מדינת ישראל נ' נ' (עציר)

כללי

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירת תקיפת בת- זוג, בשל אירוע שאירע בחודש אוגוסט 2015. בין הנאשם למתלוננת, עמה היה נשוי באותה עת, פרץ ויכוח בנוגע לילדם. הנאשם לקח את בקבוק השתייה של הילד וניפץ אותו על הרצפה. המתלוננת והילד החלו לצרוח. המתלוננת לקחה את הפלאפון כדי להזמין משטרה, והנאשם לקח מידה את הפלאפון ואמר לה "תהיי בשקט" וכן "אני אשבור לך את הפלאפון, אם תצעקי שוב אשבור עוד דברים." המתלוננת ביקשה מהנאשם שיפסיק, הוא לקח מידה את הטלפון וזרק אותו על הרצפה והטלפון הפסיק לעבוד. המתלוננת התקשרה לאמה כדי שתזמין משטרה. האם הגיעה למקום. הנאשם נכנס לדירה וטרק את הדלת כך שהמשקוף נשבר. שבועיים קודם לכן, בעקבות ויכוח בין השניים בדירה, הנאשם השליך את המתלוננת על המיטה והחל לוחץ עם ידיו על צווארה. בהמשך עיקם עגילים שמצא וחבט באגרוף בחוזקה על דלת הדירה, כשהמתלוננת בסמוך. בחודש אפריל 2015, בהיותם בדירה, דחף את שולחן האוכל עם הצלחות שעליו ושבוע קודם לכן דפק באגרוף על דלת הדירה. את המעשים המתוארים ביצע הנאשם לעיניהם של שני ילדיו הקטינים (להלן: "התיק העיקרי").

    

2. הנאשם צירף את ת"פ 430304-01-16 והורשע בו, על פי הודאתו בכתב האישום, בעבירות הפרת הוראה חוקית ואיומים, בשל הפרה של תנאי שחרור שבהם היה נתון במסגרת התיק העיקרי, בו שוחרר בתנאים של מעצר בית מלא, ששונו בהמשך כך שהתאפשר לו לצאת לעבודה בלבד למשך מספר שעות ביום. ביום 14.1.16 הגיע הנאשם לפגישה במרכז לטיפול באלימות במשפחה בעיריית XXX, בניגוד לתנאי השחרור, ונפגש שם עם עובדת סוציאלית. הנאשם אמר לעובדת הסוציאלית כי הוא כועס על השוטרת מעין זקן אשר משרתת כחוקרת עבירות אלימות במשפחה, וכי הוא חושב שהיא מקורבת למשפחה של אשתו ו"תופרת לו תיק". בהמשך אמר הנאשם לעובדת הסוציאלית, שאם יהיה איזה מטען למעין או שיקרה לה משהו, את יכולה לעשות אחד ועוד אחד". עוד אמר לעובדת הסוציאלית כי כל עוד הוא עצור הוא לא יעשה כלום, אבל אחרי שישתחרר הוא לא חותם על מה שיעשה, וכן ציין כי עדיף שלא יפגוש את אמא של מ' (פרודתו) ברחוב. כשנשאל הנאשם מה הוא רוצה שיקרה השיב כי הוא רוצה שהחוקרת תדע, שתדע שמישהו חושב עליה (להלן: "התיק המצורף הראשון").

    

3. לאחר הגשת כתב האישום בתיק המצורף הראשון, שוחרר שוב הנאשם בתנאים מגבילים, שכללו, בין היתר, גם הרחקה ואיסור יצירת קשר עם המתלוננת. ביום 11.3.17 שב והפר הנאשם את תנאי השחרור בכך שהגיע לבית בו גרה המתלוננת, לבקשתה, כדי לשמור על ילדיהם. הנאשם פגש במקום במתלוננת, אשר יצאה מהבית ושבה רק לאחר מספר שעות והוא נותר במקום עם הילדים. בשל כך הוגש נגד הנאשם כתב אישום נוסף בת"פ 31959-03-17 והוא נעצר עד תום ההליכים. הנאשם הודה והורשע בכתב האישום שתוקן, בעבירה של הפרת הוראה חוקית וצירף גם תיק זה (להלן: "התיק המצורף השני").

    

4. בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירי מבחן לעניין העונש.

