בחברה, נוכח דרישות ביטחוניות וחוקיות שהחברה כפופה להם ובפרט כשמדובר בעובדים ב"תפקידי מפתח". לפיכך, ביקש המעסיק להימנע מהרשעת הנאשם.

    

9. הנאשם בזכותו למילה האחרונה הביע חרטה על המקרה ואמר "אישה יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה, איבדתי את הכלים זה לא יקרה עוד פעם". עוד הוסיף באשר להרשעתו בדין כי הדבר עלול לפגוע בעבודתו הנוכחית בה עובד כ-10 שנים.

    

    

10. הנאשם הביע נכונות לביצוע עבודות שירות אולם בשל שגגה לא הופנה לבדיקת התאמה במועד זה אלא ביום 20.03.2025. בד בבד, נוכח טענות הנאשם לפיהן הוא מתמיד בטיפול ובשים לב לדחיית הדיון לצורך קבלת חוות הדעת, קבעתי כי שירות המבחן רשאי להגיש תסקיר נוסף לעניין העונש.

     

    תסקיר שירות המבחן מיום 09.06.2025

11. מהתסקיר עלה כי בתאריך 12.01.2025 עדכן העו"ס המטפל במרכז למניעת אלימות במשפחה בעיר מגוריו של הנאשם, כי הנאשם ביטל חלק מהפגישות הטיפוליות וזאת על אף שנענה לבקשת הנאשם ושינה את יום ושעת המפגשים. כמו כן, ניתק הנאשם קשר עם המרכז ואינו עונה לשיחות טלפון.

     

12. בעקבות המתואר, יצר שירות המבחן קשר טלפוני עם הנאשם על מנת לקבל עמדתו. תחילה מסר הנאשם, שהעו"ס המטפל ביטל את הפגישות שתואמו אולם משהובהר לו שהעו"ס הוא זה שדיווח על היעדרויותיו, טען ששכח מהפגישות. במהלך השיחה הובהרו לנאשם השלכות אי- עמידה בתנאי הטיפול והוא ביטא נכונות להגיע למפגשים כנדרש. בהמשך לכך, דווח כי בין התאריכים 19.01.2025 ועד 16.02.2025 הגיע הנאשם למפגשים אולם החל מיום 24.02.2025 ועד 06.04.2025 הגיע לשני מפגשים בלבד מתוך שבעה. לגבי שניים מהם, גם לא הודיע שייעדר. בנסיבות אלה ומאחר שלא התקיים רצף טיפולי הוחלט להפסיק לאלתר את הטיפול בנאשם והוא הוזמן לפגישת סיכום ופרידה, אליה לא הגיע. ניסיונות נוספים של שירות המבחן ליצור עם הנאשם קשר טלפוני עלו בתוהו והוא מצדו לא יצר קשר.

     

13. לצורך השלמת התמונה, ערך שירות המבחן שיחה נוספת עם המתלוננת וזו מסרה כי טרם הושלם הליך הגירושין, לדבריה, בשל חוסר מוכנות של הנאשם להסכים לתנאי ההסדר, לרבות בנושא תשלומי המזונות. בתוך כך ציינה כי התנהלותו מבטאת חוסר יציבות ולעיתים תוקפנות.

     

14. לנוכח המתואר לעיל, התנהלותו של הנאשם בתקופה האחרונה, חוסר שיתוף הפעולה, ניתוק הקשר עם המרכז למניעת אלימות במשפחה ועם שירות המבחן, לצד עמדת המתלוננת, חיווה שירות המבחן דעתו כי רמת הסיכון להישנות עבירות נותרה גבוהה. בהתאם לכך, חזר בו מההמלצה על העמדת הנאשם בצו מבחן ונמנע ממתן המלצה טיפולית.

    דיון

    סוגיית ביטול ההרשעה

15. אקדים ואומר כי לא מצאתי לנקוט בעניינו של הנאשם בצעד החריג של ביטול הרשעתו.

