בעניין: התנגדות לביצוע שטר
1.ביום 19/8/14 הגיש התובע לביצוע שטר על סך 168,350 ₪ אשר נמשך מחשבונה של הנתבעת לפקודת גד גוונים לנדל"ן בע"מ (להלן: "הנפרעת"). מועד הפרעון של השטר הוא 25/7/14 והשטר חולל בציון אכ"מ ונה"ב.
2.על השטר עצמו הודפסו המילים "שלמו ל.." והמילה "פקודת" הוספה בכתב יד. בגב השטר יש חותמת וחתימה של הנפרעת.
3.הנתבעת הגישה התנגדות במסגרתה טענה כי מסרה לבתה רות זפרני (להלן: "רות") שני שיקים על החלק על מנת שתשלם באמצעותן לגני הילדים של ילדיה. הנתבעת טוענת כי אינה יודעת בוודאות מתי, כיצד ומדוע הגיע השיק נשוא תיק זה לנפרעת. למיטב ידיעת הנתבעת, רות מסרה את השיקים למעסיקיה בנפרעת לאחר שאלו לחצו עליה לעשות כן תוך שהם מבטיחים לה להפוך למעין שותפה בחברה הנפרעת, אשר עמדה בפני קשיים כלכליים כבדים. הנתבעת טוענת כי המילה "פקודת" לא נכתבה על ידה והחתימה ליד התוספת, המתיימרת להיות חתימתה, זויפה.
4.הנתבעת מעלה מספר טענות, אשר ידונו להלן תוך התייחסות לטענות הנגד שהועלו בתגובת התובעת. יוער כי בהתאם להחלטתי מיום 29/10/14, ניתנת ההחלטה בהתנגדות על בסיס החומר המצוי בתיק.
5.הטענה הראשונה הינה כי זיוף חתימתה של הנתבעת ליד המילה פקודת אינו מאפשר לרכוש זכות על פי החתימה לפי סעיף 23 לפקודת השטרות. נטען כי לפי סעיף 64(א) לפקודה, כאשר נעשה שינוי מהותי בשטר ללא הסכמת הצדדים החבים לו, השטר מתבטל. נטען כי המילים המודפסות "שלמו ל..." מעידות על כוונת הנתבעת כי השטר לא יהיה סחיר ולחילופין יש בהן כדי לפגוע בטהירותו. דהיינו, הבנק שקיבל לידיו את השטר, אינו רשאי לרכוש זכות טובה מזו שהיתה לנפרעת וכל טענת הגנה שיש לנתבעת כנגד הנפרעת קיימת גם כלפי הבנק התובע.
6.במענה לטענה זו, מפנה ב"כ התובע לפסיקה של כל הערכאות, לרבות פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין יצחקי (ע"א 6909/00) בהן נקבע כי הדיבור לפקודת הוא מיותר ולכן המילים "שלמו ל.." אינן מהוות הגבלה של הסחרות. בתשובה לטענה זו, מצטט ב"כ הנתבעת מתוך פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ציטיאט (ע"א 1560/90) אמירה לפיה משמעות המילה "לפקודת" היא סחירות – עבירות וטהירות. עוד נטען כי כיוון שהבנקים השונים לרבות התובע מדפיסים על גבי השיקים את המילה "לפקודת" ורק כאשר הלקוח מבקש זאת מדפיסים את המילים "שלמו ל..." יש לקבוע כי מבחינת התובע השיק לא היה סחיר. נטען כי הבנקים בישראל מטעים את הציבור בכך שהם מנפקים שיקים שבחלקים רשום "שלמו לפקודת" ובחלקם "שלמו ל..." ובכך יוצרים מצג כלפי לקחותיהם לפיו ישנו הבדל מהותי בין שני הכיתובים הללו.
7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובע כי יש לקבל את ההתנגדות בטענה לפיה הוספת המילה "פקודת" תוך זיוף חתימתה של הנתבעת ליד התוספת בכתב יד, פגעה בטהירות של השטר ולדחות את ההתנגדות בטענה לפגיעה בסחרות. ברע"א 3691/11 אושר פסק דין של בית המשפט המחוזי בו נקבע כי השימוש במילים "שלמו ל" אינו מלמד על הגבלת סחירות. לא מצאתי בתגובה של התובע כל מענה משכנע לטענה לפיה השינוי בכתב יד פגע בטהירות של השטר. לטעמי העובדה שהשינוי הזה בוצע בכתב יד, חייבה לעורר חשד דווקא כאשר מקבל השטר הוא בנק, שכן הבנק אמור להכיר את ההלכות של בית המשפט העליון לפיהם הדיבור לפקודה הינו מיותר.
השוו – ת.א. (שלום חיפה) 27786-09-09 פסק דין מיום 26/1/11 וההלכות המוזכרות שם.