מדינת ישראל נ' נגר ואח'

פתח דבר

הנאשם שבפניי הורשע יחד עם נאשם 2 במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, במסגרתו הגבילה עצמה המאשימה ל-11 חודשי מאסר בפועל כעונש הולם, ואילו ההגנה טענה באופן פתוח. בהתאם לכתב האישום המתוקן, בין חודש אפריל 2009 לשנת 2011 עסקו הנאשמים במתן הלוואות בתמורה לעמלות ולריבית בשיעור 2.5-5 אחוזים מגובה ההלוואות. הנאשם 1 נרשם בחודש אפריל 2009 במשרד האוצר כנותן שירותי מטבע, והקים צ'יינג' בראש העין. בסמוך למועד פתיחת הצ'יינג' ועד סוף 2010 שימשו הנאשמים כמנהלים בצ'יינג', כשנאשם 2 ניהל אותו בפועל והיה אחראי על מתן הלוואות, ואילו בנו של נאשם 1 עבד כשכיר.

במטרה להתחמק ממס נמנע נאשם 2 מלרשום חלק מהצ'קים, בסך כולל של 2,841,616 ₪, בהנהלת החשבונות של הצ'יינג', ובמטרה להתחמק ממס נמנעו הנאשמים מהפקדת צ'קים אלו בחשבון הבנק של הצ'יינג' והפקידו אותם בחשבונות בנק השייכים לנאשם 1.

בנוסף, במסגרת פעילות הצ'יינג' במהלך השנים 2009-2011, נתנו הנאשמים הלוואות לעמותה בסכום של לכל הפחות 968,029 ₪, ובמטרה להתחמק מתשלום מס נמנעו מלרשום חלק מהלוואות אלו בסכום של 320,992 ₪ בהנהלת החשבונות.

כן רשם נאשם 2 בעצמו או באמצעות אחר רישום כוזב ביחס לחלק מההלוואות, ובכלל זה רשם מועדים שונים למתן ההלוואות או למועד פירעון הצ'קים, וכן קבלת שיעורי ריבית קטנים מאלו אשר התקבלו בפועל, הכל במטרה להתחמק מתשלום מס.

כתוצאה מהמתואר לעיל הלוו הנאשמים כספים אשר לא דווחו לרשויות המס או שנעשה לגביהם רישום כוזב, בהיקף של לכל הפחות 4,587,329 ₪.

עוד במטרה להתחמק מתשלום מס, הגיש נאשם 1 לרשויות המס דו"חות שנתיים כוזבים אשר לא כללו את כל ההכנסות ממתן ההלוואות לשנים 2009 ו-2010.

נאשם 2 לא הגיש דו"חות שנתיים כלל לשנים אלו.

יובהר כבר עתה כי חרף ההבדלים במעשים המתוארים, הורשעו הנאשמים באותן עבירות ממש - 2 עבירות של השמטת הכנסה החייבת במס מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה, בניגוד לסעיף 220(1) וסעיף 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש, התשכ"א- 1961), ו-3 עבירות של עריכת רשומות ופנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק ממס, בניגוד לסעיפים 220(4) ו- 224א לפקודה.

להשלמת התמונה יצויין כי הנאשמים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן לפני למעלה משנה, בחודש מרץ 2016. אלא שמאז ועד עתה לא התייצב נאשם 2 להמשך הדיונים בעניינו בשל מחלת הסרטן אשר נטען כי התגלתה במוחו מיד בסמוך לאחר הכרעת הדין.

מסיבה זו ניתנו לבקשת הנאשמים דחיות מרובות בדיון על מנת לאפשר לבאי כח הנאשמים לשקול המשך צעדיהם ולעמוד על מצבו ויכולותיו של נאשם 2. כן התבקשו הדחיות על מנת לאפשר לנאשמים להגיע להסכמות עם פקיד השומה בכל הנוגע להסרת המחדלים.

משחלפה כאמור שנה מאז מתן הכרעת הדין והצדדים טרם הגיעו להסכמות בכל הנוגע לנאשם 2 או למצבו הרפואי, נשמעו הטיעונים לעונש בעניינו של נאשם 1. לפיכך נגזר כעת דינו של נאשם 1 בלבד, שעה שעניינו של נאשם 2 נקבע להמשך דיון על מנת לעמוד על מצבו הרפואי והשלכות מצב זה על ההליך שבפניי.

טיעוני הצדדים 

המאשימה טענה כי הנאשמים פעלו בצוותא חדא להעלמת הכנסות במסגרת הצ'יינג' אותו פתחו. במסגרת זו העלימו הכנסות בגובה של כ-2,841,000 ₪ אשר לא נרשמו כלל בהנהלת החשבונות של הצ'יינג'.

השניים לא דיווחו על ההלוואה בגובה של כ-320,000 ₪ אותה נתנו, ורשמו רישומים כוזבים באשר להלוואות ומועדי ריביות בגובה של כ- 1,424,000 ₪. בסה"כ העלימו הנאשמים ממחזור העיסוק שלהם כ- 4.6 מיליון ₪, ונאשם 1 לא דיווח על הכנסה זו במסגרת הדו"חות אותם הגיש.

אשר לערכים המוגנים, נטען כי במעשיהם פגעו הנאשמים בקופת המדינה וכן בערכים של שיוויון, תחרותיות, אמון הציבור והשותפות האזרחית. נטען כי במכלול הנסיבות עסקינן בפגיעה בינונית-גבוהה בערכים המוגנים, וכי יש להתחשב בהקשר זה בטיב העיסוק של הנאשמים בתחום מתן שירותי המטבע, אשר הוא תחום בו קיים סיכון גדול להעלמת הכנסות, וקושי של הרשויות לגלות עבירות אלו.