-
לפניי התנגדות לביצועם של שלושה שטרות, בסכום כולל של כ-145,000 ₪, אשר נמשכו מחשבונו של מר חיים גניש (להלן: "גניש"), נערכו לפקודת המבקש ונמסרו על-ידו לידי המשיבה.
-
לטענת המבקש, שימש גניש כקבלן ראשי במיזם נדל"ן אשר המשיבה הייתה החברה היזמית בו. המבקש עצמו ביצע באותו מיזם את עבודות הטיח. עוד טוען המבקש, כי גניש התחייב לשלם את יתרת התשלום בתשלום אחד, אולם לאחר סיום העבודה, ביקש לפרוש את הסכום ל-3 תשלומים. המבקש טען, כי בשל סירובו לקבל פרישה של התשלום, הסכימה המשיבה, שהייתה, כאמור, החברה היזמית, להעביר לידיו כסף מזומן, ואין מחלוקת שקיבל לידיו סך של כ-124,000 ₪ (וראו מוצג מש/1) במזומן.
-
לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש ושמעתי את טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין ההתנגדות להידחות, גם בהתחשב בהלכות המושרשות בדבר מתן רשות להתגונן. אלה טעמיי לכך.
-
ראשית יש לציין, כי המבקש לא כפר בעובדה שחתם על "ערבות אישית בלתי חוזרת" לפירעון ההמחאות נושא ההליך (מוצג מש/2). אף שהמבקש היסס בטרם אישר את חתימתו, בסופו של דבר, אישר כי החתימה על כתב הערבות – חתימתו היא. עוד אישר המבקש, כי קיבל את תמורת השיקים, בניכוי "עמלת ניכיון" (סעיף 9 לתצהיר התומך בהתנגדות).
-
אלא שהן בתצהירו והן בעדותו לפניי, ערבב המבקש בין שתי עסקאות: בין העבודה שביצע בפרויקט, ובין עסקת ניכיון השיקים. כך, בסעיף 10 לתצהיר התומך בהתנגדות, ציין המבקש כי:
"בעצם השיק שניתן למשיבה הוא שיק בעד תמורה מלאה שהתקבלה ע"י המשיבה..."
ואילו בסעיף 9, במסגרתו של אותו סעיף עצמו, מערבב המבקש בין שתי העסקאות:
"...בהסכמת הקבלן הסכים היזם לשלם לי תמורת השיקים במזומן, והקבלן אישר תשלום השיקים למשיבה ובכך המשיבה שלמה לי את תמורת העבודות הנ"ל בניכוי עמלת ניכוי שיקים."
אלא שמדובר בשתי עסקאות שונות ומובחנות זו מזו, מול שני גורמים שונים ונפרדים: אין מחלוקת, והמבקש כלל לא טען אחרת, כי התקשרותו של המבקש לביצוע העבודות נעשתה מול גניש, הקבלן הראשי, ולא מול המשיבה. על כן, ככל שגניש לא עמד בהתחייבויותיו כלפי המבקש – בין בפרישה רחבה יותר של התשלומים ובין בחילול ההמחאות באין פירעון – מדובר, אולי, בהפרת ההסכם שבין המבקש ובין גניש, אך בוודאי אין בכך כדי להקים למבקש עילה כלשהי נגד המשיבה, ואין בכך כדי להקים לו הגנה מפני התביעה השטרית.
לעומת זאת, התקשרותה של המשיבה לביצוע העבודות נעשתה מול גניש – ויש להניח שגניש קיבל תמורה שנועדה גם לכיסוי עלות עבודתו של המבקש דכאן.
-
המבקש טען כאילו מנהל המשיבה –
"...עשה ניכיון ובכך לקח לעצמו לשלם על העבודה אם [גניש] לא משלם לי..." (עמ' 4, ש' 8 לפרוטוקול הדיון)