ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
21988-10-14
14/01/2016
|
בפני השופט:
איתן קורנהאוזר
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשם:
מחמד סעאדה
|
| הכרעת דין |
בפתח הדברים מודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם.
רקע
1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות כנגד אישתו, ממנה נפרד (להלן: "המתלוננת").
בהתאם לאישום הראשון, ביום 28.8.14 בסמוך לבית הספר של ילדיהם, ביקש הנאשם לקחת את שני ילדי בני הזוג עימו, ובשל התנגדות המתלוננת החל למשוך אותם לכיוון רכבו. הנאשם היכה את המתלוננת באמצעות אגרופיו, ולאחר שנפלה על רכבו, נחבטה בו בראשה ונפלה ארצה – המשיך להכותה בראשה ובכתפה באמצעות אגרופים ובעיטות. כתוצאה מהאמור לעיל, נגרמו למתלוננת סחרחורות, הקאות וכאבים.
בהתאם לאישום השני, כשלושה חודשים עובר לאישום הראשון, התקשר הנאשם אל המתלוננת ואיים עליה בכך ששאל אם היא זוכרת מה קרה לאישה בבית לחם שבעלה רצח אותה ברחוב, וכך יקרה לה.
בהתאם לאישום השלישי בעקבות ויכוח בין הנאשם לבין המתלוננת, כשלושה חודשים עובר לאישום הראשון, שבר הנאשם מכשיר טלויזיה, מחשב, תנור ושולחן בביתם, וכן עקר את כבלי הטלפון בבית.
בהתאם לאישום הרביעי, במהלך חודש יוני 2014, הגיע הנאשם לבית המתלוננת במטרה לקחת את ילדיהם, בנסיבות אלה ניסה להטיח בה אגרוף, אך אחיו מוחמד מנה ממנו לעשות כן.
2.הנאשם כפר בכל המיוחס לו, ולפיכך נשמעו ראיות. במהלך פרשת התביעה העידו המתלוננת, אחותה רים גטאס (להלן: "רים"), אביה דיב בדאח (להלן: "דיב"), ואחיה רמזי (להלן: "רמזי"). במהלך פרשת התביעה העידו הנאשם ושני אחיו. בנוסף, הוגשו על ידי הצדדים הודעות שונות של הנאשם, המתלוננת וכן תיעוד רפואי.
דיון והכרעה
3.עיקר כתב האישום מתבסס על עדות המתלוננת, אשר מוצאת חיזוקים בעדות בני משפחתה – רים, דיב ורמזי. ניתן לצפות במהלך עדות עדים שונים לגבי אירועים דומים, כי ימצאו אי דיוקים בין העדויות השונות, הנובעים מזווית ראיה שונה של האירוע, או מחלוף הזמן. יחד עם זאת, יש לשקול את אופי ההבדלים בין הגירסאות השונות, את משקלם המצטבר של הבדלים אלה, וכן את התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעדים שהעידו לפניו.
4.לגבי האישום הראשון, העידה המתלוננת על האירוע. לדבריה, היכה אותה הנאשם בכתפה ובצווארה, ראשה הוטח ברכב, הנאשם בעט בה והיא נפלה ארצה, כאשר הנאשם בועט בה (עמ' 8 שורות 30 עד עמ' 9 שורה 4 לפרו').
בשונה מגירסתה במשטרה, שם העידה כי הנאשם היכה אותה באגרופים בכתפיה ובראשה מאחור, בבית המשפט חזרה מספר פעמים על כך שהיכה אותה בכתפה ובצווארה (ראו נ/2 שורה 12).
