אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 18975-11-14 מדינת ישראל נ' חוסרי

ת"פ 18975-11-14 מדינת ישראל נ' חוסרי

תאריך פרסום : 13/08/2015 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום נצרת
18975-11-14
31/12/2014
בפני השופטת:
דלית שרון-גרין

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
נאשם:
ח'אלד חוסרי
עו"ד אליאס אבו עטא
החלטה
 

 

הליכים קודמים

  1. בתאריך 10.11.14 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בד בבד, הוגשה בקשה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים נגדו.

     

    בהקראה שהתקיימה ביום 24.11.14 העלתה ההגנה שתי טענות מקדמיות. האחת, לפיה עובדות כתב האישום אינן מקימות עבירה של חבלה חמורה, והשניה, כי כתב האישום הוגש לפני שניתן אישור מח"ש ועל כן יש למחקו. התביעה הגישה את תגובתה ביום 1.12.14 ובהחלטה מנומקת שניתנה בדיון ביום 8.12.14 דחיתי את שתי הטענות.

     

    טיעוני הצדדים

  2. בדיון ביום 8.12.14, ומיד לאחר שכפר בעובדות כתב האישום העלה הסנגור טענה מקדמית נוספת, לפיה יש לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק בשל אי עריכת שימוע לנאשם עובר להגשת כתב האישום, עת היה נתון במעצר בית, קרי בחלופת מעצר וללא קיומו של אישור הפוטר מחובת השימוע.

     

  3. המאשימה ביקשה לדחות את הטענה, תוך שפרטה את השתלשלות הליכי המעצר בתיק זה וטענה כי עפ"י הוראות ס' 60א.(ז) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק"), היא פטורה מחובת היידוע. אין חולק כי בעת העברת חומר החקירה לתביעה, היה נתון המבקש במעצר, כמו גם בעת הגשתה של הצהרת התובע לבית המשפט. לדידה של המאשימה, משלא נקבע בחוק כי מדובר במעצר מאחורי סורג ובריח אף מעצר בית ותנאים מגבילים נוספים עונים על תנאי החוק לפטור מחובת היידוע. עוד גרסה כי משנבחר מסלול של הצהרת תובע, אין המאשימה נכנסת כלל לחובות היידוע והשימוע, שכן הטעמים לאי קיום החובות נותרו בעינם אף לאחר שחרורו בתנאים מגבילים.

    יתרה מכך, הוראות סעיף 60 א.(ה), חלות שעה שראש יחידת התביעות, אישרה בחלטה מנומקת את הגשת כתב האישום ללא יידוע החשוד, בהתאם לתרשומת שהוצגה לבית המשפט. המחוקק לא קבע היכן תרשם ההחלטה המנומקת ואם יש להעבירה לסנגור. זאת ועוד, לא נקבע בחוק מהי תוצאתה של הפרת זכות היידוע וככל החלטה מנהלית אין הדבר מביא לבטלות כתב האישום אלא יש לבחון את ההחלטה בהתאם לדוקטרינת הבטלות היחסית. המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית.

     

    דיון והכרעה

  4. עומדות לפנינו שתי שאלות עיקריות, בגינן חלוקים הצדדים:

    א. האם פעלה המאשימה כדין כשלא שלחה מכתב יידוע לנאשם, וכשלא המתינה 30 ימים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