   בתסקיר שהוגש ביום 17.11.16, תואר כי הנאשם פרוד מאשתו ואב לשני פעוטות. שירות המבחן תיאר אירועים קשים שחווה הנאשם בילדותו, ובהם גם העובדה שבהיותו בן עשר, אביו התאבד בירייה בביתם והנאשם ראה את גופתו של האב, אירוע שהותיר בו חותם. לאחר מכן אמו של הנאשם חוותה משבר קשה והתקשתה לתפקד, והנאשם נאלץ לדאוג בעצמו לצרכיו, ובין היתר נפלט ממסגרת הלימוד לאחר שבע שנות לימוד בלבד, ויצא לעבוד על מנת לסייע בפרנסת המשפחה. ניסיונות של גורמי הרווחה לשלבו במסגרות לימוד אחרות נכשלו והוא נפלט ממסגרות אלה על רקע התנהגות אלימה ומעורבות פלילית. בגיל 15 שולב, בצו בית משפט, ביחידה הטיפולית של "מלכישוע", השתקם, ובתום ההליך הטיפולי אף שירת במשך שנתיים בשירות לאומי. הנאשם נישא למתלוננת לפני כשלוש שנים, ולאחר לידת בנם הבכור חלה הידרדרות במערכת היחסים ביניהם שבאה לביטוי בתחושות מרמור וחשדנות של המתלוננת, אשר לדברי הנאשם, אף הפנתה אליו אלימות מילולית פוגענית. השניים מצויים בעיצומם של הליכי גירושין, שקידומם נקטע עקב מעצרו של הנאשם ושהותו בתנאים מגבילים. שירות המבחן התרשם כי הקשר בין בני הזוג אופיין בחוסר בשלות, וכי הדינמיקה הזוגית ביניהם אופיינה במחלוקות ומתח תמידיים שהסלימו אף לאלימות הדדית. הנאשם קיבל בפני שירות המבחן אחריות על מעשיו, אך לשיטתו אין מדובר באלימות פיזית כלפי המתלוננת מתוך מטרה לפגוע בה, כי אם בשחרור תסכולים בעיקר כלפי רכוש ותיאר, כי הקשר עם המתלוננת הביא אותו למצבים של תסכול ואבדן שליטה. המתלוננת תיארה בפני שירות המבחן כי העימותים בין השניים התעצמו גם לנוכח קשייה שלה ונטייתה להגיב באופן אימפולסיבי ומתוך כעס. הנאשם תיאר בפני שירות המבחן כי את עבירת האיומים ביצע על רקע הכעס שחש כלפי גורמי אכיפת החוק, וכי הטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה אליו פנה מיוזמתו, היה משמעותי ומקדם עבורו, וזו הייתה אף התרשמותה של המטפלת. הטיפול הופסק על פי החלטת הנאשם, עקב הגשת התלונה במשטרה על ידי המטפלת בגין האיומים שהשמיע בפניה. מתוך התרשמות שירות המבחן וגורמי הרווחה עלה, כי הנאשם הוא בעל סף תסכול נמוך, בעל נטייה להתנהגות תוקפנית ואימפולסיבית, ובשל נסיבות חייו, סיגל לעצמו דרכי התמודדות כוחניות. לנוכח העובדה כי הנאשם הביע נזקקות טיפולית וצורך בסיוע, הוצע לו להשתתף בתכנית של "בית נועם" אולם הוא הביע יחס אמביוולנטי לכך, ובסופו של דבר סירב להצעה בשל חוסר פניות למסגרת כה כוללנית ואינטנסיבית שלא תאפשר לו להתפרנס ולדאוג לפרנסת ילדיו. קצינת המבחן המליצה על שילוב הנאשם במסגרת טיפולית של שירות המבחן, ולשם כך התבקשה דחיית שמיעת הטיעונים לעונש, ושמיעתם אמנם נדחתה.

    

5. ביום 1.3.17 הוגש תסקיר נוסף שתיאר כי הנאשם שיתף פעולה עם הקשר הטיפולי בשירות המבחן, הגיע לפגישות באופן רציף, יצר קשר של אמון עם המטפלת, ואף החל לגלות תובנה ראשונית למורכבות מצבו ולקשייו. בנוסף נבחנה באותו שלב אפשרות להשתלבותו של הנאשם בטיפול סביב נושא השליטה בכעסים, וטרם הושלמה הבחינה. קצינת המבחן שסברה כי נדרש טיפול אינטנסיבי יותר מזה שמציע שירות המבחן, דוגמת זה המוענק ב"בית נועם" שבה והציעה לנאשם להשתלב במסגרת זו, ואולם הוא ביטא קושי וחוסר פניות רגשית לכך, בשל היותו מרוכז במילוי צרכי פרנסתו ופרנסת ילדיו. לנוכח הצורך בהמשך קשר טיפולי, הומלץ על דחייה נוספת בשמיעת הטיעונים לעונש למשך ארבעה חודשים, והם שבו ונדחו בהתאם להמלצה.

    

6. הנאשם נעצר בעקבות התיק המצורף השני ביום 13.3.17. לאחר מעצרו של הנאשם וצירוף התיק השני, הביע הנאשם בפני נכונות להשתלב בהליך טיפולי במסגרת "בית נועם". שירות המבחן בדק אפשרות זו והנאשם אף יצא לראיון קבלה במקום. בתסקיר שהוגש ביום 24.4.17 הודיע שירות המבחן, כי הנאשם לא התקבל לטיפול ב"בית נועם". הגם שהנאשם הביע מוטיבציה לטיפול האמור, עלתה התרשמות ממנו כבעל דפוסי אלימות ועבריינות רחבים, שאינם מתמקדים רק בתחום האלימות במשפחה. מאחר והמסגרת של בית נועם היא מסגרת ייעודית המטפלת באופן בלעדי באלימות של גברים כנגד בנות זוגם, ומציעה תכנית הבנויה בהתאם למטרה טיפולית זו, אך אינה מספקת מענה לטיפול באלימות כללית, הצוות הטיפולי מצא כי הנאשם אינו מתאים לטיפול במסגרת התכנית, שכן על פי ההערכה, הנאשם מתקשה בשלב זה לוותר על חלקים אלימים ודפוסים עברייניים באישיותו. שירות המבחן חזר על התרשמותו מהנאשם כבעל נטייה להתנהגות אימפולסיבית ותוקפנית, קיומן של הצפות רגשיות ומחשבות נקם לצד סף תסכול נמוך, אשר לצדם, גם קיומה של תובנה קוגניטיבית למורכבות מצבו ונזקקותו לעזרה טיפולית, אשר עומדת בפער ניכר מיכולתו לווסת ולרסן דחפיו בפועל. בנסיבות אלה לא המליץ שירות המבחן על חלופה עונשית או שיקומית במסגרת הקהילה, ולנוכח הסיכון העולה מהנאשם המליץ על ענישה הרתעתית של מאסר מותנה וענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל. קצינת המבחן ציינה, כי במסגרת שירות בתי הסוהר ישנה מסגרת טיפולית ייעודית גם לעברייני אלימות במשפחה, ואולם לצורך השתלבות בטיפול זה נדרשת ייתרת תקופת מאסר של שנה לפחות.