החלטה בבקשת אב לפסיקת מזונותיהם הזמניים של ילדיו מעיזבון אימם המנוחה

עניינה של החלטה זו הינה בקשת המבקש (האב) לפסיקת מזונותיהם הזמנים של הקטינים, ... יליד 10.4.08 (17), ... יליד (15)3.2.10, ... ילידת 19.3.12 (13) ו... ילידת 17.12.13 (11) מעיזבון אימם המנוחה ... ז"ל.

רקע

1. המבקש והמנוחה היו נשואים ובשלב מסויים יחסיהם עלו על שרטון שבסיומם, בשנת 2018, עזבה המנוחה את ביתם המשותף. מנישואי הצדדים, ובמהלכם, נולדו להם .. ילדים משותפים מתוכם ארבעת הקטינים נשוא בקשה זו.

    

2. המבקש והמנוחה חתמו על הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בביה"ד הרבני ביום 13.1.19, במועד זה היו 6 מהילדים קטינים. הסכם הגירושין קבע, בין השאר, הסדרים ביחס לזמני השהות ודמי המזונות.

    

3. המשיב הינו בעלה השני של המנוחה, במועד היכרותם בשנת 2018 כבר התגלה הגידול בראשה של המנוחה. ב- 14.5.2020 יום חתונתם הייתה המנוחה כבר עיוורת בעין אחת וכשבועיים לאחר מכן כבר התעוורה לחלוטין.

    

4. ביום 10.10.22 נפטרה המנוחה, לאחר סיום השבעה עברו הילדים להתגורר עם אביהם המבקש באופן בלעדי.

    

5. המנוחה הניחה אחריה צוואה לפיה המשיב יורש את כל רכושה וילדיה הודרו מצוואתה, צו קיום לצוואת המנוחה ניתן ביום 19.12.22.

    

6. לנוכח הדרת ילדי המנוחה מעיזבון אמם באופן מוחלט הוגשה על ידי הילדים בקשה לביטול צו קיום הצוואה שניתן וכן הוגשה התנגדות לצוואה בטענה של העדר כשרות המצווה בעת עריכת הצוואה וכן נטענו טענות להשפעה בלתי הוגנת.

    

7. ביום 29.12.22 ניתן צו עיכוב לביצוע הצוואה עד להכרעה במחלוקת אשר מתנהלת בפניי במסגרת הליכים נוספים (ת"ע 69155-05-23 ו- ת"ע 69077-05-23).

    

8. המנוחה הותירה אחריה 50% מזכויות בנכס מקרקעין (50% הנוספים שייכים למבקש) בעיר ... ("הדירה"). 50 % הנותרים הינם בבעלות המבקש. מייד לאחר שניתן הצו לקיום הצוואה, ובהתאם לו, רשם המשיב את זכויות המנוחה בדירה על שמו.

    

9. עוד במהלך חיי המנוחה, המנוחה והילדים יחד עם המשיב, לא התגוררו בדירה, אלא שהמנוחה השכירה את הדירה וקיבלה לידיה את מלוא דמי השכירות (כך בהתאם להסכמות המבקש והמנוחה במסגרת הסכם הגירושין) זאת על אף שמחצית מהזכויות בדירה הינן של המבקש.

    

10. ביום 20.3.23 נתנה על ידי כב' בית הדין הרבני החלטה כי מחצית מדמי השכירות המתקבלים מהדירה יועברו לידי המבקש.

     

11. החל מיום 1.8.24 המבקש והקטינים עברו להתגורר בדירה, אשר מחציתה בבעלות המבקש ומחציתה כלולה בעיזבון המנוחה.

     

12. המבקש עותר לתשלום מזונות הילדים הקטינים מעיזבון האם המנוחה וזאת לנוכח מצבו הכלכלי הקשה הנטען וצרכי הקטינים.

13. ב"כ היועמ"ש הודיע כין בכוונתו להתערב בבקשה.