     

16. כידוע, על דרך הכלל, נאשם שאשמתו הוכחה יש להרשיעו בדין ונסיבות מקלות העומדות לזכותו יוכלו, לכל היותר, להצדיק הקלה בעונשו. הרשעה היא פועל יוצא של הפרת הנורמה הפלילית, היא מתייגת את מעשה העבירה כפסול, מעבירה מסר של הרתעת היחיד והרבים ואילו חריגה משורת הדין עלולה לפגוע בערכים של הוגנות, שוויון בפני החוק וודאות משפטית. ההלכה המנחה קובעת כי הימנעות מהרשעה תופעל במשורה והיא שמורה לאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם מתגלה פער שאינו סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין התועלת שתצמח ממיצוי הדין עמו, בהינתן קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם (ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל (21.08.1997)). והשני, סוג העבירה מאפשר בנסיבות המקרה לוותר על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים ובהם התועלת שתצמח לאינטרס הציבורי-חברתי מההרשעה.

     

17. אשר לתנאי הראשון, לא עלה בידי הנאשם פגיעה בשיקומו או בפרנסתו. גם אם ישנה אפשרות מסוימת שהעסקתו של הנאשם תיפגע, הרי שאין מדובר בחשש ממשי לפגיעה קשה קונקרטית ובפרט הדברים אמורים בשים לב לכך למכתב מנכ"ל החברה לפיו הוא שבע רצון מתפקודו של הנאשם ומעונין להמשיך להעסיקו (ראו: רע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל (10.06.2014); רע"פ 7224/14 פרנסקי נ' מדינת ישראל (10.11.2014); רע"פ 174/18 שלפמן נ' מדינת ישראל (‏09.01.2018); רע"פ 2768/18 סיוון נ' מדינת ישראל (12.06.2018)).

     

18. אשר לתנאי השני, על אף שהעבירות האמורות כשלעצמן, מאפשרות ביטול הרשעה, הרי שנסיבות ביצוען מלמדות על חומרה של ממש- התנהגות אובססיבית וכוחנית כלפי המתלוננת, וזאת גם כשבנם נמצא בזרועותיה. לא נעלם מעיני, שלא יוחסה לנאשם תקיפת המתלוננת, אולם רצף האירועים שמגולל כתב האישום המתוקן הוא דוגמא לדפוס של אלימות במסגרת התא המשפחתי ואין מדובר באירוע רגעי או קל ערך. על רקע האמור, אני סבורה כי האינטרס הציבורי המובהק במיגור עבירות אלימות כלפי נשים ועמדת הפסיקה לפיה יש לבכר שיקולי הרתעה, גמול והגנה על שלום הציבור על פני שיקולים אישיים של הנאשם, אינם מאפשרים את ביטול ההרשעה. לכך יש להוסיף כי שירות המבחן לא מצא לנכון להמליץ על ביטול ההרשעה, גם במסגרת התסקירים שקדמו לטיעונים לעונש, שבסיומם ניתנה המלצה שיקומית ובוודאי שאין לכך מקום בעת הנוכחית, בשים לב להתנהלות הנאשם המלמדת על היעדר יציבות טיפולית עד כדי ניתוק הקשר.

     

19. מהטעמים לעיל, אני קובעת כי הרשעת הנאשם תעמוד על כנה.

    מתחם העונש ההולם

20. כתב האישום, גם לאחר תיקונו, מלמד על התנהגות אובססיבית, תוקפנית ומאיימת של הנאשם כלפי המתלוננת, תוך הפרת שלוות נפשה, פגיעה בכבודה כאדם, בחופש הפעולה שלה ובזכותה לנהל את חייה כרצונה. המעשים בוצעו תוך זלזול ופגיעה חמורה בפרטיותה של המתלוננת, השחתת רכוש וגרימת נזק ממוני, כמו גם פגיעה ביכולת הניידות של שלה ובביטחונה האישי. משנה חומרה יש לייחס לביצוע העבירות תוך העמדת המתלוננת בסכנה ודריסה ברגל גסה של הוראה חוקית, שתכליתה הייתה להרחיק את הנאשם ממנה ולשמור על ביטחונה ופרטיותה.

     

21. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית. אין מדובר באירוע ספונטני או אגב ריב. למעשי הנאשם לווה תכנון מוקדם והוא בחר באופן מודע להפר את ההוראה חוקית בכדי להתחקות אחר המתלוננת, תוך פגיעה באפקטיביות של כלי חשוב שניתן בידי המשטרה, שתכליתו להגן על האזרח מפני איום או פגיעה נוספת. הנאשם יכול היה לחזור בו ממעשיו, בכל אחד משלבי האירוע, אך הוא המשיך בביצוע העבירות ואף הסלים את התנהגותו.

