1.בקשה להורות על ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 220145-14-5, ושעניינו בקשה לביצוע שיק ע"ס 29,500 ₪.
תמצית טענות המבקש הינה כי הינו תושב חוץ, יליד גרמניה, שהתגורר בארץ שנים ספורות בלבד ולפני שנים רבות שב לגרמניה, מתגורר בה ועובד בה דרך קבע, הינו בעל אזרחות ודרכון גרמניים ומגיע לארץ מעת לעת כתייר על מנת לבקר את בנו, מר אלדד שרץ.
עוד טוען המבקש כי האזהרה בתיק ההוצל"פ לא הומצאה לו כלל והיא אינה מהווה המצאה כדין, שכן הוא כלל לא שהה בארץ במועד מסירת האזהרה, וזו נמסרה לבנה של גרושתו, שאינו בן משפחתו ואשר וודאי אינו מתגורר עמו. על דבר קיומו של הליך בהוצאה לפועל, כמו גם על דבר קיומו של הצו נודע למבקש רק ביום 31.7.16 כשהגיע ארצה, לנמל התעופה בן גוריון, שם נמסר לו כי קיים נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.
לגוף ההתנגדות טוען המבקש כי החתימה על גבי השיק אינה חתימתו וכי המדובר בזיוף וודאי. יתרה מכך, במועד הנטען למסירת השיק למשיבה ובמועדים הסמוכים לכך כלל לא שהה בארץ ואין לו כל קשר או עסק עם המשיבה.
לפיכך, נוכח היותו תושב חוץ, העובד למחייתו בגרמניה ומחויב על כן לשוב לארצו בדחיפות, לפי סכום התביעה, ולאור בטלות הצו בשל העדר המצאה כדין וכן אישור טענותיו ע"י המשיבה בדבר העדר קיומה של עסקת יסוד ביניהם, עותר המבקש לביטולו של הצו.
2.תמצית טענות המשיבה הינה כי המדובר בתביעה שטרית שנפתחה בשנת 2014, כאשר המבקש מנהל חשבון בנק הפתוח מזה שנים ואשר לא נסגר חרף שובו לגרמניה לפני שנים.
עוד טוענת המשיבה כי המדובר בפנקס שיקים שהונפק בשנת 2010 ועל פרטי השיק רשומה כתובתו של המבקש בעמיעוז, שם בוצעה המצאת האזהרה.
המשיבה מפנה לעולה מחקירת המבקש ובנו בדיון שהתקיים בפני, כי הבן הזמין את פנקס השיקים בשם האב באמצעות האינטרנט וכי על חלק מהשיקים בפנקס אכן חתם האב לשם מתן סיוע כלכלי לבנו, שיקים אשר לטענתו נפרעו כולם שכן עשה בכסף שימוש, כאשר אין לדעת האם אכן השיק מושא הליך זה הינו אחד מאותם שיקים חתומים, שעה שהשיק חזר מסיבת חשבון מוגבל ולא בעיה בחתימת המושך.
במצב דברים זה, בו רב הנסתר על הנגלה, הרי שבשלב זה קשה ולא נכון לאפשר יציאת המבקש מן הארץ טרם תתבררנה מרבית הטענות, ולרבות ע"י קבלת המסמכים מהבנק, שלא צורפו ע"י המבקש חרף הזמן שעמד לרשותו, ואף לא כנגד הערבים המוצעים על ידו, שאינם ערבים ראויים.
3.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, מתוך הדין הקיים ולאחר דיון שהתקיים בפני בו העידו המבקש ובנו (המשיבה לא התייצבה לדיון ואף לא מסרה תצהיר תגובה), הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול הצו להתקבל.
ראשית יובהר המצב הנורמטיבי הקיים בסוגיה זו.
המדובר בצו עיכוב יציאה מן הארץ אשר הוטל במסגרת תיק ההוצל"פ לאחר מסירת אזהרה, ואין המדובר בבקשה למתן סעד זמני טרם המצאת אזהרה או בסעד זמני בתובענה.
