אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"ט 20892-10-17 תמן תעשיית מערכות נהיגה בע"מ נ' צבאן

ת"ט 20892-10-17 תמן תעשיית מערכות נהיגה בע"מ נ' צבאן

תאריך פרסום : 07/12/2017 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום חיפה
20892-10-17
26/11/2017
בפני הרשם:
ניר זיתוני

- נגד -
המבקשת/הנתבעת:
ציפורה צבאן
המשיבה/התובעת:
תמן תעשיית מערכות נהיגה בע"מ
עו"ד שגיא חן
פסק דין

1.ביום 3/4/17 הגישה התובעת נגד הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה שטר על סך 124 אלף ₪ ז"פ 15/2/16 אשר נמשך מחשבונה של הנתבעת בבנק הפועלים באשקלון לפקודת התובעת וחולל. במקום המיועד לכך בבקשת הביצוע נכתב כי הסמכות לדון בהתנגדות היא של בית משפט השלום בחיפה בשל תניית שיפוט בהסכם ההתקשרות בין הצדדים.

2.ביום 19/7/17 הגישה הנתבעת התנגדות ובקשה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד. בהחלטה מיום 24/9/17 קבעה כב' רשמת ההוצאה לפועל כי יש לראות את ההתנגדות כהתנגדות שהוגשה במועד.

3.במסגרת ההתנגדות, ביקשה הנתבעת להעביר את הדיון לבית משפט השלום באשקלון, הן בשל מענה הרשום באשקלון והן בשל מקום מושבו של סניף הבנק הנמשך. לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי ככל ההתנהלות עם התובעת נעשתה על ידי בעלה בשל נכותה, היותה אם לחמישה ילדים וחוסר ניסיונה בעניינים שכאלו. התובעת היא חברה שעוסקת בהתאמת רכבים לצורכי נגישות של נכים. בעלה של הנתבעת התקשר בשמה עם התובעת לצורך אבזור והתאמה לנגישות של רכב מסוג פולקסווגן מ.ר. 2806238 אשר נרכש על ידי הנתבעת במימון הביטוח הלאומי עקב צרכיה הרפואיים והמשפחתיים. התאמות אלו ורישומן ברישיון הרכב הן תנאי מבחינת הביטוח הלאומי לצורך העברת קצבת נגישות לנתבעת. בדיעבד התברר לנתבעת כי במסגרת ההתנהלות מול בעלה, דרשה התובעת כי יחתום על שיקים כבטחונות וככל הנראה בעלה עשה כן. הנתבעת מדגישה כי בעלה חתם על השיקים ללא הסכמתה, כאשר הנתבעת יודעת כי בעלה אינו מורשה לחתום בשמה. עוד טוענת הנתבעת כי עד הגשת ההתנגדות לא הוצגה לה כל דרישה לתשלום והתובעת לא טענה לחוב כלשהו. התובעת ידעה כי המימון לרכישת הרכב וביצוע ההתאמות הוא מטעם הביטוח הלאומי, על בסיס זכאותה של הנתבעת לקצבת ניידות. על כן לא ברורה דרישת התובעת לקבלת שיק לביטחון. התובעת ביצעה את עבודות ההתאמה ואלו נרשמו ברישיון הרכב. הנתבעת ביקשה להעביר תשלום באמצעות כספים שהוקצבו לכך מהביטוח הלאומי, אך הבנק התנה את ביצוע ההעברה בקבלת מסמכים מסוימים מהתובעת הנוגעים להלבנת הון. בעלה של הנתבעת פנה לתובעת, שוחח עם בחור בשם אילן וביקש את המסמכים. אילן סירב להעביר את המסמך, טען שהוא בלימודים וניתק את השיחה. האישור לא הועבר מעולם , על אף פניות חוזרות מצד בעלה של הנתבעת ולכן הנתבעת לא יכולה היתה לבצע את התשלום. לאחר שהתובעת סיכלה את ביצוע התשלום, פעלה התובעת מול משרד הרישוי כדי לגרוע מרישיון הרכב את התוספות שהותקנו בו. בשל מחיקת רישום האיבזור מרישיון הרכב, מופחת סך של 2,500 ₪ בכל חודש מהקצבה שמקבלת הנתבעת מהביטוח הלאומי החל מחודש נובמבר 2016. ההתנגדות נתמכת בתצהיר של הנתבעת , אך אינה נתמכת בתצהיר של בעלה של הנתבעת מבלי שניתן לכך כל הסבר.