     

22. עוד יש לתת את הדעת לחומרת האיומים, אשר לא באו לידי ביטוי רק באופן מילולי אלא במרדף אחר המתלונן בעודו אוחז בחפץ חד והשלכת אבן לעברו. הנזק הנפשי שנגרם למתלוננים מאותו אירוע מבהיל אינו דרוש הוכחה ואף יש לתת את הדעת לנזק הממוני הכרוך בתיקון הצמיגים.

     

23. על מדיניות הענישה הנוהגת ניתן ללמוד מפסקי הדין להלן:

    • עפ"ג (מרכז) 4446-02-22 שבתאייב נ' מדינת ישראל (07.03.2022): המערער הורשע בשתי עבירות איומים. באירוע אחד, הגיע לבית של גרושתו כשהוא בגילופין, דפק בחוזקה על דלתה ומשסירבה לפתוח קילל אותה ואיים עליה שירצח אותה ויתנקם בה. באירוע השני, כשנה לאחר מכן, הגיע שוב לביתה של המתלוננת, כשהוא תחת השפעת אלכוהול ובידו בקבוק וודקה. המתלוננת אמרה למערער שתזמין משטרה ובתגובה איים עליה "מחר את לא תהיי קיימת". בית המשפט קמא קבע מתחם הנע בין מספר חודשים ועד 12 חודשי מאסר בפועל והשית על המערער 10 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.

       

    • רע"פ 1867/12 גולן נ' מדינת ישראל (07.03.2012): דובר בנאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירת איומים, לאחר שהתקשר לגיסה של המתלוננת, וביקש ממנו למסור למתלוננת שאם לא תעזוב את דירתם המשותפת "יפרק לה את הצורה". עוד הבהיר כי פניה למשטרה או גורמים אחרים לא תמנע ממנו מלעשות כן. על הנאשם, נעדר הרשעות קודמות, הושת מאסר בן חודש ימים, שירוצה בעבודות שירות לצד עונשים נלווים. ערעור ובקשה לרשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

       

    • רע"פ 1738/15 שוקרי נ' מדינת ישראל (11.03.2015): המבקש הורשע בשתי עבירות איומים ובהטרדה באמצעות מתקן בזק בכך ששלח לגרושתו עשרות הודעות טקסט בעלות תוכן מאיים ומטריד וכן הגיע לדירתה של המתלוננת ואיים עליה. נקבע מתחם הנע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר בפועל. על המבקש הושתו 6 חודשי מאסר בפועל והופעל מאסר על תנאי, כך שסך הכול ירצה 10 חודשי מאסר בפועל בצד מאסר על תנאי. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

       

    • עפ"ג (מרכז) 24951-11-21 אסף חיים נ' מדינת ישראל (09.01.2022): המערער הורשע בכך שעל רקע סכסוך גירושין בנוגע להסדרי ראייה וחשדותיו כי המתלוננת בוגדת בו איים על המתלוננת "... יהיה פה מחיר כבד, כבד מאוד... חבל יקרה אסון". במועד אחר שלח המערער למתלוננת הודעות מאיימות בהן נכתב בין היתר, שהוא בא להרוג אותה "בחיים לא חלמתי שאני יעז לחתוך אותך, ישר שפריצים בגרון.. שווה לי אני יהנה לחתוך אותך בגרון" ואיומים קשים נוספים. בסרטונים המאיימים ששלח המערער הוא נצפה כשהוא מנופף בסכין יפנית. בהמשך לאיומיו הגיע המערער אל פתח ביתה של המתלוננת אשר סירבה לפתוח את דלת הבית. בית משפט השלום קבע כי מתחם הענישה נע בין מספר חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל בגין כל עבירה והשית על המערער, בעל עבר פלילי, 22 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והעמיד את העונש על 15 חודשי מאסר, לאחר ששקל כי המתלוננת, אשר איימה אף היא איומים חמורים על המערער, לא הועמדה לדין.

