אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 20893-07-13 מדינת ישראל נ' שפירא(עציר)

ת"פ 20893-07-13 מדינת ישראל נ' שפירא(עציר)

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
20893-07-13
26/05/2015
בפני השופטת:
ניצה מימון שעשוע

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
יצחק שפירא (עציר)
הכרעת דין
 

 

הנאשם הואשם בעבירה של החזקת סכין בכיס מכנסיו. העבירה מחודש אפריל 2013.

 

לאחר שמונה לנאשם ייצוג מטעם הסנ"צ, ביקש הסניגור להפנותו לבדיקה פסיכיאטרית לנוכח עברו הרפואי.

 

מהפרוטוקולים עולה השתלשלות עניינים ארוכה, במהלכה היה קושי בביצוע הבדיקה הפסיכיאטרית, לנוכח היותו של הנאשם דר רחוב המתקשה לתקשר מילולית, ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית מיום 18.5.15 לפיה הנאשם לוקה בסכיזופרניה עם החרפות פסיכוטיות, וזאת לאחר שחווה טראומה נפשית והלם קרב בשירות המילואים שלו במלחמת שלום הגליל.

 

נקבע כי בעת ביצוע העבירה המיוחסת לו היה שרוי במצב פסיכוטי מתמשך, בו הוא מצוי בשנתיים האחרונות בהן נצפתה החרפה במצבו הנפשי והתפקודי, עם מחשבות שווא של רדיפה והתנהגות לא מאורגנת, המהווה סכנה לעצמו ולסביבתו. נקבע כי בעת ביצוע העבירה לא יכול היה להבדיל בין טוב ורע ולא הבין את משמעות מעשיו. במצבו הנוכחי, מבין את הליכי המשפט, וכשיר לעמוד לדין.

 

הומלץ על טיפול במחלקה פסיכיאטרית במסגרת צו אשפוז.

 

המדובר איפוא באי כשירות מהותית.

 

ב"כ הנאשם עתרה לזכות את הנאשם, בהסתמך על סעיף 34.ח. לחוק העונשין ורע"פ 2675/13 וחנון,  ואילו המאשימה התנגדה לכך ועתרה להפסיק את ההליכים לפי סעיף 170 לחסד"פ, ולקבוע כי הנאשם אינו בר עונשין, בהסתמך על ע"פ 2947/00 מאיר נ' מ"י.

 

לטעמי, לא מתעוררת במקרה דנן כל בעייתיות, מאחר שאין מדובר במקרה של אי כשירות דיונית, לגביו ניתן לטעון כי מאחר שלא ניתן לברר את אשמת הנאשם, בהיותו לא כשיר דיונית, אין להורות על זיכוי אלא על הפסקת הליכים.

 

השאלה אם הנאשם אכן ביצע את המעשה נשוא כתב האישום, אינה רלוונטית לתוצאה המשפטית, שכן ברע"פ  2675/13  מ"י נ' וחנון נקבעה הלכה חדשה, לפיה גם כאשר נקבע בערכאת הערעור כי הנאשם זכאי מחמת הספק, לגופו של עניין ולאחר שמיעת הראיות, הרי שמעת שניתנה (בשלב מאוחר יותר של המשפט) חוות דעת פסיכיאטרית הקובעת כי אינו נושא באחריות פלילית למעשים נשוא כתב האישום עקב מחלת נפש, וחוות דעת זו מקובלת על שני הצדדים ואינה שנויה במחלוקת, הרי שעל בית המשפט לזכות את הנאשם זיכוי מלא מחמת הגנת אי השפיות בסעיף 34.ח., כאשר בית המשפט העליון חידש הלכה וקבע כי את המונח "לאו בר עונשין" באותו סעיף יש לקרוא כזיכוי מלא, בניגוד להלכה הקודמת שנקבעה בע"פ 2947/00 מאיר נ' מ"י.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