4.ביום 12/11/17 , בהתאם להחלטה המורה לה לעשות כן, הגישה התובעת תגובה מפורטת להתנגדות. בעניין הסמכות המקומית, נטען להתניית שיפוט הסכמית, לפי סעיף 16 להסכם בין הצדדים לפיה כל מחלוקת הנובעת מההתקשרות של הנתבעת עם התובעת, תידון רק על פי מקום העסק של התובעת, המצוי ברח' החרמש 58 בחיפה. תניית שיפוט ייחודית זו גוברת על כללי הסמכות המקומית הרגילים , בהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי. לגופו של עניין מבוקש לדחות את ההתנגדות בשל הגנת בדים, העלמת עובדות מהותיות וחוסר תום לב. ביום 15/2/16 נחתם בין הצדדים הסכם לרכישת רכב מסוג פולקסווגן טי 5 מ.ר. 1470971 (להלן: "הרכב הקודם"). על פי ההסכם, התובעת תרכוש רכב זה מהנתבעת תמורת 124 אלף ₪ כדי לאפשר לנתבעת מימון לרכישת רכב חדש. להבטחת התחייבות הנתבעת ומסירת החזקה ברכב הקודם לאחר קבלת הרכב החדש, התחייבה הנתבעת בהסכם הלוואה לתשלום הסך של 164 אלף ₪ אותו קיבלה מהתובעת. בפועל שילמה התובעת לנתבעת 40 אלף ₪ בהעברה לחשבון הנתבעת. סכום נוסף של 115 אלף ₪ נמשך על ידי סוחר הרכב שטיפל במכירת הרכב הקודם לפקודת הנתבעת ונפרע על ידה. בתמורה משכה התובעת שיק שפרע סוחר הרכב על סך 115,000 ₪. בד בבד רכשה הנתבעת רכב חדש פולקסווגן טי 6 מודל 2016 מ.ר. 2806238 (להלן: "הרכב החדש"). הנתבעת התחייבה להחזיר לתובעת 164 אלף ₪ במקרה שלא תעביר לתובעת את החזקה ברכב הקודם עם קבלת החזקה ברכב החדש. להבטחת הסכומים שקיבלה הנתבעת מהתובעת , משכה הנתבעת לפקודת התובעת שיק על סך 40 אלף ₪ שלא כובד וכן את השיק על סך 124 אלף ₪ שהוגש לפירעון במסגרת התביעה בתיק זה. בניגוד לנטען בהתנגדות, נהג בעלה של הנתבעת , שהינו שלוחה , בבריונות כאשר תפס חזקה ברכב הקודם לאחר שתמורתו שולמה במלואה על ידי התובעת ומכר אותו בפעם השנייה לסוחר רכב. כדי להסוות את המכירה של הרכב הקודם לצד שלישי, בחרה הנתבעת שלא לפרק ממנו את האיבזור בחינם אצל התובעת , אלא פנתה לשם כך לחברה מתחרה בשם א. צ. מ צפון בע"מ, כדי לאפשר את מכירת הרכב הקודם לצד ג' כרכב רגיל. ביום 28/7/16 פנתה התובעת באמצעות בא כוחה לנתבעת בדרישה למסור את החזקה ברכב הקודם , אך הדרישה נפלה על אוזניים ערלות. ביום 1/11/16 לאחר שכל פניות התובעת לנתבעת ולבעלה העלו חרס, הגישה התובעת תלונה במשטרה בגין קבלת דבר במרמה. לכן מדובר בהגנת בדים שיש לדחותה כבר בשלב זה. לחילופין נטען כי הנתבעת לא העלתה טענות הגנה שטריות שכן לא טענה לכישלון תמורה מלא או כישלון תמורה חלקי קצוב. בנוסף אין לנתבעת הגנה שטרית כנגד עלות אבזור הרכב החדש. לאחר קבלת אישור מהמוסד לביטוח לאומי חתמה הנתבעת ו/או הנציג מטעמה ביום 16/2/16 על הסכם להזמנת התקנת אביזרים מיוחדים ברכב החדש בסכום של 228,909 ₪. האבזור הותקן ע"י התובעת . ביום 19/6/16 אישרה מעבדת הנדסת רכב ומכונות של מוסד הטכניון את תקינות האביזרים. ביום 20/6/16 תפסה הנתבעת חזקה ברכב החדש. במעמד שחרור הרכב החדש ועל מנת להבטיח תשלום החוב בגין האבזור , נמשך שיק של הנתבעת על סך 217,463 ₪ לפקודת התובעת. ביום 8/5/16 אישר הביטוח הלאומי לנתבעת סך של 88,042 ₪ כתשלום ראשון על חשבון האבזור והנתבעת משכה שיק על סך 80 אלף ₪ לפקודת התובעת. הנתבעת לא ציינה בהתנגדות כי קיבלה מהביטוח הלאומי סכום נוסף של 68,477 ₪ , אותו שלשלה לכיסה הפרטי במקום להעביר אותו לתובעת כפי שהתחייבה. יתרת החוב של הנתבעת לתובעת בגין עלות האבזור עומדת על סך של 327,705 ₪. סכום השיקים שלא נפרעו על ידי הנתבעת בגין חובותיה לתובעת עומד על סך של 341,463 ₪ , שהינו יתרת סכום החוב ללא הנחה. אם לא די בהעלמת העובדות הנ"ל, צורף לתגובה תמליל שיחה בין אילן פרץ, מנהל הכספים של התובעת לבין בעלה של הנתבעת שרון. במסגרת השיחה מודה שרון שהוא חייב את הכסף ומציע לעשות הסדר חוב. הנתבעת בחרה שלא לצרף תצהיר של בעלה, אסיר לשעבר , המודה בחוב ובלקיחת הרכב החדש מבלי שהנתבעת שילמה על איבזורו.

