ת"פ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
17201-09-12
10/07/2014
|
בפני השופטת:
רוית צדיק
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת-ישראל עו"ד נמרוד גרינברג
|
הנאשמת:
1. נורית מילר 2. .
עו"ד עודד שטרוזמן
|
הכרעת דין |
1. בתום שמיעת ראיות התביעה העלתה הנאשמת טענת " אין להשיב לאשמה " לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) , התשמ"ב- 1982 (להלן- חוק סדר הדין הפלילי ).
לאחר שקילת טיעוני הצדדים ועיון בחומר הראיות אשר הוגש לתיק, הנני קובעת כי יש לקבל את טענות הנאשמת ובהתאם לזכותה מהעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.
להלן הטעמים להכרעתי.
טענות הצדדים-
2. לטענת הנאשמת הפסיקה בעניין חיפוש בלתי חוקי קבעה באופן חד משמעי כי לא ניתן להשתמש בממצאים שהושגו בעקבות חיפוש בלתי חוקי. החיפוש במקרה זה היה בלתי חוקי לאור הכניסה לחצרים ללא אישור ובהעדר צו שיפוטי, אי לבישת מדים כנדרש עפ"י חוק ונטילת מסמכים ללא מילוי דו"ח לגביהם.
3. עוד טענה הנאשמת כי כתב האישום הוגש כנגד הגב' נורית מילר , אשר שם משפחתה אינו זהה לשם המופיע בדלת הבית מכאן, ברי כי שמה נקשר לעבירה נשוא כתב האישום בשל מסמכים אשר נמצאו במסגרת החיפוש הבלתי חוקי. עדי המאשימה לא ידעו להסביר מנין הגיע מידע מודיעיני כנגד הנאשמת.
4. לטענת המאשימה , המפקח אביטבול העיד כי נכנס דרך שער הכניסה לחצר הבית , הגיע לדלת הבית ועובד זר פתח את הדלת. המפקח הזדהה בפני העובד והיה לבוש מדים , בהתאם לדרישת החוק .
עוד נטען כי דוקטרינת העץ המורעל לא נקלטה בארץ אלא דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.
5. כמו כן, ככל שמדובר בראיה חפצית הרף לפסילתה גבוה יותר משל ראיה אחרת כגון הודאת הנאשם , משום שכאשר אמצעי פסול הוא שהניע את הנאשם למסור הודאתו קיים חשש כי האמצעי הפסול השפיע על הראיה שהוגשה בעקבותיה. זאת בניגוד לראיה חפצית שהאמצעי הפסול לא משפיע על משקלה הסגולי הראיתי. כמו כן יש לבחון את הלך הרוח של האמונים על אכיפת החוק, האם הפעולה הפסולה נעשתה בתום לב או בזדון, מתוך כוונה לפגוע בזכויות הנאשם.
6.כן טענה המאשימה כי במקרה דנן לא היה כל מעשה פסול. המפקחים הגיעו לבית בעקבות מידע מודיעיני וביקשו את הסכמת העובד הזר להיכנס לבית הנאשמת ולמסור את פרטיו, בהתאם להוראות החוק. הוראות חוק הכניסה לישראל קובעות כי צו כניסה למקום מגורים יינתן באחת החלופות הקבועות בס' 13. החלופה בסעיף ה(ג) רלוונטית לענייננו וקובעת כי יש יסוד סביר להניח כי נמצא בו אדם ששהייתו בישראל מחייבת רישיון שהייה לפי חוק זה, והפקח או השוטר ביקשו רשות להיכנס למקום כדי לערוך בירור בעניין ובקשתם לא נענתה. מכאן שעל מנת לברר זהותו של אדם לפי חוק הכניסה לישראל , יש לעשות זאת בהסכמה הכוללת כניסה למקום מגורים ורק מקום בו כניסת המפקח נמנעה, יידרש צו בית משפט.
7. לא נעשה מעשה פסול לחילופין, גם אם יקבע כי עצם הכניסה לבית פסולה, אין מקום לפסול ראיות בעקבות זאת. יצוין כי בעצם הכניסה לבית לא נעשה כל חיפוש אלא רק נלקחו פרטי העובד. לא נתפס דבר ולא הוגש דבר לבית הדין שפסילתו מתבקשת.