ת"ט 51768-12-13 טמבור בע"מ נ' טופ-פנל בע"מ ואח'

התנגדות לבקשה לביצוע שטר חוב.

1.המשיבה, שסיפקה מוצרים למבקשת משך תקופה ממושכת, הגישה לביצוע שטר חוב שמסרה לה המבקשת בערבותו של מנהלה המבקש 2, בגין חוב נטען של כ-161 אלף ₪. חוב זה מקורו, ניתן להבין, באותם תשלומים שלא שילמה המבקשת כנגד הסחורות, כאשר תשלומים אחרים – שולמו.

2.המבקשים התנגדו לבקשה. טענתם העיקרית, בתמצית: סחורה בשווי של כ-65 אלף ₪ שסופקה בשתי פעימות, באפריל ובאוגוסט 2013, נתבררה כפגומה (בעוד שסחורה שסופקה במועדים אחרים הייתה נטולת רבב, ובגינה אין המבקשת חולקת על חובתה לשלם). הסחורה היא צמר סלעים, אשר קיימות לפי הנטען שתי דרכים לייצרו: עם סיבים עומדים (כצרכי המבקשת) או סיבים שוכבים (שאינם הולמים את צרכיה כלל ועיקר). רק לאחר שהרכיבה את מוצריה שלה על גבי צמר הסלעים, תוך השקעת תשומות ניכרות, גילתה המבקשת את התקלה הנטענת, וכך השחיתה חומרי גלם לרוב, בשווי של כ-158 אלף ₪, וכן נאלצה להשבית את פס הייצור שלה, לאחר הספקת המוצרים ללקוחות, תוך פגיעה במוניטין, נזקים עקיפים שאותם אומדת המבקשת בכ-200 אלף ₪.

3.במעמד הדיון בבקשת הרשות להתגונן, הסכימה המשיבה, בדרך ראויה בנסיבות המקרה, שלא להתנגד למתן הרשות להתגונן ולהמנע מלחקור את המצהיר (בלא להודות בכל טענה), ולטעון רק לצורך בהתניית הרשות בהפקדת ערובה. יצוין כי הצדדים פרשו עוד טרם החלטה לניסיון לייתר את המחלוקת, שלא צלח, ואינו מעניינה של הבקשה. על כן ביארו הצדדים עמדתם בשאלת החיוב בערובה, תוך שהמבקשים חוזרים על בקשתם, והמשיבה מתמקדת במצבה הכספי הקשה של המבקשת ובטענה כי טענותיה מועלות באופן שיטתי לצורך דחיית תשלומים.

3.דין הבקשה להתקבל ללא תנאי. רשות להתגונן ניתנת כאשר יש בבקשה להציג הגנה אפשרית מפני התביעה. ככל שההגנה פורטה כל צורכה, ובהנחה שאינה הגנה דחוקה, הרי שאין להמנע ממתן רשות ככלל, או להתנותה בהפקדה – הכל בהתאם לנסיבות העניין כמובן. בענייננו טוענים המבקשים שניים: ראשית, כשלון תמורה מלא (ולא חלקי, כטענת המשיבה, שכן המוצרים לא היו שווים דבר, לפי הנטען), בסכום של כ-65 אלף ₪. שנית, קיזוז בגין נזקיה, כפי שפורטו בהרחבה בבקשה, בסכום העולה על יתרת החוב הנטען. טענות אלה, אם תתקבלנה, מקימות הגנה טובה מפני התביעה. מובן ששאלה אחרת היא האם יעלה בידי המבקשים לבסס הגנתם, בין אם לעניין הנזקים הישירים (הטעונים הוכחה כי המשיבה היא שסיפקה את חומר הגלם הספציפי שהמבקשת עשתה בו שימוש, וכי אכן היא פגום מיסודו), ובין אם לעניין הנזקים העקיפים. אולם לעת הזו, של בקשת רשות להתגונן, איננו עוסקים במהימנות, סתירות או פירכות אפשריות, או שאלות של דרך וסיכויי ביסוס ההגנה. מטעם זה פעל נכון ב"כ המשיבה, משהשכיל לייתר חקירה מיותרת על התצהירים, ולהסכים למתן הרשות להתגונן בנתון למחלוקת על אודות הערובה לבדה.

4.הטענה היחידה כמעט שמעלה המשיבה באשר לצורך בהפקדה הוא שהמבקשת מצבה קשה, והיא מעלה כטענת שיטה טענות מן הסוג שנכלל בבקשת הרשות להתגונן, על מנת להתחמק מחובה. ייתכן, אולם אין לכך השפעה בענייננו. כאמור, החלטתי מתמקדת בשאלות של קיומה של טענת הגנה, לא של מצבה הפיננסי של המבקשת. בהינתן טענת הגנה טובה, יש ליתן לה את הרשות להתגונן. טענות תובע על כי הנתבע במצב נתון כלכלי קשה ומנסה אך לדחות את הקץ מקומן, לרוב, בבקשות לסעדים זמניים, דוגמת עיקולים, לא בבקשה כמו זו שלפניי (ולמותר לציין שאיני מחווה דעה לגוף בקשה לסעדים זמניים, אם תוגש).

5.רשות להתגונן כמבוקש וללא תנאי אפוא. תצהירי גילוי מסמכים בתוך 30 ימים, תצהירי עדות ראשית נתבעים (שכן התביעה שטרית) תוך 60 ימים מהיום, תצהירי תובעת תוך 90 ימים מהיום, ימי הפגרה יבואו במניין. תזכורת פנימית ליום 24.10.14 לבדיקת מוכנות לקד"מ. בנסיבות העניין ומשהשכיל ב"כ המשיבה למקד את ההליך ולקצרו, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ד, 20 יולי 2014, בהעדר הצדדים.