רצף מרצפות בע"מ נ' סלע אספקת מוצרי בטון ואנרגיה בע"מ

בתיק זה הוגשה התנגדות לביצוע שטר אשר עתידה לידון בדיון הקבוע בפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר ביום 04.03.19. מבקשת ההתנגדות היא הנתבעת ואילו המשיבה היא התובעת. לשם נוחות הדיון יקראו הצדדים הנתבעת והתובעת בהתאמה.

מעת שההתנגדות הועברה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט, הגישה הנתבעת לבית המשפט בקשה לביטול עיקולים שהוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

יצוין כי הסעד ניתן מתחילה בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, אולם, הבקשה לביטולו הוגשה לפני ערכאה הנשלטת על ידי תקנות סדר הדין האזרחי ועל כן הבקשה תידון בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם להוראות המצויות בהן, כדי להחיל על המבקשת את מכלול ההגנות שמקנות לה התקנות (ראו: רע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ' אקסלנס נשואה שירותי בורסה בע"מ (3.11.09).

יוער כי בבקשה לביטול עיקול, בית המשפט בוחן הבקשה להטלת עיקול מלכתחילה כאשר הנטל על מבקש העיקול להוכיח את בקשתו, קרי, על המשיבה.

תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מורה כך:

"הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".

בשלב זה, אין בית המשפט נדרש לקבוע מסמרות ולהכריע מי מהצדדים צודק אלא לבחון האם הועלו שאלות ממשיות הראויות להכרעה ודי בכך כדי לבסס קיומה של עילת תביעה. לעניין זה יפים דברי כב' השופט הנדל ברע"א 1379/16 מראון נופי נ' סאמי נופי (3.4.16) (להלן: "עניין נופי"):

" בבחינה זו די אם הוכח "שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 616 (1995); ראו גם: רע"א 2430/91 טיב טירת צבי, שותפות רשומה מקיבוץ טירת צבי, עמק בית שאן נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225, 228 (1991)). משמע "בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים" (רע"א 7139/96 טריגוב נ' "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד נא(2) 661, 666 (1997)) ודי בכך שבטיעון המבקשים יש "כדי להעלות שאלות ממשיות הראויות לדיון והכרעה" (שם)".

בנוסף לקיומה של עילת תביעה, על בית המשפט לשקול את הנזק שייגרם לתובעת אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם לנתבעת אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר וזאת, תוך התחשבות בשיקולים של תום לב ומידתיות.

כמו כן, ביחס לעיקול זמני יש לבחון, לפי תקנה 374 לתקנות, את יסוד ההכבדה וכן האם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין. בעניין נופי נאמר כי :

"יסוד ההכבדה "נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו" (רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc (28.11.2007); ראו גם: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800 (1997); רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר (29.1.2007))."

לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובה לבקשה וכן שמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך בפניי היום בו עמדה התובעת על הותרת העיקולים על כנם ואילו הנתבעת עתרה לביטולם, באתי לכלל מסקנה כי יש לבטל העיקולים וכך אני מורה.

ביחס לעילת תביעה, המדובר בתביעה שטרית שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל ומשטרם נתבררו טענות ההגנה לגופן וטרם ניתנה רשות להגן, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, מצאתי כי בשלב זה ישנן ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

התובעת הציגה בפניי תעודת משלוח חתומה להזמנה שמספרה 200845706 (ת/1) וחשבונית מס תואמת ההזמנה 200845706 (ת/2) ולפיהן, סופק לכאורה למשיבה סולר בכמות הנטענת בחשבונית המס. המצהיר מטעם הנתבעת טוען כי לא חתם על שטר החוב הנטען ובדיון טען כי תעודת המשלוח אינה חתומה על ידו. יחד עם זאת, מאשר המצהיר מטעם הנתבעת כי בין הצדדים התקיימו קשרים עסקיים וכי המבקשת סיפקה למשיבה סולר בעבר וכי הנתבעת מצידה שילמה לה בעבורו ואולם, שולל קבלת הסולר ביחס לחשבונית שבמחלוקת. תכתובת הווטאסאפ בין הצדדים שצורפה לבקשה מלמדת כי קיימת הודעה בה מודיע המצהיר מטעם הנתבעת למצהיר מטעם התובעת בעשרים וארבעה במאי כך:

"ערב טוב

היום בדקתי אכן החשבונית לא שולמה

לא יודע למה המתנתם 5 חודשים...

אני לא יכול להוציא לכה צ'ק החודש