ת"פ 21768-11-10 פרקליטות מחוז מרכז נ' חג'אג' ואח'

עניינה של החלטה זו בטענת הנאשמים 5 ו-6 (להלן: הנאשמים), כי אין לחייבם להשיב לאשמה.

האישום ועיקרי הראיות

כתב האישום ייחס לנאשמים, ביחד עם ארבעה אחרים, עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), וכן סחיטה בכוח, לפי סעיף 427 רישא לחוק.

בעניינם של האחרים כבר הסתיים המשפט, לאחר שגובש הסדר טיעון, בגדרו תוקן כתב האישום והומרה העבירה ל-איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

לנאשמים מיוחסת על פי עובדות כתב האישום (המתוקן בשלישית), עבירה של סחיטה באיומים.

לנוכח העובדה שפרק העובדות בכתב האישום משתרע על פני כ-4 עמודים תמימים, אינני רואה לנכון להביא כאן את כל פרטי השתלשלות העניינים המתוארת, אלא תמציתם בלבד:

על פי עובדות האישום, הנאשם 5 הינו הבעלים של חב' "תנובת הערבה", והנאשמים 5 ו-6 הם בעלים משותפים בחב' "תנובת הירדן" הפועלת כנותן שירותי מטבע. שניהם העסיקו בשכר קבוע את הנאשמים האחרים, ובעיקר את עיסאם חג'אג (להלן: עיסאם), שהוא הנאשם 1 על פי כתב האישום, בידעם כי הנם "מקורבים ומזוהים" עם משפחת קראג'ה, ובידעם כי עובדה זו עלולה להטיל אימה על אנשים הקשורים עסקית עם שתי החברות ולהניעם לעמוד בהתחייבויות כלפי חברות אלו.

עוד על פי העובדות, מר מרדכי סלוקי שנקלע לקשיים כלכליים, נטל מספר הלוואות מידי "תנובת הירדן" ותמורתן מסר המחאות. בספט' 2010, הסתבר לנאשמים כי אחת ההמחאות שהופקדה, הוחזרה בשל היעדר כיסוי. עיסאם התקשר אל סלוקי ודרש כי ישיב את מלוא החוב שנצבר, אך סלוקי לא יכול היה להשיבו. לפיכך, ביום 15.9.10 נפגשו הנאשמים ונאשמים 1,2 עם סלוקי במשרדם, ושם איימו עליו כי ישיב את החוב, ועיסאם אמר לו שהוא רוצה את הכסף מיד, אחרת הוא יודע איך לגבות אותו. סלוקי ביקש ארכה, ועיסאם אמר שיחכה לו עד יום 21.9.10 (להלן: האירוע הראשון).

בהמשך, ביום 21.9.10, לאחר שלא הוסדר החוב, הגיעו הנאשמים 2-4 למשרדו של סלוקי ושם איימו עליו וכן תקפו אותו בכך שאחד מהם השליך לעברו מכשיר פלאפון, והאחר היכה אותו בפניו. לאחר שעזבו התקשר סלוקי אל עיסאם, כדי להתאונן על שאירע. האחרים עדכנו את הנאשם 5 בהשתלשלות העניינים (להלן: האירוע השני).

כעבור מספר ימים מסר סלוקי המחאות חדשות כנגד החוב .