אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' אלין

פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' אלין

תאריך פרסום : 31/05/2018 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום קריות
17396-02-17,3761-16
21/05/2018
בפני השופט:
יוסי טורס

- נגד -
מאשימה:
פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
נאשם:
אורי אלין
החלטה

הבקשה וטיעוני הצדדים

 

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכן הפרעה לשוטר. כתב האישום מתאר אירוע במהלכו עוברי אורח סימנו לניידת שעברה במקום כי הנאשם שוכב במקום המיועד לחניית רכבים. כאשר ניגשה שוטרת אל הנאשם הוא קילל אותה. בהמשך, רכב שביקש להיכנס לחניה בה שכב הנאשם – צפר. בתגובה, קם הנאשם, דחף את השוטרת, פתח את דלת ניידת המשטרה ונכנס לתוכה. השוטרת ניסתה להוציאו מהניידת ולאזוק אותו, אך הנאשם דחף אותה והיא נפלה. בהמשך ניסו מספר שוטרים להשתלט על הנאשם, אך הוא השתולל ובעט בשוטרת בחזה. גם כאשר הגיע הנאשם לתחנת המשטרה המשיך להשתולל, צעק, קילל והפך ספסל מתכת. בהמשך, תקף שוטר נוסף אשר ביקש לאזוק אותו על מנת שיפסיק להשתולל.

 

2.טרם מתן תשובה לאישום הגיש הנאשם בקשה לביטול כתב האישום בשל כך שלא התקבל אישור שפיטה ממח"ש ולמעשה האירוע לא נבדק כלל על ידו, ממילא שלא נחקר. בנוסף נטען כי לא נערך לו שימוע כמתחייב בחוק. הסנגור ער לכך שהנאשם לא התלונן בהודעותיו במשטרה על אלימות שהופעלה עליו מצד השוטרים (ואף לא במועד מאוחר יותר), אך הוא רואה בעצם העובדה שהיו על גופו חבלות לאחר האירוע, בשילוב דברים שנאמרו בהליך המעצר, כמספיקים על מנת לקבוע שהייתה חובה להעביר את חומר החקירה למח"ש ולקבל אישור שפיטה טרם הגשת כתב האישום. בעניין זה מציין הסנגור כי התיק למעשה הועבר למח"ש, אך לא נבדק על ידם וממילא שלא ניתן אישור שפיטה. הסנגור מקשה ושואל מדוע הועבר התיק למח"ש, אלא אם היה קיים חשד שהנאשם הותקף על ידי השוטרים. הנאשם טוען כי מחדל זה מצדיק את ביטול האישום שכן הוא מנוגד לנוהל אישור שפיטה (הנחיית פרקליט המדינה מס' 2.18 – להלן – נוהל אישור שפיטה), בין לפי דוקטרינת ההגנה מן הצדק ובין לפי דוקטרינת הביקורת המנהלית על פעולות רשויות התביעה. עוד טוען הנאשם כי הגשת כתב האישום מבלי שניתן אישור שפיטה, מהווה פגם או פסול בכתב האישום המצדיק את ביטולו.

 

3.הנאשם מוסיף וטוען כי הופרו זכויותיו לקיום הליך שימוע כמתחייב בהתאם לסעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי (להלן – חסד"פ). נטען כי בתיק החקירה "אין כל הוכחה להמצאה כדין של מכתב יידוע". הנאשם התייחס למזכר הקיים בתיק לפיו שוטר מסר לו מסמך והוא חתם על המסירה, אך טען כי אין בתיק את אישור המסירה או ראיה בדבר תוכנו של המסמך. ביחס לדברים שציין השוטר במזכר זה, נטען כי מדובר במזכר מאוחר והובע ספק בדבר יכולתו של השוטר לזכור לאחר זמן את הדברים. לאור כך ביקש הנאשם לבטל את האישום לצורך עריכת שימוע. יצוין כבר עתה כי אין למצוא בבקשה אמירה מפורשת כי הנאשם לא קיבל לידיו את מכתב היידוע.

 

4.המאשימה הגישה תגובה וביקשה לדחות את הבקשה על שני ראשיה. ביחס להיעדרו של אישור שפיטה צוין כי חומר החקירה הועבר למח"ש, הגם שלא הייתה כל תלונה מצד הנאשם לשימוש בכוח מצד השוטרים, ובסופו של דבר לא נפתח במח"ש תיק. נטען כי אף אם ייראה הדבר כמחדל כלשהו, אין הוא מצדיק את ביטול האישום.

 

ביחס למשלוח מכתב יידוע, נטען כי ביום 17.8.16 נשלח מכתב לכתובתו המעודכנת של הנאשם, אשר חזר בנימוק "העתיק את מקום מגוריו". לאור כך ביקשה המאשימה שהמכתב יימסר לנאשם באופן אישי ובתיק קיים מזכר לפיו המכתב נמסר לנאשם ביום 4.12.16 אך הוא השליך אותו לפח מיד עם קבלתו. המאשימה מציינת עוד כי לאחר הגשת האישום זומן הנאשם לדיון בבית המשפט באמצעות הכתובת אליה נשלח מכתב היידוע הראשון והוא קיבל את הזימון וחתם על קבלתו. לאור כך, ביקשה המאשימה לדחות את הבקשה על שני ראשיה.

 

דיון והכרעה

 

5.לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ראיתי לדחות את הבקשה על שני ראשיה, וזאת בכפוף להערה מסוימת שתובא בסוף ההחלטה. אנמק להלן מסקנתי.

 

אי פתיחת תיק במח"ש והיעדר אישור שפיטה

 

6.הפרתו של נוהל אישור שפיטה, במיוחד במקרים בהם תלונת האזרח נגד השוטר לא נחקרה כלל, עשויה להביא במקרים מסוימים למסקנה כי המשך ניהול ההליכים נגד האזרח (בלבד) יביא לפגיעה חמורה בתחושת הצדק, המצדיקה את ביטול האישום לצורך תיקון המחדל. יודגש, הפגיעה בנאשם אינה נובעת מהפרת נוהל אישור שפיטה כשלעצמה, אלא מהעובדה שתלונתו נגד השוטר לא נחקרה כלל והנה הוא מוצא עצמו עומד לדין בגין תלונת השוטר. בנסיבות מסוימות תקים סיטואציה זו טענה לאכיפה בררנית, ואפשר שגם לפגיעה ראייתית, אשר תצדיק את ביטול האישום. (ראו למשל החלטותיי בת.פ 44405-06-16 מדינת ישראל נ' אברהם דניאל (27.11.17); ת.פ 34543-01-12 מדינת ישראל נ' עזרן (19.9.12))

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