לא ביקשתי את תגובת הנאשם להודעת התביעה.
הנאשם אינו מיוצג, ועל בית המשפט חובה מוגברת לשמור על זכויותיו.
זכותו של הנאשם לערוך כל בדיקה רלוונטית של הראיות שבידי התביעה. על פני הדברים, הנאשם לא יכול היה לדעת מי כתב את המסמך שבמחלוקת. על התביעה היה לדעת זאת ולהביא את המידע האמור לידיעת הנאשם ובית המשפט.
הנאשם רשאי לבדוק ולחקור בראיות התביעה, ככל שימצא לנכון, במסגרת הדין הקיים.
כבר נאמר: "כי אין חקר לתבונתו של סנגור" כדברי כב' השופט אולשן (כתוארו אז) ע"פ 35/50 מלכה נ' מדינת ישראל, הרי שבוודאי אין חקר לתבונתו של הנאשם המבקש להגן על עצמו.
הנאשם רשאי לבדוק כל מסמך בכל אמצעי שאינו פוגם בראיות בתביעה. מכאן, שבוודאי שהנאשם רשאי לבדוק כל מסמך בעזרת מומחה גרפולוג מטעמו. ודוק, זכותו של הנאשם לנהל את הגנתו על פי הבנתו. אין לתביעה שום זכות למנוע מהנאשם, בכל שלב של המשפט, לחקור ולדרוש ואף לבחון את אמינות גורמי האכיפה. פגיעה בזכותו של הנאשם תעמוד לרועץ לתביעה.
בית המשפט אינו עוסק במחטפים ואינו נותן ידו למחטף. הודאת נאשם בכתב האישום לעולם לא תהא במחטף. הנאשם לא הודה מדעת בכתב האישום ואין מקום להרשיעו על בסיס הדברים שאמר בדיון. ושוב, יש כנראה לחזור ולחדד כי הרשעת נאשם תעשה רק מקום שהנאשם מודה בכתב האישום מתוך הבנה, כוונה והפנמה של הדברים.
מצאתי לחזור ולהפנות את התובע המלומד לחובה להמציא לנאשם את רשימת כל חומר החקירה שנאסף, לאפשר לנאשם לצלם את כל חומר החקירה שנאסף ולערוך בדיקה גרפולוגית של כל מסמך או מסמכים שהוא מבקש, במשרדי המאשימה, מבלי לפגום במסמך/ים.
ראוי כי נר לרגליו של כל תובע תהא החתירה של השגת מטרת המשפט והיא גילוי האמת. גילוי האמת יכול להיעשות רק מקום בו נשמרות כל זכויותיו של הנאשם, קלה כחמורה.
מזכירות תשלח לצדדים את ההחלטה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