       

    • רע"פ 149/19 פפיאשווילי נ' מדינת ישראל (10.1.19): הנאשם הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות איומים, הטרדה באמצעות מתן בזק ופגיעה בפרטיות. במהלך כחודשיים ביצע הנאשם קרוב ל-400 התקשרויות והודעות טלפוניות לבת זוגו, בהן איים כי ירצח אותה, יפגע בגופה, באמה וברכושה תוך שהוא מאשים אותה שהיא משוחחת עם אחרים באופן שאינו לרוחו. בחלק מהמקרים דרש המבקש לדעת היכן שוהה המתלוננת ובשני אירועים שונים הגיע למקום ששהתה ודרש להסיעה, על אף שסירבה לכך. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מס' חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל- 15 חודשים והשית על הנאשם עונש מאסר בן 9 חודשים לצד עונשים נוספים. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

       

    • רע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל (04.03.2013): המבקש הורשע ונידון למאסר על תנאי וקנס בגין ביצוע עבירות הפרת הוראה חוקית, הטרדה באמצעות מתקן בזק, תקיפה סתם ואיומים, בכך שהפר צו הגנה שהוצא לבקשת פרודתו מספר פעמים, הופיע במקומות בהן הייתה והתקשר אליה מספר רב של פעמים. כמו כן, הגיע לבית המתלונן, ידידה של בת הזוג, דחף אותו ואיים עליו שיפגע בו. ערעור ובקשת רשות ערעור שנסובו על עתירת המבקש לביטול הרשעתו נדחו.

       

    • עפ"ג (מרכז) 13697-09-24 נגסה נ' מדינת ישראל (28.10.2024): הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשתי עבירות איומים כלפי גרושתו. באישום הראשון, איים עליה באמצעות מסרונים, שיחות טלפון והודעות קוליות. באישום השני, כאשר הביאה המתלוננת את בם המשותף, קילל הנאשם את המתלוננת בנוכחות הילדים, הרים אבן והניפה כלפי המתלוננת תוך שהוא מאיים עליה שירצוץ את גולגולתה ואיומים נוספים. בית המשפט קמא קבע מתחם עונש הולם שנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל הרשעות קודמות ורלוונטיות, הושתו 23 חודשי מאסר הכוללים הפעלת מאסר על תנאי, בצד עונשים נלווים. ערעור הנאשם נדחה בהסכמתו, לאחר שקיבל את המלצת בית המשפט.

       

    • ע"פ (מרכז) 74839-07-24 נתן נ' מדינת ישראל (23.02.2025): הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים בכך שהניח על שמשת רכבה של המתלוננת פתק בו נכתב: "היום שלך הרבה יותר קרוב ממה שאת חושבת" ובמועד אחר איים עליה בשיחת טלפון. במועד נוסף הפר הוראה חוקית של בית המשפט לענייני משפחה, לפיו נאסר על הנאשם ועל המתלוננת להתקרב זה אל זה, ליצור קשר אחד עם השני או לבלוש אחד אחר השני, בכך שבעודו רכוב על קטנוע, צילם את המתלוננת במכשיר הטלפון הנייד שלו ולאחר מכן האט את נסיעתו וירק לעברה. נקבע מתחם שנע בין מאסר קצר שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הושתו 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים. ערעור הנאשם נדחה בהסכמתו.

       

    • עוד ראו, בשינויים המחויבים: ת"פ (כפ"ס) 8962-06-19 מדינת ישראל נ' פדילה (16.06.2019); ת"פ (ק"ג) 17310-07-22 מדינת ישראל נ' פלוני (10.09.2023); ת"פ (ת"א) 49629-11-18 מדינת ישראל נ' קרחנוב (05.03.2019); תפ (נת') 58916-11-22 מדינת ישראל נ' פלוני (30.09.2024)).

       

24. לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות וכן למדיניות הענישה הרווחת אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות במקרים המתאימים ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.

     

    קביעת העונש ההולם

25. לא מצאתי מקום להטיל על הנאשם עונש החורג לקולה ממתחם הענישה. כך סברתי עוד טרם קבלת התסקיר האחרון וביתר שאת כעת, משהסתבר שהעתירה להקל עם הנאשם מטעמי שיקום אינה מגובה בהמלצה שירות המבחן.