     

14. משבהליכים מונתה לקטינים אפוט' לדין, התבקשה עמדתה אשר לפיה הקטינים עומדים בתנאי הנזקקות הנדרשים לצורך קבלת מזונות מהעיזבון ולפיכך יש להורות על תשלום מזונות מן העיזבון.

     

15. עוד יפורט כי בהסכמת הצדדים מונה במסגרת ההליך בעניין עיזבון המנוחה מומחה לקביעת כשרותה של האם המנוחה במועד עריכת הצוואה, טרם הוגשה שם לתיק חוות דעת.

     

    טענות המבקש בתמצית

     

16. ממועד פטירת המנוחה ביום 10.10.22 שוהים 8 מתוך .. ילדי המשיב והמנוחה, קטינים (4) ובגירים (למעט שני ילדים אשר התחתנו) באופן בלעדי עם המבקש אשר זן ומפרנס אותם. בעוד העיזבון מחזיק בנכסים וכספים רבים שהיו בבעלות האם המנוחה המבקש קורס תחת נטל ההוצאות של גידול הקטינים המצויים אצלו כעת ובנסיבות העניין בחזקתו מלאה.

     

17. המנוחה הותירה אחריה 50% זכויות בדירה ולאחר פטירתה נרשמו זכויות המנוחה בנכס על שם המשיב. לטענת המבקש, רישום זה נעשה על ידי המשיב באמצעות שימוש פסול בצוואה פסולה. סוגיה אשר מתבררת בפניי בהליך הנוסף (בעניין עיזבון המנוחה). עוד הותירה אחריה המנוחה כספים בחשבון בנק, תוכניות חיסכון וכו'.

     

18. המנוחה הניחה אחריה צוואה אשר שאלות סביב כשרותה נוכח מצבה הרפואי וכשרותה הקוגניטיבית עקב הגידול בראשה נבחנות בהליכי התנגדות הנדונים בפני בית המשפט (ת"ע 69155-05-23 ו- ת"ע 69077-05-23). לטענת המבקש, שאלת כשרות הצוואה עולה ביתר שאת לנוכח נישולם המלא של ... ילדיה דבר שאינו מתיישב עם היותה של המנוחה אם מסורה שאהבה את ילדיה והן היו כל עולמה.

     

19. כחלק מהסכם הגירושין הועמדה הדירה לטובת המנוחה והקטינים וזאת כחלק ממזונות הקטינים. בדיעבד התברר למשיב כי הנכס הושכר לצד ג' ודמי השכירות שולמו באופן בלעדי למנוחה ולאחר פטירתה למשיב וזאת למרות שהמבקש בעלים של מחצית הנכס.

     

20. המבקש עובד כ... ושכרו עומד על סך של 7,000 ₪, בנוסף הוא מקבל קצבת שארים בסך 1,033 עבור הקטינים ובסה"כ הכנסתו החודשית עומדת על סך של 8,000 ₪ לחודש. לנוכח מצבו הכלכלי עותר המבקש לעשות שימוש בסעיף 59 לחוק הירושה ולקצוב את מזונות הקטינים מעיזבון המנוחה. בהתאם להלכה ולסעיף 56 לחוק הירושה הקטינים זכאים למזונות מן העיזבון ללא תלות בהכרעה האם קיימת להם זכות ירושה או אם הצוואה כשרה.

     

21. המבקש העמיד את המדור ואחזקתו בסך של 7,600 ₪ (דמי שכירות בסך 6,000 ₪), את צרכי הקטינים ... ו... העמיד על סך של 2,400 ₪ כל אחד ואת צרכי הקטינות ... ו... העמיד על סך של 2,450 ₪. בנוסף עותר המבקש לתשלום הוצאות רפואה מיוחדות וכן הוצאות החינוך של הקטינים, לרבות תשלומי בית ספר, צהרונים, תשלומי תל"ן, וועד, תשלומי בית ספר חינוך ותרבות מהמוסדות החינוכיים.

