ת"ט
בית משפט השלום חדרה
|
34252-11-14
14/01/2016
|
בפני הרשם:
שמעון רומי
|
| - נגד - |
מבקש/חייב:
חאלד אבו עשיבה
|
משיבה/זוכה:
יהודה חיון ובניו בע"מ ח"פ 511129173
|
| החלטה |
ביום 17/11/2014, ניתנה החלטה ובראשיתה נרשם כך:
" מהחלטתו של רשם ההוצאה לפועל מיום 10/11/2014 עולה, כי ההתנגדות הוגשה באיחור, כי הוגשה בקשה להארכת מועד, וכי המועד האחרון להגשת ההתנגדות, ע"פ נתוני תיק ההוצל"פ, חל ביום 10/09/2014.
המשיבה תשיב לבקשה, בתוך 20 ימים מיום בו יומצא ע"י מגיש הבקשה, העתק מלא מהבקשה (אם טרם נעשה כן במסגרת תיק ההוצל"פ).
למבקש שמורה זכות המענה, בתוך 7 ימים מעת שתימסר התשובה.
בבוא העת לכך, תהא בנמצא החלטה בבקשה..."
תשובת המשיבה הוגשה ביום 02/12/2014.
למחרת, על גבי התשובה, ניתנה החלטה זו: "...למבקש שמורה זכות המענה, בתוך 7 ימים מעת שתימסר לו התשובה"
ביום 05/02/2015, הציגה המשיבה סימוכין נאותים, ולאחריהם ניתנה החלטתי מיום 17/02/2015, בה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות.
ביום 10/12/2015 (בקשה מס' 2) הגיש המבקש בקשה לביטול החלטתי מיום 17/02/2015, בציינו, כי היא ניתנה "במעמד צד אחד", כי "יש לו טענות הגנה טובות כנגד החוב", כי תשובת המשיבה לבקשתו לא נמסרה לו מעולם, וכי יש לו טענות הגנה טובות. אלו מפורטות בתצהירו של צד ג' (ג'אן ויטו, תצהיר מיום 26/04/2015), המצהיר לענייננו, כי מכיר הוא את שני הצדדים בתיק זה, כי לבקשת מר חיון פנה אל בנו של המבקש והאחרון שילם החוב באמצעות שיק של צד ג', ויורם אישר בשיחת טלפון עם המצהיר, כי אכן החוב שולם והבטיח להשיב למצהיר את השיק נשוא תיק ההוצל"פ, אך לא כך אירע.
הגם שהחלטתי מיום 13/12/2015 הומצאה למשיבה, ביכרה היא שלא להתייחס לבקשת המבקש.
חרף אי המענה דלעיל, איני סבור כי יש לבטל את ההחלטה הדוחה את בקשת המבקש להאריך המועד להגשת התנגדות, נושא החלטה זו: