ת"ט
בית משפט השלום רחובות
|
25742-11-13
10/07/2014
|
בפני הרשם:
איתי רגב
|
| - נגד - |
תובע:
משה אשכנזי
|
נתבע:
שלמה אפרתי
|
| החלטה |
בפני בקשת הנתבע להתיר לו להתנגד לביצוע שיק על סך 30,000 ₪ שנמסר לתובע להבטחת התחייבויות הנתבע הנובעות מהסכם שכירות שנחתם.
לטענת הנתבע, כשהסתיים הסכם השכירות שהיה לו עם התובע ועם אשת התובע, העביר (הנתבע) את ההסכם, על זכויותיו וחובותיו, לאחר שנכנס בנעליו. אותו אחר, פרי, "עקץ" את הנתבע וברח מן הארץ. כתוצאה מכך, הסביר הנתבע, הוא נותר עם חובות כשחשבונותיו ורכושו מוגבלים ומעוקלים.
לטענת ב"כ התובע, הרי שעם כל האמפטיה והרצון הטוב לקבל את דבריו, אין לעשות כן ויש לקבוע כי נהג בדרכי מרמה והונאה כלפי התובע. לעמדתה, הנתבע סתר את גרסתו בתצהיר ויש לקבוע כי הגנתו "הגנת בדים" היא שאין להעניק רשות להתגונן על בסיסה.
הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .
רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46).
על אף האמור, על ההגנה הלכאורית המועלית בבקשת הרשות להגן להיות מפורטת דיה:
"אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו". (ראה בע"א 527/07 הנ"ל).
"מקובלת עלינו מקדמת דנא ההלכה כי נתבע המבקש רשות להגן חייב להכבד ולהכנס לפרטי העובדות" (ע"א 543/86 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות, פ"ד מב(3) 339).
יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי הנתבע להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר, ובמקרה כזה עומדת לנתבע הגנה לכאורית.