     

    טענות המשיב בתמצית

     

22. המשיב סבור כי הבקשה הקדימה את זמנה וטרם נבחנו כל הפרמטרים הדרושים להכרעה בדבר נזקקות הילדים. היקף העיזבון אינו ידוע, מעמד הילדים בעיזבון אינו ידוע, הסכום אותו הילדים עתידים לרשת אינו ידוע, לא ידוע מהו הרכוש בבעלות הקטינים, האם יש להם חלק בדירה ב... או תהיה להן הכנסה מהדירה. לפיכך, לא ניתן להידרש לבקשה.

     

23. לטענת המשיב, המבקש הגיש נתונים שגויים ביחס להכנסתו. כך גם הקטינים מקבלים בנוסף לקצבת השארים גם קצבת ילדים מן הביטוח הלאומי.

     

24. המבקש עבר לגור עם הקטינים בדירה ב..., נוגס בכספי העיזבון וטוען כי משלם שכירות.

     

25. עוד בחייה לנוכח אי תשלום מזונות כדין המנוחה פתחה תיק הוצל"פ כנגד המבקש בגין חוב מזונות קטינים שלא שילם.

     

26. אין להשוות בין מזונות מן החיים למזונות מן העיזבון.

     

27. המבקש מדלג בין ערכאות, צרכי הילדים מנופחים ומופרזים ולא צורפו להן אסמכתאות מספקות.

     

28. לטובת הגנה על כספי העזיבון יש להורות על מינוי מנהל עיזבון.

     

     

29. לטענת המשיב, הסכם הגירושין קבע כי הדירה ופירותיה יהיו בידי האישה (המנוחה) עד הגעתה של ... (צעירת הילדים, כיום כבת 11.5) לגיל 21 אז תימכר הדירה ותמורתה תחולק באופן שווה בין המנוחה והמבקש. עוד נקבע בהסכם כי המבקש מוותר על פירותיו בדירה כחלק מתשלום המזונות ולכך יתווסף תשלום מזונות חודשי בסך 2,500 ₪ נוספים.

     

30. לטענת המשיב הוא והמנוחה התגוררו בשכירות ב... יחד עם ילדי המנוחה כאשר הוא טיפל בהם במסירות ונשא בנטל הכלכלי הכרוך בכך היות שהמבקש לא עמד בהסכם ולא שילם מזונות. המשיב דאג לכל צרכי הבית והילדים. דמי השכירות מהדירה ב... הופקדו לחשבון המנוחה ושימשו לצרכי מימון המשפחה. כעשרה חודשים לאחר פטירתה הועברו תשלומי השכירות לחשבון המשיב.

     

31. לאחר פטירת המנוחה המבקש עתר לבית הדין לביטול דמי המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי ומעבר הקטינים לחזקתו, עוד ביקש להורות על העברת דמי השכירות מהדירה ב... לידיו וסגירת תיק ההוצל"פ. ואולם, המבקש מפר את החלטת בית הדין ואינו מעביר מחצית מתקבולי השכירות בידיו. ואף אינו משלם דמי שימוש עבור השימוש בחלקה של המנוחה בדירה.

     

32. המבקש טען כי קצבת הילדים עבור ארבעת הילדים בשווי 1,033 ₪ מועברת לחשבונו, עם זאת המבקש הסתיר את קצבת השארים אשר עומדת על סך של 1,115 ₪ לכל קטין ובסה"כ 4,460 ₪ המועברים גם הם לחשבונו מידי חודש.

     

33. צרכי הילדים להם טוען המבקש מנופחים ומופרזים, המבקש אינו נושא בתשלום מזונות וגם לא עמד בתשלום זה עוד בחיי המנוחה ובגין זאת פתחה כנגדו המנוחה תיק הוצל"פ.

     

34. כמו כן, המבקש אף הינו בעלים של מחצית הדירה וככל שתימכר תועבר לידיו מחצית התמורה. בנוסף המבקש לא צירף תדפיס מחשבון הבנק שלו כנדרש.

