ת"ט 40567-03-16 קנדיס אופנה בע"מ נ' חתי

בפני התנגדות לביצוע 9 שיקים בסכום כולל של 138,229 ₪ שמועד פירעונם חל החל מחודש אוקטובר 2015 ועד דצמבר 2015. השיקים נמשכו על ידי א. קטי (1996) בע"מ (להלן- "החברה") לפקודת המשיבה, והמבקש חתם על גב השיקים.

בהתנגדות נטען כי המשיבה הגישה לביצוע "שיקים כפולים" קרי, הן שיקים מקוריים והן שיקים חליפיים שנמסרו במקומם. במהלך הדיון התברר כי לא הוגשו "שיקים כפולים" ובקשת הביצוע שמלכתחילה כללה 11 שיקים, הועמדה על 9 שיקים.

אף השיקים שנרשם עליהם כי בוטלו, לא נכללו בבקשה לביצוע שטר.

טענת ההגנה העיקרית של המבקש היא כי לא התכוון לחתום על השיקים כערב. במקרים אחרים בהם כן ערב לפירעון שיקים היה מטביע חותמת המצויה במשרדו שעליה הכיתוב "אני ערב אישית לפירעון שיק זה", ומוסיף את חתימתו האישית. המבקש הוסיף וטען כי השיקים נמסרו למשיבה חצי שנה לפני תאריך פירעונם. בנסיבות אלה ביקשה המשיבה כי השיקים יהיו סחירים (ללא הכיתוב "למוטב בלבד"), וכי המבקש יחתום על גב השיקים לצורך העברת מסר של איתנות פיננסית, וזאת על מנת שיתאפשר לה לנכות את השיקים, ולקבל באופן מידי את תמורתם בניכוי עמלה.

עוד נטען כי במקרה דנן לא התקיימה הדרישה הקבועה בסעיף 57(ב) לפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן- "פקודת השטרות"), שלפיה נדרש כי לצד החתימה יתווסף הביטוי "bon pour aval" או ביטוי אחר שממנו עולה ההתחייבות לערוב לשטר, ומכאן שאין לראות במבקש כמי שאחראי לתשלום השיקים כערב שטרי. כן נטען כי לא נשלחה למבקש הודעת חילול.

בדיון נחקר המבקש על תצהירו. הוצגו בפני המבקש שיקים נוספים שנמשכו על ידי החברה, והמבקש אישר כי חתם על גב השיקים הללו. כן אישר המבקש כי החברה לא פרעה את השיקים נשוא ההתנגדות עקב קושי תזרימי, ואין היא מתכחשת לחובה כלפי המשיבה, אשר לטענתו מסתכם בסך של 150,000₪.

באת כוח המשיבה ציינה בסיכומיה כי המבקש ואחותו היו בעלי השליטה בחברה, וזו קרסה לאחרונה ונתונה כעת בהליכי פירוק. חובה של החברה כלפי המשיבה עומד על 300,000 ₪. המבקש הציג במהלך הדיון פרוטוקול של חקירת יכולת שנערכה ביום 10.3.16, אולם לטענתה המידע שהוצג בחקירה הוא חלקי, והמבקש לא גילה כי הוא ואחותו הם הבעלים של בנין בשוק הכרמל, אשר ממנו פעלה החברה.

בא כוח המשיבה הוסיפה כי אם לא חתם המבקש כערב בערבות אוואל – יש לראות בו כמסב, ולכן הוא חב בפירעונם של השיקים.

לפיכך, טענה באת כוח המשיבה כי יש להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה כספים בקופת בית המשפט.

בא כוח המבקש טען כי אין להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה כספים, וזאת בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש כפי שתועד בפרוטוקול חקירת היכולת. עוד ציין כי לפי הפסיקה עשוי בית המשפט במקרים מתאימים לוותר על התנאי של הפקדת כספים או ערבות, על מנת לא למנוע מנתבע עני את האפשרות להביא הגנה אפשרית לפני בית המשפט ( ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ).

הכרעה:

1. אין חולק כי המשיבה אוחזת בשיקים והיא רשאית לתבוע על פיהם, זאת על פי הוראות סעיף 37 לפקודת השטרות. עוד אין חולק כי המשיבה נתנה תמורה בעד השיקים. המבקש אישר בחקירתו כי החברה חבה למשיבה סכום של 150,000 ₪ לערך (העולה על הסכום המצטבר של השיקים נשוא ההתנגדות), וכי השיקים לא כובדו עקב קושי תזרימי של החברה. מכאן שאין בפי המבקש טענה לפיה נפל פגם כלשהו בעסקת היסוד.