ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על החומרה והסכנה הנשקפות מהתפרעות כמו זו שבה נטל הנאשם חלק, המסכנות חיי אדם, מסכנות את שלטון החוק, מסכנות את השוטרים ופוגעות בתושבי אותן שכונות בהן הן מתרחשות, שהופכות לכאלה שלא ניתן לנהל בהן חיים. ב"כ המאשימה הדגישה כי בענייננו מדובר בהתפרעות חמורה מאוד שכללה כ-200 מתפרעים ובמהלכה נזרקו לעבר השוטרים עשרות בקבוקי תבערה, מאות זיקוקים ומספר רב של אבנים. ב"כ המאשימה הפנתה לעדויות השוטרים לפיהן נשקפה סכנה ממשית לחייהם ולחיי השוטרים שבשטח.
באשר לנזק הצפוי טענה ב"כ המאשימה כי מדובר על פוטנציאל לפגיעה של ממש בחיי אדם, שכן הנאשם לא ניסה לזרוק את הבקבוק לעבר מבנים אלא לעבר שוטרים חשופים. עוד טענה כי ישנו גם נזק צפוי לרכוש, ובמקרה זה לעמדת הפילבוקס.
לטענת ב"כ המאשימה המניע של הנאשם הוא אידיאולוגי והדבר מוסיף חומרה למעשים ויש בו כדי להעלות את מתחם הענישה, וכך גם העובדה שהנאשם בחר להשתמש בבקבוק תבערה, נשק קל לייצור וזמין.
עוד לטענת ב"כ המאשימה מדובר בניסיון ברף הגבוה – הבקבוק נפל מידי הנאשם תוך כדי מעצרו, ולולא מעצרו יש להניח שהיה מושלך.
לטענת ב"כ המאשימה העונש בגין עבירת הניסיון הוא אותו עונש בגין העבירה המושלמת, גם אם לעתים בתי המשפט אינם גוזרים את מלוא העונש על עבירת ניסיון, וניתן ללמוד מהפסיקה בעניין העבירה המושלמת לענייננו.
ב"כ המאשימה הפנתה לפסקי הדין בעניין קואסמה (ע"פ 2337/13 קואסמה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 16.9.2013)) – בו נקבע מתחם ענישה של 40-12 חודשי מאסר בגין זריקת בקבוק תבערה בודד לעבר בניין מגורים ומתחם של 20-8 חודשי מאסר למסייע, לפסק הדין בעניין אבו ח'דיר (ע"פ 1163/07 אבו ח'דיר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 29.3.2007)) - בו נגזרו 22 חודשי מאסר בגין שני אירועי זריקת בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת, ולפסק הדין בעניין חזינה (ת"פ (מחוזי י-ם) 3165/02 מדינת ישראל נ' חזינה (פורסם במאגרים, 10.2.2003)) - בו נגזרו ארבע שנות מאסר בפועל על מי ששימש תצפיתן בשני אירועים של יידוי בקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון.
לטענת ב"כ המאשימה מתחם הענישה ההולם בענייננו, לאור פסקי דין אלו, הוא בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, וזאת בהתייחס לכך שמדובר בעבירת ניסיון.