     

    עמדת האפוט' לדין לבקשה

     

35. ביום 9.4.25 הוגשה עמדת האפוט' לדין לפיה יש לבחון את הזכאות למזונות מן העיזבון מכוח סעיף 56 לחוק הירושה בהתאם לתנאי הנזקקות המנויים בסעיף 59 לחוק הירושה. לאחר בחינת מצבו הכלכלי של האב, סבורה האפוט' לדין כי אין ספק בנזקקותם של ילדי המנוחה לנוכח הקושי של האב לספק את צרכיהם. בנוסף, הסכם הגירושין קבע כי האם היא המפרנסת העיקרית ולילדים ניתנה זכות ליהנות מפירות הדירה והשימוש בה עד שימלאו ל... 21 שנה, ולכן יש לקצוב את מזונותיהם מן העיזבון ללא קשר למגוריהם בדירה.

     

    דיון והכרעה

     

    המסגרת הנורמטיבית

     

36. סעיף 56 לחוק הירושה תשכ"ה -1965 קובע, כי "המנוח המוריש בן זוג, ילדים או הורים, והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון, לפי הוראות פרק זה בין בירושה על פי דין, ובין בירושה על פי צוואה". לשון החוק קובעת כי מזונות מן העיזבון יפסקו רק במקום בו בן הזוג, הילדים או ההורים המבקשים את המזונות "זקוקים למזונות". מבקש המזונות צריך להרים את נטל ההוכחה כי אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים והוא נצרך.

     

37. בתמ"ש (חיפה) 39570/98 צ.ר נ' עזבון המנוח ר.א ז"ל (ניתן ביום 16.11.06. פורסם) ציינה כבוד השופטת אלה מירז כי תשלום מזונות מן העיזבון מהווה חריג לכלל "מצווה לקיים דברי המת" (גיטין יד ע"ב) כשהרציונל לסייג זה הינו מניעת נסיבות בהן קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המוריש יהווה נטל בלתי סביר על החברה. (ראה: ע"א 393/93 פלוני נ' עזבון ישראל לויט, תק-על 94(2) 563 וכן ע"א 632/89 לירז סעדון (קטין) נ' עזבון המנוח ג'ורג' סעדון ז"ל,תק-על 90(3) 681 וכן ע"א 616/87 ברטה אנגלמן ואח' נ' שולמית אנגלמן ואח', פד,י מ"ז621).

     

38. סעיף 59 לחוק הירושה מפרט את השיקולים בהם יתחשב בית המשפט לצורך קביעת הזכות למזונות מהעיזבון וככל שתימצא זכאות כזו, מהי מידת שיעורה, להלן לשון החוק:

     

    "59. בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית-המשפט, בין השאר:

    (1) בשווי העיזבון.

    (2)במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה.

    (3) ברמת-החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהייתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש.

    (4) ברכושו של הזכאי למזונות.

    (5)בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית-המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח-ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג.

    (6)במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959.

    (7)לגבי בן-זוגו של המוריש - במה שמגיע לו על פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה. "

     

39. סעיף החוק פירט את הנתונים אשר צריכים להיות מונחים בפני בית המשפט בעת שהוא נדרש להכריע האם מבקש עומד בתנאים המזכים אותו בקבלת מזונות מן העיזבון וכן לצורך קביעת היקפם. עם זאת, אין מניעה כי בפניי בית המשפט יהיו מונחים נתונים נוספים אשר יילקחו בחשבון בעת קבלת הכרעה ולבית המשפט ניתן שיקול דעת רחב בקביעת המשקל היחסי אותו הוא בוחר לתת לכל נתון בעת חישוב שיעור המזונות אותם פסק. (ראה: ע"א 181/78 דורון נ' עזבון המנוח ליעזר נחום, פ"ד לב (3) 533).