תוקפו של סעד זה מותנה בקיומה של המצאת אזהרה כדין, ולמעשה אין כל סמכות לרשם ההוצאה לפועל ליתן סעד כאמור ללא המצאה כאמור (אלא אם מדובר בצו טרם מסירת אזהרה, אך אין זה המקרה). הבקשה המוגשת אינה מלווה בתצהיר ואין נדרשות ערובות כמתחייב בעתירה למתן סעד זמני טרם בירור התובענה.
בדיון הוברר וכך עולה מתוך המסמכים שהוצגו, לרבות תעודת בירור פרטים על נוסע שצורפה לבקשה, כי המבקש שהה בחו"ל במועד מסירת האזהרה וכי המקבל כלל איננו בן משפחתו. הוכח גם להנחת הדעת כי המבקש הינו תושב חוץ, דהיינו מקום מגוריו הקבוע הינו בגרמניה ולפיכך האזהרה אף הומצאה למקום שכלל איננו מקום מגוריו.
מלבד החשיבות הנודעת להמצאת אזהרה, על כל המשתמע מכך, הרי שמשהוברר כי אין בנמצא המצאה כדין של האזהרה, כי אז הצו הוצא כמסתבר בחוסר סמכות ועל כן הינו בטל מעיקרא (להבדיל מהיותו בר ביטול).
4.אף כי דומה שדי בכך, הרי שעל מנת שלא להותיר את הדף חלק, במיוחד לנוכח הדיון הממושך שהתקיים בעניין, יובהר כי מתקבלת המסקנה כי במכלול הנתונים והנסיבות אין הצדקה להותרת הצו גם אם ייבחן הדבר בראי הסעד הזמני עפ"י הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), זאת הן לנוכח סכום התביעה והן נוכח היות המבקש תושב חוץ, וכן בשל טענות ההגנה.
תקנה 384 לתקנות סד"א קובעת בזו הלשון:
"384.(א)בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)ניתן צו על פי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט או הרשם להורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו.
(ג)לא יינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא אם כן עלה שווי התובענה על חמישים אלף שקלים חדשים, זולת אם התובענה היא למזונות; בית המשפט או הרשם רשאי ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בתובענה ששוויה פחות מן הסכום האמור, אם שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ד)בלי לגרוע מן האמור בתקנה 370, צו עיכוב יציאה מן הארץ יפקע בתום שנה מיום נתינתו; ואולם, בית המשפט או הרשם רשאי להאריך את עיכוב היציאה מן הארץ על ידי מתן צו חדש."
(ההדגשות אינן במקור – ע.כ.)
כאמור, המדובר בתובענה שסכומה עומד על סך של 29,500 ₪, והוכח להנחת הדעת כי המבקש הינו אכן תושב חוץ, מזה שנים.
המבקש הציג אסמכתאות בדבר אזרחותו הגרמנית, דרכונו הגרמני ותעודת בירור פרטים על נוסע ממנה עולה כי מלבד ביקורים בארץ שוהה המבקש בחו"ל דרך קבע.
המבקש אף הציג תלוש משכורת שעלה בידו להשיג בדוחק הזמן ועת שוהה הוא בעל כורחו בארץ, ואף הבהיר כי נוכח היותו שכיר, הרי שככל שלא ישוב בקרוב אף יפוטר ממקום עבודתו.
לא הוצגה בפני כל ראיה שיהא בה כדי לסתור את האמור ובנסיבות אלה, הטענה הוכחה כנדרש.
5.מתוך טענות הצדדים עולה ספק ממשי בנוגע לחתימת המבקש על גבי השיק ובנוגע לקשר שלו לעסקת היסוד, ובאין תצהיר מטעם המבקשת, ומשלא התייצבה למתן עדותה, אין בפני בית המשפט אלא את גרסת המבקש מתוך העדויות שבאו בפניו.
מתוך העדויות נלמדת גרסת הגנה אפשרית וכן ניתנו הבהרות בכל הנוגע לאפשרות הימצאות שיקים של המבקש בידי אחרים, כמו גם הגעתם לידי המשיבה שלא ע"י המבקש. זאת, באין מחלוקת כי עסקת היסוד איננה בין המשיבה למבקש וכי המשיבה נטלה שיק של המבקש מצד ג' (ואין המדובר בבנו של המבקש) שלא בדרך של הסבה.
