ת"ט
בית משפט השלום הרצליה
|
41329-05-15
19/04/2016
|
בפני הרשם:
צחי אלמוג
|
- נגד - |
התובעת:
מרכז שרות מרום הרצליה בע"מ
|
הנתבעת:
יהודית בנייש
|
החלטה |
זוהי התנגדות לביצוע שני שיקים על סך 8,000 ₪ כל אחד, ברי פרעון לתאריכים 24.9.14 ו – 16.10.14, אשר משכה הנתבעת לפקודת התובעת. השיקים חוללו מהסיבה שניתנה הוראת ביטול.
התובעת מנהלת מוסך לטיפול ברכבים והיא טיפלה ברכבה של התובעת.
הנתבעת טענה בתצהיר התומך בהתנגדות כי בן זוגה של ביתה, מר ישראל אברמוב היה אמון על כל הקשור לגבי תיקון רכבה והוא הבקיא בפרטי ההליך שלפנינו. עוד היא טוענת כי הליכי ההוצל"פ מתנהלים שלא כדין, תוך כישלון תמורה ורמייה וכי המשיבה אוחזת לא כדין בהמחאות וכי היה ברור שהתובעת מודעת לנזק שגרמה, בסך של- 40,000 ₪ וכי עליה להשיב את ההמחאות כפי שהתחייבה.
בתצהיר הנוסף שצורף על ידי מר אברמוב טוען הוא כי הליכי ההוצל"פ מתנהלים שלא כדין, תוך כישלון תמורה ורמייה. ההמחאות נמסרו על-ידו מטעם בת הנתבעת, ושולמה המחאה בסך 8,000 ₪. התובעת טיפלה ברכב באופן שערורייתי וגרמה לנזק של 40,000 ₪ עקב חוסר מקצועיות ולכן הוא הודיע לה על ביטול ההמחאות מטעם ביתה של הנתבעת המבקשת, והדבר אושר ע"י דוד הבעלים של התובעת שאמר לו כי התובעת תשיב את ההמחאות חזרה. התובעת לא החזירה את ההמחאות, זאת על אף שהיה ברור כי היא מודעת לנזק שגרמה ולוקחת אחריות בגינו.
במועד הדיון לא התייצבה הנתבעת ועל כן, דין התצהיר מטעמה להמחק. ככלל, במסגרת בקשת רשות להתגונן (והתנגדות לביצוע שטר היא בקשה כזו) יכול בעל דין לתמוך את הגנתו בתצהירו של אחר אם אותו אחר הוא שבקי בפרטים ובמה שנעשה. יש איפוא לבחון האם תצהירו של מר אברמוב בצירוף לחקירה הנגדית מגלים הגנה ולו בדוחק.
הלכה היא כי מקום בו יש בתצהיר המבקש טענות הגנה כנגד התביעה ולו בדוחק, וטענות אלו לא קרסו בחקירה הנגדית, תינתן למבקש רשות להתגונן ואין בית המשפט בוחן כיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו. אלא שלצד הרף הנמוך הנדרש לצורך קבלת רשות להתגונן עומדת חובתו של המבקש להתכבד ולפרט בתצהיר את גרסת הגנתו לפרטיה ואל לו להסתפק בהעלאת טענות כלליות וסתמיות בלבד.
"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית על תשלום כסף בלי לפרט סכומים, חשבונות מסמכים ונסיבות איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה תשיעית עמ' 193).
בחינת הבקשה בענייננו, והתצהיר התומך בה, מובילה למסקנה כי הבקשה נעדרת פירוט עובדתי כנדרש בשלב זה וכי למעשה הטענות הנטענות בתצהיר הינן כלליות וסתמיות בלבד. כך למשל, לא מפרט התצהיר מהו כשלום התמורה ומהי הרמייה המיוחסת לתובעת. בתצהיר נטען כי הרכב טופל באופן שערורייתי ולא מקצועי אלא שמדובר טענה ריקה מתוכן, סתמית ולא מפורטת, שכן, המצהיר לא מפרט מה היה הטיפול, במה היה לקוי ושערורייתי ומדוע הוא לא היה מקצועי.