     

    מן הכלל אל הפרט

     

40. להלן הנתונים שהונחו בפניי לצורך מתן ההחלטה:

     

    • שווי העזבון- העיזבון כולל מחצית דירה אשר ערכה בשלב זה אינו ידוע אך ממה שהונח בפני עולה כי מדובר בדירת קוטג' בשטח של 122 מ"ר. כמו כן כולל העיזבון כספים בסכום שאינו ידוע שכן לא נפרשו בפני ראיות לעניין שווי הכספים המצויים בעיזבון. לטענת המבקש עיזבון המנוחה מחזיק בכספים רבים מנגד לטענת המשיב לנוכח החלטה לעיכוב ביצוע קיום הצוואה לא ידוע בשלב זה מהו היקף הכספים בעיזבון.

       

    • זכאות המבקשים למזונות- הקטינים אינם יורשים על פי הצוואה.

       

    • רמת החיים של הקטינים כפי שהיו ערב מות המנוחה והשינוי שחל בצרכי התובע עקב מות המורישה – לא פורטה בפני רמת החיים של הקטינים ערב מות המנוחה אך לטענת המשיב הם התגוררו עם המנוחה והמשיב בדירה (שכורה) ב... וכל צרכיהם סופקו על ידי המנוחה והמשיב. עם זאת, בהתייחס למזונות מן העיזבון יש לפסוק בד"כ מזונות הכרחיים בלבד.

       

      ד.רכוש הזכאים- אין מחלוקת כי לקטינים אין רכוש על שמם נכון למועד זה, ככל והבקשה לקיום צוואה תידחה יהיה זכאי כל אחד מהם לחלקו על פי דין מחלקה של האם בדירה.

      ה.הכנסת הקטינים מכל מקור שהוא במידה ושימשה לפרנסת המנוחה והקטינים – לנוכח גילם והיותם תלמידים לקטינים אין הכנסה מעבודה, עם זאת הכנסתם מקצבת שארים וקצבת ילדים עומדת על סה"כ של 5,493 ₪ לחודש. אומנם לטענת המשיב חלק מהילדים עובדים לפרנסתם אך היות ולא הונח בפניי ולו בדל ראייה ביחס לכך לא מצאתי לקבל טענה זו.

       

      ו. במזונות שהזכאי יכול לקבל על פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959- החוק אינו כולל את סעיף 4 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959 ולפיכך אינו רלבנטי במקרה דנן.

       

41. בקריטריונים המפורטים בחוק לקביעת המזונות ומידתם אין התייחסות מפורשת לסוגיית מצבם הכלכלי של היורשים, עם זאת כפי שהובא לעיל אין מדובר במערכת שיקולים סגורה.

     

42. בענייננו טרם נתנה הכרעה האם הקטינים יורשים את המנוחה ובהתאמה לא ניתן להעריך כעת מה יהיה מצבם הכלכלי, למעלה מן הצורך יוער כי ככל שייקבע כי הם יורשים לנוכח גילם כספי העיזבון לא יועברו לשימושם עד הגיעם לבגרות וכן כי מדובר בחלוקה בין ... ילדים ולפיכך יש להניח שחלקו של כל אחד מהילדים לא יהיה רב.

     

43. כילוי העזבון - סעיף 63(א) לחוק מלמד לכאורה כי מזונות מהעיזבון עשויים לכלות את העיזבון ואף להביא לביטול הענקות שניתנו בלא תמורה נאותה. עם זאת, זכויות התלויים עדיפות על זכויות היורשים, ואין מניעה שהעיזבון עד תומו ישמש לסיפוק המזונות (ראה: ת"ע (תל-אביב) 3300/99 מחפוד נעמי נ' עז' המנוח מחפוד עובדיה תק-מש 2000 (1) 274).

