גזר דין למורשעים בפרשת תיווך עובדים זרים סינים לתעשיית הבנייה

• פתח דבר:

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעבירות הבאות:

נאשמים 1 ו-2 – באישום הראשון: ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סע' 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק); ריבוי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סע' 423 לחוק; באישום השני: 3 עבירות של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סע' 415 רישא לחוק; באישום השלישי: ריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); באישום הרביעי: עושק, עבירה לפי סע' 431(1) לחוק; ריבוי עבירות של קבלת תשלומים שלא כדין בקשר לתיווך עבודה, עבירה לפי סע' 80(ד) לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 (להלן: חוק שירות התעסוקה); ריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון; באישום החמישי: 2 עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, עבירה לפי סע' 220(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה).

נאשמת 6 – באישום הראשון: ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סע' 415 סיפא לחוק; ריבוי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה לפי סע' 423 לחוק; באישום השלישי: ריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

נאשמת 8 – באישום השני: 3 עבירות של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סע' 415 רישא לחוק.

נאשמת 9 – באישום הראשון: ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סע' 415 סיפא לחוק; באישום השלישי: ריבוי עבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור, עבירה לפי סע' 3(א) לחוק איסור הלבנת הון.

• כתב האישום:

בקליפת אגוז, עובדות כתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים הן כדלקמן: נאשמים 1 ו-2 עסקו עובר לשנת 2005 בתיווך עובדים זרים ומתן שירותי כוח אדם של עובדים זרים. בשנת 2005 נתקבלה החלטת ממשלה 2446, במסגרתה נערכו מספר שינויים רגולטוריים בתחום תיווך והעסקת עובדים זרים, ובכלל זה דרישה להיעדר הרשעות שיש עמן קלון מצד קבלני כוח אדם, העמדת מכסת העובדים המקסימאלית על 700 עובדים זרים לכל תאגיד כוח אדם, וכן איסור על החזקת מספר תאגידי כוח אדם ע"י אותו בעל מניות. נאשמים 1 ו-2 צפו כי שינויים אלה ימנעו מהם את האפשרות להמשיך ולעסוק בתחום, ובמטרה להתגבר עליהם הקימו ו/או השתלטו על מספר תאגידי כוח אדם (בין היתר, נאשמות 6 ו-9) וכן על תאגיד קבלני (נאשמת 8), תוך שהסתירו את מעורבותם ובעלותם באותם תאגידים באמצעות שימוש באנשי קש. על פי כתב האישום המתוקן, פעילות מרמתית זו אפשרה לנאשמים 1 ו-2 לקבל במרמה היתרים מיוחדים לתאגידי כוח אדם שבשליטתם, לקבל במרמה את הנחת דעתו של רשם הקבלנים, לקבל במרמה את הנחת דעתם של קבלני הבניין עמם עבדו, לקבל במרמה את הנחת דעתו של פקיד השומה ובסופו של יום להפיק באמצעות מנגנון זה סכום של כ-1.2 מיליארד ₪ בתקופה של כ-8 שנים. כמו כן, פעילות זו סיפקה לנאשמים תשתית לעשוק מאות עובדים זרים שהגיעו לעבוד בתאגידי כוח האדם בארץ, ולגבות מהם עמלות תיווך בניגוד לחוק, בגובה של כ-11,000,000 ₪. הכנסתם של נאשמים 1 ו-2 מעמלות אסורות אלה לא דווחה כדין לרשויות המס.

• טיעוני הצדדים:

בין הצדדים נרקם הסדר טיעון, הכולל הסכמה עונשית. על פי ההסדר, עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמים 1 ו-2 – 33 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 500,000 ₪ כל אחד; נאשמות 6, 8 ו-9 – קנס בסך 500,000 ₪ כל אחת. כן הסכימו הצדדים על חילוט סך של 18,500,000 ₪ מרכושם של נאשמים 1 ו-2.

ב"כ המאשימה, עו"ד יפעת שטיין, הדגישה בטיעוניה את התחכום וההיקף של מעשי הנאשמים, את הצורך בהרתעתם של עבריינים בכוח במקרים דומים, וכן את החומרה הכרוכה בניצולן של אוכלוסיות חלשות כגון עובדים זרים. הפרקליטה המלומדת ציינה כי הנימוקים העיקריים להגעה להסדר טיעון עם הנאשמים הם הודייתם במיוחס להם והחיסכון בזמן ובמשאבים כתוצאה מכך, וכן לקיחת אחריות אמיתית וכנה מצדם.

גם ב"כ הנאשמים, עו"ד ינון סרטל, הפנה להודייתם של הנאשמים בכתב האישום המתוקן, וללקיחת אחריות והבעת חרטה מצדם. כן עמד הסנגור הנכבד על נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.

בסופו של טיעון, שני הצדדים ביקשו לגזור על הנאשמים את עונש המוצע על פי ההסדר.