ת"פ 1169-05 מ.י. פרקליטות מחוז הצפון-פלילי נ' מזרחי

1.לפניי בקשה לפיה מתבקש בית המשפט להורות על צירופים של חמישה אנשים להליכים במסגרת תיק זה (יקראו להלן: "המבקשים") ולקבוע כי הינם זכאים להשתתף בחלוקת התמורה של נכסי החילוט שייקבעו במסגרתו.

2.ההליך שלפניניו נפתח בשנת 2005 עם הגשת כתב אישום כנגד מנשה מזרחי (להלן: "הנאשם") בגין מעשי גניבה ומרמה שונים ורבים. לאחר הרשעת הנאשם במסגרת הסדר טיעון, נקבע בגזר הדין כי הנאשם ישלם פיצויים ל- 57 נפגעי עבירה אשר שמם והפיצוי שנפסק להם נרשמו בגזר הדין. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם עוד על חילוט נכסים שבבעלות הנאשם לטובת המדינה.

3.במקביל להתנהלות ההליך הפלילי, הוגשו כנגד הנאשם בקשות נושים לצו כינוס. לאחר הרשעת הנאשם הוצא בחודש ינואר 2008 צו כינוס כנגדו. בחודש נובמבר 2008 הוכרז הנאשם כפושט רגל ועו"ד קוטלר מונה למנהל מיוחד על נכסיו.

4.לאחר מתן גזר הדין, פנו במהלך שנת 2008 221 מנושיו של הנאשם בבקשה לעכב את חילוט הנכסים לטובת המדינה, ולהעבירם לקופת הנושים בתיק פשיטת הרגל וזאת בטענה כי יש להם זכויות ברכוש שנתפס לצורך חילוט (להלן: "בקשת העיכוב").

5.בהחלטתי מיום 12.8.09 פיצלתי את הנושים בשמם הוגשה בקשת העיכוב לשלוש קבוצות משנה. בקבוצה ראשונה נמצאו נושים אשר מנויים כנפגעי עבירה במסגרת גזר הדין (להלן: "הקבוצה הראשונה"). בקבוצה השנייה נמצאו נושים אשר לא היו מנויים בגזר הדין, אולם הגישו תביעות חוב בתיק פשיטת הרגל וכן צירפו לבקשותיהם בהליך החילוט מסמכים ואסמכתאות המצביעים לכאורה על כספים ששילמו לנאשם (להלן: "הקבוצה השנייה"). הקבוצה השלישית מנתה נושים אשר בדומה לחברי הקבוצה השנייה לא היו מנויים בגזר הדין, אולם בניגוד אליהם, לא צירפו תצהירים ומסמכים לתמיכה בבקשתם בהליך החילוט ושתביעות החוב שלהם טרם אושרו או שטרם הגישו תביעות חוב במועד הדיון בבקשת החילוט (להלן: "הקבוצה השלישית").

בהחלטתי קבעתי כי כספם של חברי הקבוצה הראשונה והשנייה מימן את רכישת הנכסים שנתפסו לצורך החילוט וכי מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים את העברת כספי החילוט לנושים מקבוצות אלה. אשר לקבוצה השלישית קבעתי כי הם בגדר טוענים לזכות "על תנאי" במובן זה שיהיו זכאים לנתח מכספי החילוט אותם חברי הקבוצה אשר תביעות החוב שהגישו בתיק פשיטת הרגל תאושרנה ע"י המנהל המיוחד.

6.בפסק הדין של בית המשפט העליון בערעור על החלטת בית משפט זה נקבע, בין היתר, כי המחלוקת היא באשר לזכותם של חברי הקבוצה השניה והשלישית להחשב כטוענים לזכות ברכוש. באשר למחלוקת זו, בית המשפט העליון קבע כי היה ותאושר תביעת החוב של חברי קבוצות אלה בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין, הדבר יקנה להם "זכות מוכרעת" שתאפשר להם הכרה כטוענים לזכות ברכוש, בכפוף לבדיקת טענותיהם על ידי בית המשפט.

עוד קבע בית המשפט העליון כי: "נושים מן הקבוצה השניה והשלישית שתביעת החוב שלהם לא יאושרו עד למועד הקצוב, לא יהיו בעלי "זכות מוכרעת"" (סעיף 22 לפסק הדין, פסקה שניה).

בית המשפט העליון הוסיף וקבע: "... נתמקד באותם חברי הקבוצות השניה והשלישית אשר תביעות החוב שלהם יאושרו עד המועד הקצוב לאישור תביעות החוב, ואשר הגישו תצהירים בתמיכה לבקשתם" (סעיף 24 לפסק הדין פסקה שניה).

מפסק הדין של בית המשפט העליון עולה, כי אותם חברי קבוצה שלישית שפנו בבקשה בשנת 2008 אך לא הגישו תצהירים לתמיכה בבקשתם, אין כל מקום לבחון עתה את זכותם.

7.המבקשים בבקשתם הנוכחית טוענים בתמצית כי הינם זכאים להיכלל ברשימת הנושים מהקבוצה השנייה ו/או השלישית, הם פעלו בהתאם למתווה שקבע בית המשפט העליון, וביום 02/03/14, קרי בתום 60 הימים מיום מתן ההחלטה הגישו לבית המשפט הנכבד את הודעתם בדבר היותם "טוענים לזכות" בצירוף תצהיריהם. הוסיפו כי טענתם לזכות בחלוקת התמורה מתבססת על מסמכים ונתונים המופיעים בחומר החקירה שנתפס על ידי המאשימה ואשר שימוש כראיה במסגרת ההליך הפלילי נשוא כתב האישום.