ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
16880-07-13
12/01/2015
|
בפני השופטת:
דנה כהן-לקח
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
נאשם:
איברהים רפיק
|
| הכרעת דין |
כתב-האישום
1.כנגד הנאשם הוגש כתב-אישום המייחס לו עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק).
לפי הנטען בכתב-האישום, ביום 14.11.2010 בסמוך לשעה 12:00, הודיע הנאשם לתחנת משטרה אודות אופנוע חשוד שנמצא באבו-גוש, בקרבת חנות בה עובד הנאשם. בעקבות כך, הגיעו למקום כוחות משטרה ביחד עם חבלן. לאחר שהחבלן קבע כי אין חשד שהאופנוע ממולכד, ניסה הנאשם להזיז את האופנוע ממקומו. משהתבקש על-ידי השוטר ג' להימנע מכך, סירב הנאשם והחל לקלל את השוטר באומרו: "מה אתה דפוק? אתה מתנהג כמו שרמוטה", וכן: "מה אתה רוצה לנסות את הכוח שלי?". בנוסף, תפס הנאשם את ידו של השוטר בחוזקה. בעקבות כך, הודיע השוטר ג' לנאשם כי הוא מעוכב לתחנת המשטרה. בשלב זה, אחז הנאשם אגרטל בידו והניפו כלפי מעלה. אותה עת, הודיע השוטר ג' לנאשם כי הוא עצור. בתגובה לכך, אחז הנאשם רמקול בידיו והשליכו לעבר השוטר ג'. בעת ביצוע המעצר, התנגד הנאשם למעצרו בכך שדחף את השוטר ג' והיכהו בידו. בשלב זה, חמק הנאשם מהשוטר ג' והחל לרוץ לעבר פתח החנות. השוטר החל לרדוף אחרי הנאשם, תפס את הנאשם ועצר אותו. הנאשם מצידו המשיך להתנגד למעצרו, תוך שהוא מכה את השוטר בידיו וברגליו. בתגובה לכך, ריסס השוטר ג' את הנאשם בגז פלפל. בעקבות האירוע, נוצרה במקום התקהלות של כ- 20 אנשים, שניסו למנוע את מעצרו של הנאשם ולהבריחו מהניידת. לפי הנטען, במעשים אלה תקף הנאשם שוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק, במטרה להכשיל את השוטר בתפקידו.
המענה לאישום ויריעת המחלוקת
2.במענה לאישום, כפר הנאשם במיוחס לו. טענת הסנגור הייתה כי הנאשם אמנם הזעיק את כוחות המשטרה עקב הימצאותו של אופנוע חשוד בקרבת החנות בה עבד (מדובר בחנות לממכר חפצי נוי ומתנות), והוא אף ניסה להזיז את האופנוע לאחר בדיקת החבלן. הסנגור גם אישר כי בהמשך האירוע, שבר הנאשם אגרטל בחנות, וטען כי הדבר נעשה בשגגה. מכל מקום, לטענת הנאשם בתשובתו לאישום, בשום שלב באירוע הוא לא קילל את השוטר, לא תקף אותו ולא השליך לעברו חפץ כלשהוא. ההגנה אף טענה כי השוטר לא הודיע לנאשם כי הוא מעוכב או עצור. לפי הטענה, השוטר היה זה שתקף את הנאשם שלא כדין, ואף ריסס לעברו גז פלפל בשלב בו הנאשם כבר היה אזוק בידיו.
יריעת המחלוקת נסובה, אפוא, על השאלה האם הנאשם תקף את השוטר ג' שלא כדין כנטען בכתב-האישום, או שמא השוטר היה זה שהפעיל אלימות פסולה ללא הצדקה כנגד הנאשם, כנטען על-ידי ההגנה.
מסכת הראיות
3. עדי-התביעה המרכזיים היו שני השוטרים שנכחו באירוע נשוא כתב-האישום (השוטר ג' ד' והגב' נעמה בן-אורי שטיינהרט). בנוסף, העיד שוטר שלישי שהוזעק למקום בעקבות ההתקהלות שנוצרה לאחר שהנאשם כבר נעצר ונאזק (השוטר רחמים שלום). כמו-כן, העיד לפניי מטעם המאשימה ראש צוות החקירה (השוטר מנשה מזרחי).
מטעם ההגנה העידו הנאשם וכן שני עדי הגנה נוספים: האחד, מר היימן איברהים, תושב הכפר אבו-גוש שהיה עד-ראייה לחלק מהאירוע, ולא ראה את תחילתו. והשני, מר תאופיק איברהים, אחיו של הנאשם, שהגיע למקום לאחר שהנאשם כבר נעצר ונאזק.
4.אומר כבר עתה כי לאחר שבחנתי את מכלול העדויות והראיות המונחות לפניי, ראיתי לתת אמון בעדויות השוטרים, ולדחות את גרסת הנאשם בהיותה בלתי אמינה (הטעמים לממצאי האמינוּת האמורים יפורטו בהמשך הדברים). אשר לעדי ההגנה, אף אחד מהם לא היה עד ראייה לתחילת האירוע. יוער כי בפרטים מסוימים, תמך עד ההגנה מר היימן איברהים בגרסת המאשימה דווקא.
