אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 55707-08-15

ת"ט 55707-08-15

תאריך פרסום : 30/11/2015 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
55707-08-15
20/10/2015
בפני השופט:
עמית יריב

- נגד -
מבקשת:
טופאל נכסים בע"מ
משיב:
דב נסיס
החלטה

  1. לפניי בקשה לביטול עיקול שהוטל בהחלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת חנה קיציס) במסגרת תיק רע"צ 36314-07-15, החלטה שבה התקבל ערעור המשיב, מר דב נסיס (להלן: "נסיס"), על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל אפרת אידר ינון שלא ליתן צו עיקול בטרם מסירת אזהרה במעמד צד אחד על נכסים בבעלות המבקשת, טופאל נכסים בע"מ (להלן: "טופאל").

  2. בקשת העיקול הוגשה במסגרת בקשה לביצוע שטר, נושא תיק הוצאה לפועל 510863-07-15, ומשהוגשה התנגדות לביצוע שטר, הועברה הבקשה לטיפול בית משפט זה.

    תחילה, נקבע דיון בבקשה לפני כב' הרשם דורון יעקובי, אולם מאחר שהחלטת העיקול ניתנה בידי שופטת (במסגרת ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל), הועברה גם הבקשה לביטול העיקול לטיפולי.

    הדיון בבקשת הביטול התקיים לפניי ביום 17.9.2015, ובמסגרתו נחקרו המצהירים מטעם הצדדים – הן מר נסיס והן מר משה לוינקרון (להלן: "לוינקרון"), מנהל טופאל. מאחר שהדיון התנהל בהקלטה, ועל מנת לאפשר לצדדים לעיין בפרוטוקול בטרם סיכומים, נדחה מועד הסיכומים בעל-פה, והם נשמעו לפניי, ביחד עם דיון בהתנגדות לביצוע שטר לגופה, היום, 20.10.2015.

  3. לאחר עיון בבקשה לעיקול זמני, בבקשה לביטול העיקול, בהתנגדות לביצוע שטר ובחקירות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לביטול העיקול – להידחות, וכי יש להותיר את העיקול על כנו.

  4. כידוע, בבחינת בקשה לעיקול, כבבחינת כל סעד זמני, יש לבחון ראשית את קיומה של עילת תביעה לכאורה, ולאחר מכן לבחון אם בהעדר סעד זמני צפויה הכבדה על ביצוע פסק הדין, אם יינתן. עוד יש לבחון את שאלת מאזן הנוחות שבין הצדדים. כשמדובר בסעד זמני שניתן, מלכתחילה, במעמד צד אחד, יש ליתן משקל גם לתום לבו של מבקש הסעד בשלב הבקשה במעמד צד אחד, ולבחון אם גילה את מלוא הפרטים.

  5. אשר לשאלת קיומה של עילת תביעה – דומה כי לא תיתכן מחלוקת, כי נסיס עמד בנטל המוטל עליו בשלב מקדמי זה להוכיח בראיות טובות לכאורה קיומה של עילת תביעה. נסיס מחזיק בשיק שחולל על סך 300,000 ₪ - עובדה שעל פי פקודת השטרות יש בה כדי להקים חזקה שהוא נתן תמורה (וראו לעניין זה סעיף 29 לפקודת השטרות). די בעובדה זו לטעמי כדי לעמוד בדרישה לעילה לכאורה. חיזוק נוסף לקיומה של עילה לכאורה ניתן למצוא בעובדה שגם טופאל ולוינקרון אינם מכחישים כי קיבלו הלוואות מאת נסיס, בין היתר הלוואה על סך 200,000 ₪ שהיא נושא ההליך לפניי. אמנם, טענתו של לוינקרון היא כי ההלוואה הוחזרה במלואה, אולם אין בכך כדי לגרוע מקיומה של עילת תביעה לכאורה, ברמת שכנוע שדי בה לשלב דיוני זה.