     

44. לנוכח כל המפורט, בנסיבות מקרה זה, כאשר אני מביאה במכלול השיקולים, בין היתר, את גילם של הקטינים, עמדתה של האפוט' לדין שפורטה לעיל ומצבו הכלכלי של האב המבקש,

    אני מוצאת שהמבקש הצליח להרים את הנטל ולהוכיח כי אינו יכול לספק לבדו את צרכיהם ההכרחיים של הקטינים. לפיכך אני קובעת כי ילדי המנוחה הינם נזקקים והם זכאים לקבל מזונות מן העיזבון.

     

45. לנוכח הקביעה כי זכויותיהם של התלויים עדיפות על זכות היורש, ומשאיני סבורה כי הבקשה הקדימה את זמנה כטענת המשיב, מצאתי להורות על תשלום מזונות מן העיזבון כבר בשלב זה, עוד טרם נתנו הכרעות ביחס להיקף העיזבון וזהות הזוכים בו.

     

46. עוד הבאתי בחשבון כי גם על פי הסכם הגירושין לקטינים ניתנה זכות ליהנות הן מפירות דמי השכירות מהדירה ב... והן זכות להשתמש בדירה באופן בלעדי עד שימלאו לצעירת הילדים, ..., 21 שנה.

     

47. אכן, בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 20.3.23 על האב המבקש להעביר מחצית מחלקו בדמי בשכירות המתקבלים מהנכס לטובת תשלום מזונות לקטינים ממועד פטירת האם. ואכן לטענת המשיב החל מחודש דצמבר 2023 המשיב עבר להתגורר בדירה הם הקטינים ועושה שימוש במלוא הזכויות בדירה מבלי שהוא משלם דמי שימוש עבור שימוש בחלקה של המנוחה בדירה ואף מבלי שהוא מעביר מחצית מדמי בשכירות כתשלום מזונות לקטינים.

     

48. הגם שביחס לדמי השימוש, לכאורה האב נוגס בחלקה של המנוחה בעיזבון האמור לשמש את הקטינים שכן מחצית הזכויות בדירה היו בידי המנוחה ושימשו את הקטינים על פי הסכם הגירושין. הרי ששעה שהילדים מצויים כעת בחזקתו המלאה של המשיב לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא זכאי להשתמש במלוא מחצית זכויותיו וכן במלוא מחצית מזכויות האם המנוחה לצורך מדור ומזונות הקטינים ואין הוא נדרש להעביר דמי שימוש לידי הקטינים ולטעמי, מבלי לקבוע מסמרות, אף לא לעיזבון. זאת ועוד, סבורני כי בשלב זה, ומשטרם נתנה כל הכרעה מהותית ביחס לעיזבון, הרי שמגורי הקטינים בדירה מהווים ניצולה של הזכות שהעניקו להם הוריהם בהסכם הגירושין.

     

49. אשר לגובה המזונות שייקבעו, בשים לב כי החקיקה ביחס למזונות מן העיזבון הינה סוציאלית במהותה ומקנה את הזכות לבני המשפחה המנויים בחוק אם הם בגדר "נזקקים" (ע"א 393/93 פלוני נ. עיזבון ישראל לויט 3.4.94) ולאור הפסיקה המפרשת את מבחן הנזקקות באופן מצומצם, הרי שפסיקת המזונות מן העיזבון בעניין זה נועדה כדי כיסוי הצרכים הכרחיים המינימליים, כך שככל שקיימת לכאורה פגיעה ברצון המנוחה היא מועטה. על כך יש להוסיף כי ככל והקטינים ימצאו בסופו של יום כ"זוכים" מעיזבונה של המנוחה, יש וסכום המזונות שישולם להם יקוזז מחלקם העתידי בעיזבון.

     

50. הכנסות האב (המבקש) - מעבודתו כ... עומדת הכנסתו על סך של 7,900 ₪ נטו ברוטו בקיזוז ניכוי חובה. בנוסף, לחשבונו של האב מועברות קצבאות הקטינים (קצבת ילדים עמ' 44-45 לבקשת האב, וקצבת שארים) בסך של 5,500 ₪ לחודש. בנוסף בחודש ספטמבר ביטוח לאומי מעביר עבור ארבעת הקטינים מענק לימודים בסך 4,548 ₪. האב מתגורר עם הקטינים בדירה בה הוא מחזיק במחצית הזכויות והוא אינו נושא בתשלום דמי שכירות. סה"כ הכנסתו החודשית הממוצעת של האב ממקורות אלו עומדת על סך של 13,770 ₪. אין לאב הוצאת מדור.

