ת"פ 16979-05-13 מדינת ישראל נ' א'

הרקע.

כנגד הנאשם ביום 8.5.13 כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש.

בדיון שהתקיים ביום 13.5.14 הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן, יופנה לשירות המבחן אשר יבחן בין היתר אפשרות הארכת מאסר מותנה. הצדדים הצהירו כי במידה והתסקיר יהיה חיובי יעתרו במשותף להארכת המאסר על תנאי והתביעה תעתור להטלת קנס והסניגור יעתור לחתימה על התחייבות.

ואכן כתב האישום תוקן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע, הופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר וביום 20.10.15 טענו הצדדים לעונש.

כאן המקום לפרט המעשים המפורטים בכתב האישום המתוקן אשר הנאשם הודה כי ביצע.

על פי החלק הכללי של כתב האישום, היו הנאשם ו' מ' (להלן: "המתלוננת") בני זוג מזה כ- 9 שנים ולהם שלושה ילדים בני 3.5, 6 ו- 8 שחיים עימם יחדיו. כשלושה שבועות עובר לתקופה הרלבנטית לכתב האישום, חיו בני הזוג בנפרד והמתלוננת וילדיה התגוררו ברחוב מרגולין 31 בנס ציונה.

הנאשם הודה כי ביום 10.2.13 בשעות הצהריים בשעה שאינה ידועה למאשימה, בבית, במהלך ויכוח שהתגלע בין הנאשם למתלוננת, על רקע העובדה שהנאשם החזיר את בנם הקטין מהגן שלא בידיעת המתלוננת נטל הנאשם את מפתחות הדירה ויצא מפתח הבית. בהמשך יצאה המתלוננת בעקבות הנאשם ונטלה ממנו את המפתח, או אז היכה הנאשם את המתלוננת במכת אגרוף בפניה וזאת בנוכחות בנם הקטין בן ה- 3.5 וכתוצאה מכך נחבלה המתלוננת בפניה ודם ניגר בסמוך לעינה. בשל צעקותיו של הקטין שנכח במקום חדל הנאשם ממעשיו ונמלט מהמקום או אז נטלה המתלוננת אבן שהיתה במקום והשליכה על ראשו של הנאשם. כתוצאה ממעשיה של המתלוננת נחבל הנאשם ונגרם לו חתך טמפורלי שהצריך טיפול רפואי והדבקתו של החתך בבית חולים.

בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין.

תסקירי שירות המבחן.

בעקבות הסדר הטיעון שהוצג, הופנה הנאשם לשירות המבחן והוגשו שני תסקירים. מתוך התסקירים עולה תמונת נסיבות חייו של הנאשם שאינה פשוטה. הנאשם יליד אתיופיה, בן 48 עלה ארצה לפני כ- 16 שנה. מאז עלייתו נקלעו הנאשם ומשפחתו לקשיים כלכליים רבים. הנאשם נישא באתיופיה בהיותו בן 17. עקב קשייה של אשתו להרות, הכיר את המתלוננת ולשניים נולדו שלושה ילדים. מסתבר כי על פי החלטת גורמי הרווחה הועברו הילדים לחזקתו של הנאשם משום קשיים לתפקודה ההורי של המתלוננת. שירות המבחן מצא כי הנאשם שולל בעייתיות בהתנהגותו, וזאת בניגוד להתרשמות שירות המבחן אשר התרשם כי לנאשם דפוסי תקשורת כוחניים והוא מתקשה לשלוט בכעסיו ומתקשה לקחת אחריות על התנהגותו. משום כך לא מצא שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית או המלצה להארכת המאסר המותנה התלוי ועומד נגד הנאשם, אלא אך המליץ שעונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, לאור מצבו המשפחתי והיותו משמורן של שלושת ילדיו הקטנים.

בדיון שנקבע לשמיעת טעונים לעונש, ביום 31.3.15 ביקש בא כוח הנאשם להפנות הנאשם בשנית לשירות המבחן. משנשאל הנאשם אם הוא מסכים לקבל טיפול בשירות המבחן השיב שהוא לא יודע. מכל מקום, אף על פי גישתו זו של הנאשם, ומשום החשש שמא נפלה טעות או אי הבנה והנאשם אינו מבין עד תום מצבו, דחיתי הדיון לקבלת תסקיר משירות המבחן.