  6. שאלת ההכבדה על ביצוע פסק הדין – השיק שהוגש לביצוע הוא בסך של 300,000 ₪. במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר, חויבה טופאל להפקיד בקופת בית המשפט סך של 170,000 ₪ כתנאי לקבלת ההתנגדות ולדיון בהליך לגופו. במסגרת בקשת העיקול, כמו גם במסגרת החקירות לפניי, התברר כי טענותיו של לוינקרון בתצהירו אינן מהימנות (בלשון המעטה). ראשית יש לציין, כי במסגרת הסכם הלוואה מיום 25.11.2001 (נספח ח' לבקשה לעיקול זמני), התחייב לוינקרון לשעבד לטובת נסיס נכס מקרקעין בתל-אביב. התחייבות זו זכתה ל"רענון" בהסכם הלוואה מיום 20.12.2009 (כונה בבקשת העיקול – "הסכם ההלוואה הדולרי הרביעי" – נספח י"ג לתצהיר התומך בבקשה לעיקול זמני), שבמסגרתה הסכים לוינקרון להותיר את השעבוד על אותו נכס להבטחת הלוואות נוספות שנטל ושייטול מאת נסיס. מה ששכח לוינקרון לציין במסגרת ההסכם הרביעי הנ"ל הוא, שהוא מכר את נכס המקרקעין במהלך שנת 2002, כחצי שנה לאחר שהתחייב לשעבד אותו לטובת נסיס במסגרת ההסכם נספח ח'.

    מבלי להיכנס לאופיין המדויק של ההלוואות, וגם אם אקבל לצורך הדיון בשלב זה את ההנחה שמדובר בהלוואות שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג - 1993 חל עליהן, גם אז לא תיתכן מחלוקת כי מצב שבו לווה מתחייב להעמיד בטוחה, ומעביר את הבעלות בבטוחה ללא קבלת רשות המלווה – גם אם הוא משוכנע בתום לב שפרע את ההלוואה עד תום – הוא מצב חמור של הברחת נכסים, אשר יש בו כדי ללמד, שלא ניתן לסמוך על אותו לווה שישלם את חובו – ככל שייפסק שיש חוב שעליו לשלם. חמור מכך: בשנת 2009, שבע שנים לאחר שנמכרה הדירה שנועדה לשמש כבטוחה, עוד התחייב לוינקרון לשמר את מעמדה הבטוחתי של הדירה, וקיבל כנגדה הלוואות נוספות. די בכך, לטעמי, כדי לקיים את יסוד ההכבדה מעל ומעבר לנדרש לצורך הטלת עיקול זמני.

    ודוק: בעדותו לפניי, עשה לוינקרון מאמצים ניכרים כדי לשכנע, כי הבטוחה לא נועדה להיות דירה קונקרטית כזו או אחרת, כי אם זכויותיה של טופאל בנכס המקרקעין בכללותו. בעדותו לפניי בנה לוינקרון תלי תלים של סיפורים בדבר זכויות ב"חנות" המצויה בנכס המקרקעין, שלאחר מכן התברר שאינה אלא חדר מדרגות, אשר בכוונת לוינקרון להסב לחנות בזמן מן הזמנים (וראו לעניין זה עמ' 32 לפרוטוקול ש' 17 – 19, ש' 21, ש' 26 – 28; עמ' 33 ש' 4, ש' 6 – 8; עמ' 36 ש' 24 – עמ' 37 ש' 4), אולם טענות אלה – בדבר זכויות בנכס – נסתרו חזיתית בתצהיר שהגיש לוינקרון עצמו לעיריית תל-אביב – יפו בשנת 2009, ובה הצהיר כי לטופאל אין, נכון לשנת 2009, כל חלק בנכס, או בלשונו של לוינקרון עצמו:

    "כל הדירות והחנויות בבניין ברח' פלורנטין 22, פינת בנבנישתי 1, הידוע כגוש 7084 חלקה 84 נמכרו על ידי החברה בשנים עברו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