     

51. זמני שהות – בנסיבות העניין אין מחלוקת כי הקטינים שוהים כיום עם האב המבקש באופן בלעדי. הקטינים מתגוררים עם האב מיום 10.10.22, כשבוע לאחר פטירתה של אימם המנוחה ובמשך קרוב לשלוש שנים מלוא נטל גידול הילדים וההוצאות הנלוות מוטלות לפתחו.

     

52. לנוכח כל שפורט לעיל בדבר השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לקצוב מזונות מהעיזבון, מצאתי לקצוב את מזונותיהם של הקטינים מן העיזבון על רף נמוך יחסית ואני קובעת כי צרכי הקטינים, המתגוררים עם האב באופן בלעדי, עומדים על 1,600 ש"ח לקטין.

    בשים לב כי האב חב במחציתם, דמי המזונות שישולמו מהעיזבון לכל קטין יעמדו על סך של800 ₪ לכל קטין ובסה"כ: 3,200 ₪ עבור ארבעת הקטינים.

     

    משהוספתי את קצבת השארים המשולמת בגין הקטינים להכנסות האב, לא מצאתי לתת לה משקל נוסף בקביעת מזונותיהם.

     

    משאין לאב הוצאת מדור, אלא רק הוצאת אחזקת מדור, מצאתי להוסיף על המזונות שנקבעו סך קבוע גלובאלי של 1,000 ₪ לחודש בגין הוצאות המדור של הקטינים. כך גם וכפי שפורט לעיל לא מצאתי להתייחס לסוגיית דמי השימוש וסבורה אני כי מגורי הקטנים בדירה אשר מחצית ממנה שייכת לעיזבון מהווה חלק מהמזונות המשולמים על ידי העיזבון בגין מדור הקטינים.

     

    כמו כן, משצרכי הקטינים שנקבעו אינם כוללים הוצאות חינוך ובריאות אשר נהוג לחלקן בין ההורים, מצאתי להוסיף לדמי המזונות סכום קבוע נוסף של 200 ₪ עבור כל קטין בגין מחצית הוצאות חינוך ובריאות.

     

    לנוכח האמור יעמדו דמי המזונות של כל קטין בצירוף סכום קבוע להוצאות חינוך ובריאות על סך של 1,000 ₪ לחודש. על כך יש להוסיף סך של 250 ₪ לחודש עבור כל קטין בגין דמי אחזקת מדור. ובסה"כ, 1,250 ₪ עבור כל קטין.

     

    דמי המזונות ישולמו החל מיום הגשת הבקשה למזונות מן העיזבון ועד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18. משמקווה אני שעד הגיע הקטינים לגיל 18 יסתיימו ההליכים בעניין עיזבונה של המנוחה, ומשמדובר במזונות מהעיזבון הניתנים לנזקקים בלבד, לא מצאתי בשלב זה להתייחס למזונות לאחר גיל 18.

     

    דמי המזונות יהיו צמודים למדד הידוע היום ויעודכנו אחת ל-3 חודשים.

     

    דמי המזונות ישולמו מתוך כספים המצויים בעיזבון וככל שנדרשת פסיקתא לצורך כך או מינוי מנהל עיזבון זמני רשאים הצדדים להגיש פסיקתא מוסכמת לחתימתי, או כל בקשה מתאימה אחרת.

     

    החלטתי ניתנת לפרסום בהיעדר פרטים מזהים.

     

    תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים ולאפוט' לדין.

     

    ניתנה היום, י"ג סיוון תשפ"ה, 09 יוני 2025, בהעדר הצדדים.