5. ביום 26/11/17 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. נטען כי החתימה על ההסכם אינה חתימתה של הנתבעת ולכן תניית השיפוט שבהסכם לא מחייבת את הנתבעת. כל הטענות המופרכות של התובעת הם כנגד בעלה של הנתבעת, שאינו צד להליך. הנתבעת חוזרת על כלל טענותיה כפי שצוינו בהתנגדות , אשר מציגות בסיס ראשוני להגנה אפשרית כנגד כלל טענות התובעת או חלקן , ובוודאי לא מדובר בהגנת בדים.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להותיר את התיק בבית משפט זה ולדחות את ההתנגדות כהגנת בדים מהטעמים שיפורטו להלן. יודגש כי לאור האמור בהחלטתי מיום 13/11/17, התיק בשל להכרעה בעניין הסמכות המקומית ובהתנגדות על בסיס החומר המצוי בתיק.

7.באשר לסמכות המקומית, הנתבעת אינה יכולה להתעלם מתניית השיפוט הייחודית הקבועה בהסכם למרות שהנתבעת לא חתמה על ההסכם. זאת משום שהנתבעת מאשרת כי כל ההתקשרות בינה לבין התובעת נעשתה באמצעות בעלה. די בכך כדי לדחות את הבקשה להעברת מקום הדיון למחוז דרום.

8.ההתנגדות, שנראה ממבט ראשון כבעלת ממשות , התבררה למקרא התגובה המפורטת, על מצורפיה, כמקרה מובהק של הגנת בדים. גם לאחר שהתובעת הביאה בפני הנתבעת את מלוא המסמכים והראיות השומטים את הקרקע מתחת לטענות הנתבעת, בחרה הנתבעת להמשיך ולטעון כי די בטענות שהעלתה בהתנגדות כדי להצדיק בירור המחלוקת בהליך משפטי מלא. הנתבעת לא צירפה להתנגדות תצהיר של בעלה מבלי שניתן לכך כל הסבר. לעניין זה יש משמעות רבה כבר בשלב זה כאשר הנתבעת עצמה טוענת כי כל היחסים בינה לבין התובעת נעשו אך ורק מול בעלה. במסגרת התגובה תיארה התובעת בהרחבה , בצירוף תצהיר ומסמכים , כיצד הנתבעת באמצעות בעלה רימתה את התובעת , כאשר מכרה את הרכב הקודם לצד ג' לאחר שאותו רכב נמכר לתובעת, כדי לאפשר לתובעת מימון לרכישת הרכב החדש. הטענה המרכזית של הנתבעת בהתנגדות , לפיה התובעת סיכלה את האפשרות של הנתבעת להעביר לתובעת את הכספים שהנתבעת קיבלה מביטוח לאומי, על ידי אי המצאת המסמכים הנדרשים, התבררה למקרא התגובה כחסרת כל יסוד , גם לשיטתו של בעלה של הנתבעת שרון. גם לאחר שלתגובה צורף תמליל שיחה בו מודה שרון בכל המעשים החמורים המיוחסים לו על ידי התובעת, בחרה הנתבעת שלא לצרף גם לתשובה לתגובה תצהיר של שרון ולנסות להמשיך להסתמך על הטענות להתנגדות, אשר התבררו כחסרות כל יסוד. פקודת השטרות קובעת בס' 23(א) כי מי שמנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה לא יוכל לטעון כי החתימה על השטר אינה מחייבת אותו גם כאשר לא מדובר בחתימתו שלו . הנתבעת , הטוענת בעצמה כי כל ההתנהלות מול התובעת נעשתה ע"י בעלה , מנועה מלטעון כי בעלה חתם על השטר בהעדר הרשאה או זייף את חתימתה על השטר . על כן , מדובר במקרה מובהק של הגנת בדים שיש לדחותה כבר בשלב זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