ת.מ.נ. התקנים בע"מ ואח' נ' א.צ.מ. איבזור וציוד מכוניות בע"מ ואח'

החלטה בבקשה לסילוק על הסף

1.לפני בקשת המבקשים, הנתבעים 1-6 בתביעה, לסלק על הסף את התביעה שהוגשה נגדם על ידי המשיבות 1-3, בשל חוסר סמכות ענינית. לחילופין, להורות על העברת התביעה לבית הדן האזורי לעבודה. לחילופי-חילופין, למחוק חלקים מהתביעה שאינם בתחום סמכותו הענינית של בית משפט זה.

המשיב 4 הוא הנתבע 7 בתביעה.

המשיבות 1-3 מתנגדות לבקשה.

למען הנוחות יכונו המבקשות 1-4: אצמ, המשיבות 1-3: תמן, המבקשים 5 ו-6 והמשיב 4 יכונו בשמות משפחותיהם.

חברות אצמ הן חברות קשורות וכך גם חברות תמן.

התביעה

2.תמן ואצמ הן חברות העוסקות בתחום אבזור כלי הרכב לנהיגה ולהסעה של אנשים עם מוגבלויות פיסיות.

מטבע הדברים, הן מתחרות ביניהן על אותו פלח אוכלוסיה.

אונר היה בעבר עובד של תמן, וליתר דיוק: של המשיבה 1, במשך כ-17 שנים, עד למועד פיטוריו בחודש אוגוסט 2009. בתפקידו האחרון הוא שימש כמנהל שיווק של החברה.

שמחי היתה אף היא עובדת לשעבר של המשיבה 1 במשך כשלוש שנים, עד לפיטוריה בחודש אוגוסט 2009. היא עבדה כפקידת שיווק.

בזמנים הרלבנטים לתביעה זו עבדו אונר ושמחי באצמ, וליתר דיוק: במבקשת 2.

גם מורן עבד בעבר, במשך כשנה וחצי בחברה המשיבה 1 כסוכן מכירות, עד לפיטוריו בחודש מרץ 2010.

גם בזמנים הרלבנטים לתביעה זו עבד מורן בתמן.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, בעת עבודתם של אונר ושמחי באצמ, הם קיימו קשר רציף עם מורן (שעבד כאמור באותה עת בתמן) וקיבלו ממנו פרטים אודות ההתקשרויות שנעשו, או שהיו בשלב עשייה, של תמן עם לקוחות שונים. פרטים אלו כללו את פרטיו של הלקוח, תנאי ההתקשרות שנעשו עמו ופרטים רלבנטים נוספים.

על פי הנטען, אונר, שמחי, מורן ואחד ממנהלי אצמ, פנו לאחר מכן לאותם לקוחות ושכנעום, או ניסו לשכנעם, שלא להתקשר עם תמן או אף לבטל את ההתקשרויות שנעשו עמה, ותחת זאת להתקשר עם אצמ.

לצורך כך, על פי הנטען, הטיחו הללו כלפי תמן דברי הכפשה ולשון הרע, ותיאורים כוזבים אודות האביזרים הנמכרים על ידה והשירות הניתן על ידה.

בעקבות כך, טוענת תמן, השתכנעו לקוחות רבים שלה שלא להתקשר עמה או להפר את ההתקשרות עמה ולהתקשר עם אצמ.

4.עילות התביעה הן: גזל סוד מסחרי לפי פרק ב' לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות), התערבות לא הוגנת לפי סעיף 3 לחוק הנ"ל, תיאור כוזב לפי סעיף 2 לחוק הנ"ל ושקר מפגיע לפי סעיף 58 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן – פקודת הנזיקין), עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע), הפרת עקרון תום הלב הכללי, עוולות גזל ותרמית וגרם הפרת חוזה לפי פקודת הנזיקין ועשיית עושר ולא במשפט.

הסעדים העיקריים המבוקשים הם: צו מניעה קבוע האוסר על כל המבקשים לעשות שימוש כלשהו במידע שהגיע אליהם או להעבירו לגורם אחר, צו למתן חשבונות שיפרט את הרווחים שהם הפיקו מאותו מידע, מניעת המשך הפרסום הפוגע ופרסום הודעות התנצלות ופיצויים על פי פקודת הנזיקין, חוק עוולות מסחריות וחוק איסור לשון הרע, בסכום כולל של 3 מליון ₪.