     

26. על אף החשיבות הרבה שראה המחוקק לייחס להליכי שיקום במסגרת גזירת הדין, אין לזנוח את שיקולי הענישה האחרים, ובהם גמול והרתעה ולפיכך סטייה כאמור שמורה למקרים שבהם ניכרים בפועל סיכויי שיקום מובהקים ולא ניתן להסתפק בהצבעה על התקדמות חיובית בטיפול (ע"פ 126/22 ‏מדינת ישראל נ' פלוני (27.04.2022); ע"פ 7172/21 דאהר נ' מדינת ישראל (31.01.2023); ע"פ 1810/22 מדינת ישראל נ' פלונית (31.05.2022); ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל (‏26.07.2022); ע"פ 587/22 אבו נאעסה נ' מדינת ישראל (‏22.05.2022); ע"פ 8622/21 הולר נ' מדינת ישראל (‏15.05.2022); ע"פ 671/22 אבו תנהא נ' מדינת ישראל (‏20.10.2022)).

     

27. הנאשם אמנם פסע תחילה בדרך חיובית אולם ההליך הטיפולי אותו הספיק להשלים היה ראשוני בלבד והוא לא הצליח להתמיד בו עד למתן גזר הדין. בהקשר זה חשוב להבהיר שאין מדובר בהתרופפות זמנית, שכן כבר בתסקיר מחודש אוקטובר 2024, למדנו על הגעה בלתי רציפה לפגישות וקושי בהתחייבות לטיפול, כלומר, לא הוכח הליך משמעותי המצדיק חריגה משורת הדין.

     

28. בבחינת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, נתתי דעתי להיותו של הנאשם אדם צעיר, נעדר רקע פלילי קודם או מאוחר לביצוע העבירות. עוד יש לצין לזכותו את נטילת האחריות על מעשיו, הבעת חרטה, חיסכון בזמן שיפוטי יקר וכן בעדות המתלוננת.

     

29. לטעמי ועל אף הנתונים העומדים לזכות הנאשם, עתירת המאשימה לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה מקלה עם הנאשם, נוכח ניתוק הקשר עם שירות המבחן, זניחת הדרך הטיפולית והתרשמות בדבר מסוכנות גבוהה לביצוע עבירות דומות נוספות ובפרט נוכח דיווחה העדכני של המתלוננת.

     

30. סופם של דברים, לאחר שקלול הנתונים לקולה ולחומרה, מצאתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה. כמו כן, בהתחשב בתקופה בה היה הנאשם נתון במעצר ממש בין התאריכים 04.09.2023 ועד 20.11.2023 (חודשיים וחצי) ולאחר מכן בפיקוח אלקטרוני עד ליום 26.05.2024, מצאתי לאפשר לנאשם לרצות את ענשו בדרך של עבודות שירות ולא במאסר מאחורי סורג ובריח.

     

31. סיכומם של דברים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

     

    • מאסר בפועל למשך 4 חודשים.

      עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, במועד שיקבע הממונה על עבודות השירות . על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס – יחידת ברקאי, שלוחת דרום, סמוך לכלא באר שבע, באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

       

    • מאסר מותנה למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירה שיש בה יסוד של אלימות כלפי גוף, לרבות עבירת איומים, למשך 3 שנים.

       

    • מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה שיש בה יסוד של פגיעה ברכוש או הפרת הוראה חוקית/ הפרת צו בית משפט, למשך 3 שנים.

       

    • הנאשם ישלם לנפגעת העבירה פיצוי בסך של 4,000 ₪ ולנפגע העבירה פיצוי בסך 1,500 ₪. המאשימה תעביר את פרטי נפגעי העבירה למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים , ותעדכן את נפגעי העבירה על אודות תוצאות גזר הדין והפיצוי שנפסק. הפיצוי ישולם עד ליום 01.09.2025.

       

    • הנאשם ישלם קנס בסך 1,500 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 01.09.2025.

       

      ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת הפיצוי והקנס, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס או הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

       

      כל סכום שיופקד ייזקף תחילה לטובת הפיצויים.

       

      באחריות הנאשם לפנות למזכירות למלא טופס הרשאה לזיכוי חשבון בנק על מנת שבית המשפט יבצע העברה בנקאית של כספי הפיקדונות. הודעה זו תהווה מסירה כדין.

       

      ניתן צו כללי למוצגים.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

       

      המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות

       

       

       

      ניתן היום, י"ח תמוז תשפ"ה, 14 יולי 2025, בנוכחות הצדדים.