ת"ט
בית משפט השלום פתח תקווה
|
53449-07-14
17/12/2014
|
בפני הרשם הבכיר :
אורן כרמלי
|
| - נגד - |
תובע/משיב:
בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ
|
נתבע/מבקש:
גולן אמסלם
|
| החלטה |
בפניי בקשת המבקש להורות למשיב, וזאת קודם לדיון בבקשתו של המבקש ליתן לו רשות להתגונן, להוסיף פרטים מכוח תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 שעניינם דוגמת חתימה של בעלת החשבון בו הופקדו השיקים מושא המחלוקת ו ודפי החשבון ביום זיכוי השיקים ובתקופה הסמוכה שלאחר חילולם.
לטענת המבקש מדובר בפרטים שחיוניים לו לצורך ביסוס הטענה בדבר זכותו להתגונן מפני התביעה.
המשיב מתנגד לבקשה מחמת היות מסע דייג של טענות הגנה לטענתו וכי אין מקום להורות על השלמת הפרטים כבר בשלב זה וזאת עוד קודם לדיון בבקשת רשות להתגונן וחקירת המצהיר על תצהירו. לטענתו אם ייעתר בית המשפט לבקשה הרי שיש בכך משום ריקון מתוכן של תקנות 120 (א) ו-205(ג); וכי יש בהפעלת תקנה 65 בשלב זה כדי להוות מסלול עוקף לתקנה 120 לתקנות.
יש בדעתי להיעתר לבקשה.
תקנה 120 המסדירה התנאים למתן צו למסירת שאלון או גילוי מסמכים נועדה לשלב שלאחר הגשת כתב תביעה וכתב התביעה; או אז מתברר למי מהצדדים כי נדרשים לו, לצורך גיבוש ראיותיו, פרטים או מסמכים נוספים המצויים בידי הצד השני.
שונה תכלית הבקשה בענייננו מאחר שהפרטים המבוקשים חיוניים למבקש לא לצורך גיבוש ראיותיו אלא לגיבוש עצם הגנתו. מתן פרטים נוספים לפי תקנה 65 יכול להיעשות בכל אחד משלבי הדיון, ואין לדעתי מניעה עקרונית לעשות שימוש במסגרת אותו סעיף גם קודם שניתנת רשות להתגונן (ראו להשוואה ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188), זאת מקום בו הפרטים המבוקשים חיוניים למבקש כדי לגבש הבקשה למתן רשות להתגונן.
לא מן הנמנע שאם בדיקת חשבון הבנק של המפקידה יעלה כי לא זיכה הבנק את מפקידת השיק בסכום השיק במועד הפקדתו או אם חוייב חשבון הבנק של המפקידה בסכום השיק עם חילולו הרי שלכאורה לא ניתנה תמורה בעד השטר ומעמדו של הבנק ביחס לשטר משתנה; ומכאן משתנות גם טענות ההגנה של המבקש כלפי הבנק. כך גם יכול שחתימת הסב מזוייפת על גבי השטר פוגעת בתקינותו ומכאן שיכולה גם לפגוע במהות אחיזתו של הבנק באותו שטר.
לאור האמור, הפרטים שעותר המבקש להוספתם בשלב זה חיוניים לעצם גיבוש עילות הגנתו ולא לצורך גיבוש ראיותיו לכן יש מקום לדרוש מאת הבנק כבר בשלב זה הפרטים המבוקשים ולא ניתן להמתין עם הבקשה ועם גילויים של הפרטים רק לאחר שתינתן, אם תינתן, רשות להגן. הדבר מקבל משנה תוקף מאחר שככל שתתקבל בקשתו של המבקש ליתן לו רשות להתגונן, הופך תצהירו המבסס טענותיו המשפטיות, להיות כתב הגנתו בתיק; ואם לא ינתנו לו הפרטים החיוניים לגיבוש הגנתו כבר בשלב זה, הרי שעלול לצאת נפסד אם לא יעלה מלוא טענותיו כבר במסגרת התצהיר התומך בבקשה לרשות להתגונן שיש בו פוטנציאל להפוך לכתב הגנתו.
יוער עוד כי ככלל המגמה היום, כפי שגם עולה מטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ה-2014 מיום 26/11/14, שהופצה להערות הציבור, היא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה לרבות של מסמכים מהותיים לגיבוש עילת התביעה וזאת עוד קודם לדיון המקדמי. מאחר שממילא, ככל שיגיעו הצדדים לשלב ראיות בתיק ידרש הבנק בין היתר לגילוי הפרטים המבוקשים בבקשה זו כדי לבסס תביעתו, הרי שלאור המגמה לייעול הדיונים וגילוי פרטים מהותיים בין הצדדים קודם לדיונים המקדמיים, אין למעשה טעם בדחיית גילוי אותם פרטים.
אשר על כן, אני מורה למשיב לגלות למבקש, באמצעות בא כוחו, הפרטים הנדרשים תוך 20 ימים מהיום.
המשיב יישא בהוצאות המבקש בגין בקשה זו סך של 1,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.