אמנם, ישנן שאלות ותהיות הצריכות להתברר, בכל הנוגע לשאלת החתימה על גבי השיק, ובפרט כפי שהוברר בדיון בשאלת ההרשאה לחתום או לעשות שימוש בשיק.
אולם, מכלול הנסיבות אינו עולה כדי נסיבות חריגות וטעמים מיוחדים שיהא בהם כדי לעכב את המבקש בארץ חרף היותו תושב חוץ ולמנוע ממנו את המשך חייו במקום מושבו ואף הנזק הצפוי מכך אינו מידתי בנסיבות.
אף לא מצאתי הצדקה להמשיך ולעכב יציאתו של המבקש בנסיבות העניין אך על מנת להמתין לשם קבלת החומר הנדרש מהבנק (ובנקודה זו יוער כי איש מהצדדים לא פעל לעתור למתן צו המופנה אל הבנק להמצאת החומר הנדרש, קודם למועד הדיון, מחדל הרובץ לפתח שני הצדדים, המבקש בשל הימנעות מקידום הבירור והמשיבה נוכח הנטל המוטל עליה להוכיח כי המדובר בחתימת המבקש על גבי השיק או חתימה שבהרשאתו).
גם סכום התביעה אינו תומך בכך ובוודאי שבשילוב הנסיבות לא שוכנעתי בדבר קיומם של טעמים מיוחדים אשר יצדיקו חריגה מהוראות תקנה 384(ג) לתקנות סד"א.
6.מכל המקובץ - צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד המבקש במסגרת תיק ההוצל"פ שמספרו 220145-14-5 מבוטל.
יחד עם זאת, מובהר למבקש כי לנוכח ידיעתו על דבר ההליך והיותו מיוצג, יש לראות בו כמי שמסר פרטי בא כוחו כמען לקבלת הודעות והחלטות בית המשפט, וכי ככל שיזנח את ההליך בכל דרך, לרבות אי התייצבות לדיונים שייקבעו, יהא חשוף לאפשרות שיינתן כנגדו פסק דין בהעדרו.
7.המבקש הגיש כאמור התנגדות לביצוע השיק בטענות ההגנה שנזכרו בהחלטתי לעיל ואף טען כנגד הרישום בתיק ההוצל"פ כי ההתנגדות הוגשה באיחור.
כמפורט לעיל, משנקבע כי האזהרה לא הומצאה כדין ובהינתן מצב הדברים בו המבקש מקיים את חייו בגרמניה, לא מצאתי מקום לייחס לו ידיעה על קיום ההליך במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ועל כן יש לקבוע כי בהעדר המצאת האזהרה כדין הרי שההתנגדות הוגשה במועד.
כאמור, התקיים בפני דיון ארוך בסוגיות העומדות על הפרק לבירור בהליך זה, וממנו עולה כי אכן ישנן שאלות הצריכות להתברר לגופן (לרבות לאחר חקירת המבקש ואף חקירת בנו שנכח באולם), ואשר מצדיקות מתן רשות להגן.
לפיכך, ומאחר שההתנגדות נבחנת עפ"י הכללים והשיקולים הנותנים בעת בחינת בקשת רשות להתגונן, הרי שמכח סמכותי בהתאם להוראות תקנה 205 לתקנות סד"א, ועל מנת לקדם את בירור ההליך, ניתנת למבקש רשות להתגונן ותצהיר ההתנגדות בצירוף עם ההתנגדות יהוו כתב הגנה.
התביעה לפי סכומה תתברר בסדר דין מהיר והצדדים יתאימו את כתבי הטענות לסדר דין זה כהוראת התקנות, המשיבה (התובעת) בתוך 20 יום והמבקש (הנתבע) בתוך 20 יום לאחר מכן.
לאחר ביצוע ההתאמות כאמור יודיעו הצדדים הדדית בתוך 10 ימים מיהם עדיהם הצפויים, על מנת שניתן יהיה לקבוע את התיק לישיבת הוכחות.
בתוך כך, מוצע לצדדים כמובן לבחון טענותיהם לאחר קבלת החומר מהבנק וראיות נוספות ככל שישנן, וכן לבחון אפשרות להשגת הסדר.
שאלת ההוצאות תובא בחשבון בסיום ההליך.
תזכורת פנימית בחלוף המועדים.
מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, י"א אלול תשע"ו, 14 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.
